ואז הנשיא התפוצץ
הציבור והתקשורת אולי הופתעו מדבריו החריפים של נשיא המדינה, אך מקורביו טוענים כי "הר הגעש היה צפוי להתפרץ", לאחר זמן רב של שתיקה ממושכת
- נאום הזעם של הנשיא קצב
- ראש הממשלה: קצב יצטרך לעזוב את משכן הנשיא
- גולשי nrg מכריעים: האם נאום קצב שכנע אותנו?
- מומחה לניתוח נאומים סבור: הנאום היה מביך
- פרשת קצב: כל הדרך עד לנאום ה"אני מאשים"
מסיבת העיתונאים, שתוכננה להתחיל בשעה 19:00 בדיוק, התאחרה והחלה כעשרים דקות מאוחר יותר. תחילה היו אלה פמליית הנשיא ודוברת בית הנשיא, חגית כהן, שנכנסו לאולם. עוד לפני שהספיקה להתייצב לפני המיקרופון ולומר "בעוד דקות ספורות ייכנס נשיא המדינה", נפתחה הדלת, ותקתוקי המצלמות לא פסקו, בניסיון לתפוס כל צעד וכל הבעת פנים של הנשיא.
קצב, שנכנס לאולם כשהוא אוחז בידה של רעייתו גילה, עלה לבמה והחל בנאומו. ככל שהזמן עבר הבינו נציגי התקשורת כי קצב תיכנן להם משהו, שאפילו הם לא היו מעלים בדעתם.
ככל שחלפו הדקות, המשיך קצב בדברי התוכחה שהכין מבעוד מועד. אנשיו עמדו בצד, מתהלכים, מהרהרים ואולי קצת דואגים. עורך דינו, ציון אמיר, הסתובב מצד לצד, הסיר את משקפיו, קימט את מצחו. "עד כה הכל מתנהל לפי התכנית", ודאי חשב לעצמו.
אלא שאז התפרץ גדי סוקניק מערוץ 2 לדבריו של הנשיא, וגרר את קצב להתפרצות גדולה יותר. אריאל, קצין הביטחון של בית הנשיא, קפץ מיד אל האולפן הנייד והורה לסוקניק להפסיק את קריאותיו. "תעזוב את המיקרופון", צרח עליו משה נוסבאום, כתב הערוץ, שישב לצידו.
"זה לא היה חלק מהנאום", אמר עו"ד אמיר ל-nrg מעריב, במהלך התפרצותו של הנשיא לאחר דבריו של סוקניק. "את רואה פה רחש געשתי, שהצטבר מתחת לפני השטח מזה שבעה חודשים. זו הלבה הרותחת, המיית הלב שלו".
מקורביו של הנשיא, שהקשיבו לדבריו ברוב קשב, טענו בתום הנאום כי לא הופתעו כלל מהדברים. "הכל פשוט מתפרץ אצלו, כל התחושות הקשות. כל מה שהוא ואנחנו יודעים ואתם לא, כל מה שהוא חושב על הפרשה וההתנהלות, כל מה שהוא הרגיש - פשוט יצא החוצה בבת אחת", סיפר אחד
מקורב אחר סיפר כי לאורך כל התקופה האחרונה, נהג קצב בתמימות והאמין שהמשטרה באמת תבצע את עבודתה ותערוך חקירה שתביא לגילוי האמת, אך זה לא קרה, לטענתו. "כל מי שהיה חווה שברים כאלה קשים היה מגיב בצורה כזאת", אמר. "באיזשהו שלב אפילו חששתי לבריאותו וחששתי שעומס הרגשות יכריע אותו".
עובדי בית הנשיא, בהם מאבטחיו ומאבטחותיו, מזכירות ואנשי אחזקה, נכחו אף הם בנאום בן חמישים הדקות של הנשיא. אחד העובדים הוותיקים, שנמצא בבית הנשיא עוד מתקופת כהונתו של הנשיא הקודם, עזר ויצמן, הסתובב בחוסר נוחות במשכן עם תום הנאום, כמחפש מה לעשות עם עצמו.
"עצוב, עצוב מה שעשו לו", מילמל והוסיף: "אני לא זוכר דבר כזה בכל שנותיי במשכן. אף פעם לא ראיתי אותו מתנהג ככה", אמר. עובדות בית הנשיא עמדו כל העת בצד, מאחורי חבל ההפרדה הכחול, ארשת פניהן רצינית ומעידה יותר מכל כי גם הן לא ראו את קצב במצב זה מעולם.
כל תנועת יד של הנשיא במהלך הנאום זכתה לעשרות פלאשים של הצלמים. פעם עם האצבע מושטת לפנים, פעם עם היד למעלה, פעם כששתה מים. רעייתו גילה, היושבת בצד האולם, מעיפה מבטים כל העת, פעם אליו ופעם לתקשורת, לסירוגין.
העיתונאים הרבים החלו אט אט להתפזר, עם תום השידורים הישירים. "זה מדהים מה שקורה פה, יש פה צלמים רבים", סיפר צלם סטילס, העובד בסוכנות ידיעות סינית. "כל רשת שלחה לפחות שני צלמים אם לא יותר. ישראל היא מדינה חשובה לנו, ולכן אנחנו כאן. זה לא האירוע הכי גדול שיצא לי להיות בו, כי הגעתי לכאן במלחמה, אך היום אין ספק שזה אחד האירועים הגדולים של התקשורת פה".
"חזינו הערב ברגע הזוי של מדינת ישראל", סיכם אחד העיתונאים, כחצי שעה לאחר שהסתיים נאומו של קצב. "הוא האשים והאשים, אבל במשך חודשים הם לא התייחסו לפרשה", הוסיף אחד מאנשי הסאונד של אחד מערוצי הטלוויזיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
