שליפות עם יאיר שלג
דיוויד לנדאו? סרקזם בריטי. ציונות דתית? מיקרוקוסמוס של מרכיבי היהדות. הרב עובדיה? גדול הפוסקים. אלוקים? מדבר איתו מעבר לזמני התפילה. דתי חדש? גאה על חלקי בהטמעת המושג. יאיר שלג שולף
את דרכו העיתונאית החל בצבא, בעיתון "במחנה". אחר כך מונה לסגן עורך וכתב ראשי ב"נקודה" ולכתב מגזין ב"כל העיר". זה 8 שנים כותב ב"הארץ"; תחילה היה כתב לענייני העם היהודי וכיום כותב כתבות ומאמרים פובליציסטיים בענייני החברה הדתית, היהדות והעם היהודי.
חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שם פרסם את נייר העמדה "אחרי רבים - להטות?" – עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה. כתב את הספרים: "רוח מדבר" – סיפורו של יהושע כהן, לוחם לח"י ו"הדתיים החדשים – מבט עכשווי על החברה הדתית בישראל".
נשוי לבמבי שלג, אב לשלושה, גר בירושלים.
אלוקים
מבחינה פילוסופית אני מתקשה לעכל את הרעיון של "סבא זקן היושב בשמים", ולכן אני מעדיף לדבר על אלוקות ולא על אלוקים. בפועל, ברגעי התרגשות, מצוקה ושמחה גם יחד, אני בהחלט מוצא את עצמי מדבר אליו גם מעבר לזמני התפילה.
מצוות
קשה לי עם עודף הפרטים והדקדוקים. אבל בעיקרון, יהדות היא לא רק רוחניות מופשטת אלא קודם כול אורח חיים. ממילא, אי-אפשר לחשוב על יהדות בלי מצוות.
כיפה
חי איתה בשלום. בעיניי היא מסמלת בעיקר רצון לאורח חיים שיש בו ממד של קדושה, ובהקשר הזה היא גם מקור לגאווה.
עם סגולה
אני מאמין שליהדות יש יכולת תרומה ייחודית לאנושות, אבל קשה לי לקבל את הרעיון שהיהודים "סגוליים" מעצם ברייתם.
אמונת חכמים
לא חי כך.
אמנון יצחק
שנאתו אומנותו.
הרב עובדיה יוסף
גדול תורה ופסיקה במונחים היסטוריים. גם עיסוקו הפוליטי אינו בעייתי בעיניי. רק ההתבטאויות הפרסונליות הבוטות מקלקלות.
ש"ס
זה שהחרדיות מופיעה בלבוש מזרחי לא עושה אותה מוצלחת יותר.
הקשת המזרחית הדמוקרטית
הכישלון הגדול שלהם הוא העדפת מאבק הזהות המזרחית על המאבק החברתי נטו.
ארגון "בצלם"
הרעיון הבסיסי חשוב. לצערי הם משדרים תחושה שהרצון לתקוף את החברה הישראלית ומוסדותיה לפעמים גדול יותר מהרצון לעזור לפלשתינים.
כיבוש
לא אוהב את הביטוי אף על פי שאני מכיר בבעיה שהוא מבטא. תחליף מועדף: "השלטון הצבאי".
ערביי ישראל
האתגר הפנימי הגדול ביותר, להבדיל מאתגרים חיצוניים, של הציבוריות הישראלית.
גדעון לוי
הטור שלו על הסבל הפלשתיני חשוב כדי שכולנו, בלי הבדל דעה פוליטית, נדע ונתמודד. הפובליציסטיקה
דיוויד לנדאו
איש יקר. סרקאזם בריטי במיטבו.
אמנון אברמוביץ'
ידען, אוהב את כתבי החידה ואת משחקי הלשון שלו. נאום האתרוג – נפילה לו ולעיתונות.
אנטישמיות
מחלה של המין האנושי. למרבה הצער, גם חלק מהיהודים לקו בה.
הצופה; בשבע; מקור ראשון
אם שני הראשונים היו מאמצים את רוחב הנושאים והכותבים של השלישי, הם היו עושים טובה לעצמם ולקוראיהם.
ערוץ 2
הסמל לשתי הרעות החולות, הקשורות ביניהן, של התרבות שלנו: תרבות המותגים והצריכה ותרבות של ריגושים נמוכים.
נינט טייב
מה לי ולה?
אורי גלר
חלק מתופעת ערוץ 2. נקודתית לא ברורה לי לא ההיסטריה סביבו ולא ההיסטריה נגדו.
מכבי תל אביב
כשחמישה זרים "שלנו" נלחמים נגד חמישה זרים "שלהם", אני לא מרגיש שום גאווה לאומית.
גדי טאוב
האדם הנחוש והבולט ביותר במאבק על החזרת השמאל לשפיות. גם כשאני חולק עליו, תמיד מעניין לשמוע אותו.
סרבנות מצפון
לא כוס התה שלי.
הינתקות
מעזה היה צריך לצאת, אבל לא בדרך הזו, ובוודאי לא בצורת הפגיעה הזו במתיישבים.
יפעת אלקובי
מופע מביש, שאסור להסיק ממנו הכללות על המתנחלים.
מתנחלים
ברובם אנשים טובים ברובם, אבל טועים בגדול בהתעלמות מהבעיה הפלשתינית. הטעות הזו מסוכנת מאוד לכולנו.
מועצת יש"ע
הרטוריקה שלהם לפני ההינתקות גרמה לעליית מפלס החשדנות וללגיטימציה של צעדים לא ראויים. בפועל הם גילו אחריות לאומית מהסוג שהלוואי וכל שאר ההנהגות במדינה היו כמותם.
אהוד אולמרט
איש מוכשר, אבל לא נראה מתאים להנהגת האומה ברגעים אלה.
דוד בן גוריון
סמל של מנהיגות. האיש שהתמודד עם אחד האתגרים הקשים בהיסטוריה האנושית. אוהב במיוחד את הרעיון שלו שמנהיגות לא צריכה לבדוק מה העם רוצה אלא מה העם צריך.
ארי שביט
מסכים עם טענותיו העקרוניות נגד השחתת האליטות; לא מסכים עם הקמפיין האישי שלו נגד אולמרט, כאילו הוא מהות הסכנה למדינה. בכל מקרה, לא אוהב את העוינות האפנתית כלפיו.
שחיתות
במקורותינו נאמר שאין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו. חבל שיש רבים שמקפידים דווקא על הכלל הזה בהידור מיוחד.
הכנסת
גם אם ח"כים ופוליטיקאים רבים לא ראויים, מסוכן לדבר על הכנסת כולה, ועל הפוליטיקה בכלל, בשלילה גורפת. אלה בדיוק הדיבורים שימאיסו את הדמוקרטיה, ואז עוד נמצא את עצמנו מתגעגעים לימים האלה.
הון ושלטון
קישור שהוא כנראה חלק מהטבע הפוליטי. ממילא גם המאבק בסכנותיו חייב להיות חלק בלתי נפרד מהמערכת.
בג"ץ
שוב פער בין רטוריקה למציאות. הרטוריקה המהפכנית של עידן ברק הפכה את בית המשפט דווקא ליותר חלש מכפי שהיה בעבר ומסכנת גם את תפקידו החשוב באמת בחברה.
הפרדת דת מהמדינה
לא רוצה חתול בשק. שיבהירו למה בדיוק הכוונה ואז נחליט, סעיף סעיף. אמנת גביזון מידן היתה למשל, ניסיון הרואי להגיע לסטטוס קוו חדש והחמצה כואבת של הממסד הדתי שלא אימץ אותה בזמן.
ציונות דתית
מיקרוקוסמוס של כל מרכיבי הזהות היהודית. זה מה שאני אוהב בה, זה מה שיוצר בה את המתחים התמידיים.
בני עקיבא
השתלטות הרבנים עליה מאיימת לסרס את כל החן, ואפילו את כל הדתיות הפנימית העמוקה, שהייתה בה.
הקיבוץ הדתי; נאמני תורה ועבודה
תקווה גדולה כי הם בין היחידים מבין הדתיים המודרניים שלא התעייפו מלקיים מאבק פנימי בהתחרדות הציונות הדתית. השאר התעייפו ונשארו "מודרניים" באופן אישי אבל מבלי לקיים על כך מאבק ציבורי.
רפורמים וקונסרבטיביים
הקונסרבטיבים יותר מקובלים עליי ברמה האישית, כי הם מקבלים את עקרון ההלכה שנראה לי נדבך מרכזי ביהדות. בכל מקרה, גם במחלוקת לכול צריך להתייחס כיהודים טובים שמנסים, איש בדרכו, להתמודד עם סכנת ההתבוללות.
דתי חדש
גאה על תרומתי להטמעת המונח, אם כי – והנה סקופ – הרעיון להפוך את המושג לכותרת הספר היה דווקא של העורך, יוסי קליין.
חרדים
לא אוהב את הקיבעון של הזהות הדתית. בעיניי הזהות הדתית צריכה להכיל גם ערכים ראויים, כמו חופש ושוויון, שלא באו במקור ממנה.
הרב שלמה אבינר
יש בפעילותו הציבורית הרבה צדדים אמיצים, כמו הממלכתיות גם בימי ההתנתקות, אך גם בעיתיים מאוד, כמו יחסו למעמד האישה במשפחה, יחסו לכללי הצניעות ולחיי נישואים בכלל. בכל מקרה, לא אוהב את הצביעות של אלה שפנו נגדו רק בעקבות עמדותיו בימי ההתנתקות.
הומואים דתיים
אני לא רואה איך אפשר להכשיר את התופעה מבחינה הלכתית, אבל את האנשים עצמם צריך לקרב. הם ראויים דווקא להרבה הוקרה על דבקותם בתורה שכל כך מקשה עליהם.
הרב יובל שרלו
האדם הנחוש והבולט ביותר – לצד מורו, הרב יואל בן-נון – במאבק להחזרת הרבנות הציונית-דתית לשפיות.
לימוד תורה לנשים
נדבך חשוב של המהפכה הפמיניסטית.
מעגלי צדק
עוד תקווה של הציונות הדתית.
"משיב הרוח"
נדבך חשוב במהפכת התרבות הדתית.
תופעת הרווקוּת
מעניין לראות איך כל פרנסי הציונות הדתית הופכים לאימא פולניה קולקטיבית.
ציונות חילונית
עגלה לגמרי לא ריקה.
הרב קוק
חבל שמחשבתו ההלכתית-מעשית לא התעלתה לפסגת הגותו התיאולוגית.
נ-נח-נחמן- נחמן מאומן
עדות משעשעת במיוחד לצורך של אנשים ב"סגולות".
"ארץ אחרת"
כתב עת נפלא. חוץ מזה – הנה עוד סקופ – מגיע לי קרדיט על השם.
במבי שלג
אהבת חיי.
NRG יהדות
מקור מידע חשוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
