חתונת הזהב
לאחר שרבנים רבים קראו לציבור הרחב להימנע מחתונות פאר שתחילתן ב"ערב שלא יישכח" והסוף - ב"חור בכיס ההורים", נשאל הרב מלמד האם נכון לפסוק תקנה כללית להגבלת הוצאות החתונה. תופתעו לשמוע, אבל הרב פסק שלא
באופן מפתיע הרב מלמד בחר שלא להרים את הכפפה, ובניגוד למגמת הרבנים הוא דווקא סובר כי אין צורך בתקנה גורפת ו"רק למי שמצבו הכלכלי רעוע" צריך לערוך חתונה צנועה.
הרב סובר שתקנה גורפת ומחייבת יכולה לקפח הורים לבן יחיד וכן משפחות רבות, בעיקר מקרב יוצאי עדות המזרח וצפון אפריקה, שאצלם מקובל שהמוזמנים לחתונה משלמים את עלות המנה שלהם בתוספת מסוימת. "ואם יגישו בחתונה מאכלים פשוטים וזולים, גם המתנות יהיו בהתאם. נמצא שבני הזוג לא ירוויחו דבר מחסכנותם. לפעמים גם למוזמנים תיגרם עגמת נפש", גורס הרב.
תקנה זו יכולה לפגוע גם בעשירים כי גם להם ראוי שיתחתנו את ילדיהם בחתונות יקרות. "הם הרי מוציאים הון עתק על מותרות – דירות, מכוניות, בגדים, רהיטים, נופש, טיסות לחו"ל", מנמק הרב. "מדוע שדווקא כאשר מדובר בחתונה, שהיא מצווה גדולה, יחסכו כך שתהיה פחותה יותר מכל הסעודות שלהם בשבתות ובמסעדות".
הרב מוסיף כי על אף שראוי לעשירים להוציא על חתונות ילדיהם יותר כסף, מומלץ "לשים לב שמגמת ההוצאות תהיה לקיים חתונה שמחה ומכובדת, שתבליט את הקדושה והמצווה שבנישואין, וישתדלו שישתתפו בה בני תורה ועניים, כדי לשמח את ליבם, ולא כדי להתפאר בעיני חבריהם בעושרם הרב".
לדברי הרב, "כדי לקיים את המצווה בהידור הראוי אין צורך להפריז בהוצאות", ובאמת "ראוי לעודד את הציבור לקיים חתונות שמחות וצנועות", אבל רק "חוג סגור יכול, בהנהגת גדוליו, לקבוע בזה תקנה, והדבר יכול להועיל לו".
את דבריו חותם הרב מלמד בתיאור המצב העגום כיום שבו מחירי האולמות יקרים, והוא קורא להוזלת מחירי החתונות, כמו גם את מחיר הדיור והחינוך, "בהם נמצאת ההוצאה הכספית הגדולה".