לקבל את עול הייסורים באהבה
האם מותר להורים להפיל עובר בחודש החמישי להריון, לאחר שהתגלה כי הוא לוקה בפיגור שכלי? שו"ת יומי
פרופיל
זוג חברים שלי גילה, בחודש החמישי להריון, שאצל העוברית שלהם יש מום שנקרא agenesis of corpus callosum'', מה שעלול לגרום לפיגור שכלי עקב חוסר של חלק במוח. לפי מידע שקיבלו, הסיכויים שהדבר לא יתבטא הם גבוהים יותר מהסיכויים שכן, אך בכל זאת החליטו להפסיק את ההיריון.השאלה היא - מה דעתך בנושא ואיך באמת צריך לפעול?
תשובתו של הרב יובל שרלו:
שלום וברכה. שאלה זו נוגעת ממש לדיני נפשות - בין אם הפלה תבוצע, שאז מדובר ברצח של העובר, ובין אם היא לא תבוצע - דבר שיכול להעמיד את כל חייהם של ההורים תחת עול כבד. קשה מאוד לפסוק בדבר זה.
ככלל, הלכות הפסקת ההריון מסיבות רפואיות, הנוגעות לעובר ולא לאם, קשורות קשר בל יינתק לגיל העובר. אם העובר יכול כבר לחיות אם תהיה לידה לא רצונית (ניתוח וכד') נראה כי הפלתו היא רצח של ממש מדאורייתא. אם עוד אינו יכול לחיות בחוץ מדובר באיסורים אחרים - הן של חבלה והן של דברים הדומים לשפיכות דמים. אם ההריון הוא בן פחות משלושה חודשים מעמדו של העובר הוא נמוך עוד יותר, ואם מדובר בהריון בן פחות מארבעים ימים ההתייחסות להפלה מקלה יותר (אם כי לא מותרת
באופן אוטומטי, כפי שטועים לחשוב).
ברם, במציאות אותה את מתארת אין שום מקום להפלה. בחודש החמישי מתייחסת ההלכה אל העובר בהומניות יתרה, והיא רואה אותו כדבר מה חי - כשם שאין לנו רשות לקפד את חייו של ילד שנולד עם פיגור שכלי, כך אין אנו רשאים לעשות זאת כלפי העובר. כשם שאין הילדים בבעלות ההורים כדי להורגם, כך אין מדובר בגופה של האישה, כי אם בישות השוכנת בתוכה, ושהיא אחראית לשלומה ולטובתה.
על כן, צריך הרבה כוחות ואמונה להתמודד עם מציאות זו, שהיא מגזירותיו של ריבונו של עולם, ולקבל עול ייסורים באהבה, ולראות זאת כאתגר של חיים המתמודד עם מציאות מסובכת, ובכך מאדיר את קדושת החיים שאינה מניחה לנוטלם גם כשמדובר בפיגור שכלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
