השבת שלי - מיקה שרון
יקיצה טבעית, פרחים וממתקים, חמין ושש בש, כך נראית השבת הפרטית של השפית מיקה שרון
שישי הוא היום העמוס ביותר בבית הקפה שלי, הסמוך לבית. לכן את רוב שעות הבוקר אני מבלה שם. בצהרים אני מתחילה להתכונן לשבת: עוברת בקונדיטוריה ואוספת משהו מתוק לילדים, אחר כך קונה זר פרחים ועושה קניות בסופרמרקט. רק אחר כך אני מגיעה הביתה ומבשלת את ארוחת ליל שישי. זו ארוחת תבשילים ביתיים: חמין, קסולט שהוא תבשיל של שעועית ובשר שקצת מזכיר את החמין, הרבה סלטים ירוקים ומרקים וקדרה מרכזית.
מסורת
אני לא מדליקה נרות אבל משתתפת בקביעות בקבלת השבת הלא פורמלית ב"בר-בוניה", הבר שקרוב לביתי. כל השכונה שם לקראת שקיעת השמש, מגיעים חברים שלי ולפעמים גם בתי מצטרפת. מרימים כוסית יין, מדברים, צוחקים ומקבלים את השבת בחברותא.
ארוחה משפחתית
בכל שבת בצהרים מגיעים אורחים או חברים של הילדים. בן הזוג של בתי חי איתנו ומשתתף בארוחה בקביעות. יש לנו בית פתוח, ולכן בכל רגע נתון מתייצבים בין שלושה ל-15 אנשים. אני מגישה לשולחן אוכל טוב, הרבה יין, תה וקינוחים. מדובר בארוחה בהמשכים שאורכת שלוש שעות, ולפעמים יותר.
יום מנוחה
שבת הוא היום היחידי שבו אני מרשה לעצמי יקיצה טבעית, קמה מתי שבא לי. הקפה נפתח בעשר בבוקר, ואני יורדת אליו לברך את הקהל של שבת. בצהרים אני חוזרת הביתה, שמה מוזיקה, עורכת שולחן בשקט, ואז מגיעים עוד חברים ועוד
בני משפחה. בחורף מדליקים את האח בסלון, יושבים, אוכלים חמין שבישלתי בליל שישי, משחקים שש-בש ומדברים. בקיץ אני נוסעת לטייל, ליום או יומיים. במוצאי שבת אנחנו יוצאים לסרט או הולכים לפגוש את ההורים שלי.
שבוע חדש
בשבת אחרי הצהרים אני מתארגנת על שבוע העבודה הקרוב: אוספת חומרים, עוברת על הניירת. קופצת לבית הקפה לבדוק שהכל בסדר, ושם מארגנת סידורי עבודה, הזמנות ואירועים
נא להמתין לטעינת התגובות
