סיירת מטכ"ל בת 50
דני יתום חשב שלג'ינג'ים אין סיכוי, אבו וילן הופתע מקלות המבחנים, ונתניהו בכלל רצה להיות צנחן. היחידה חוגגת יובל וכל הגדולים מתגייסים למשימה
הוא הופתע מהקלות הרבה שבה התקבל ליחידה המובחרת אשר שמה נלחש באותם ימים בין יודעי ח"ן בלבד. "זה היה די מוזר להתקבל ככה", משחזר וילן. "מאוחר יותר, כקצין בסיירת, הובלתי מהלך שחידד את שיטת המיון. התחלנו ביום סיירת ולאחר מכן שבוע גיבוש, כי הגענו למסקנה שהמיון צריך להיות יותר מדויק ומסודר ולא יכול להסתמך רק על המלצות וראיונות".
וילן השתחרר והפך למאבטח מטוסים באל-על, אבל המשיך לשרת כמילואימניק ביחידה כחלק מ"צוות ברונר". הוא זוכר את היום שבו החליט להיכנס לפוליטיקה. זה היה ב-8 באוקטובר 1973, היום השלישי למלחמת יום כיפור, שבה השתתף כלוחם ביחידה. "זה היה הרגע הכי קשה מבחינתי במלחמה", מספר וילן. "הגענו לחלץ טייס שצנח מעבר לשטח האויב ונפל בידי החיילים המצרים, שהגיעו שלוש שעות לפנינו. הם הניחו לנו מארב ופתחו לעברנו באש כבדה, ואבנר רון ז"ל נהרג ממנה. שני דברים אמרתי לעצמי: אני מפה יוצא חי - וזוהי הפעם האחרונה שאני אהיה מובל בידי פוליטיקאים. באותם רגעים החלטתי שאני עוד אצטרף לפוליטיקה".
גם חבר הכנסת דני יתום זוכר איך התקבל לסיירת מטכ"ל, שחוגגת בימים אלה 50 שנה להקמתה. "הגעתי לבקו"ם עם כוונה להתגייס לצנחנים, וחבר הציע לי לבוא לקומנדו של הצנחנים", הוא משחזר. אמרתי לעצמי:'בטח שקומנדו טוב יותר מצנחנים'. זה היה באוגוסט 1963. הוזמנתי לחדר, ומולי עמד מייסד היחידה אברהם ארנן ולידו עוד שני קצינים כהי עור עם שיער שחור. ארנן אמר לי:'תביט עליהם, מה אתה רואה?'. אני הייתי באותם ימים ג'ינג'י אדמדם מאוד וחשבתי לעצמי: הם בטח לא צריכים ג'ינג'י ביחידה הזו. דיברו איתי ממושכות, אבל בסוף אמרו לי שלא התקבלתי".
יתום יצא החוצה, אבל אחרי רבע שעה קראו בשמו בכרוז של בסיס הקליטה והמיון. "החזירו אותי לחדר ואמרו לי: התקבלת. עד היום לא ברור לי למה הם חיכו רבע שעה כדי לקרוא לי. מאז התקדמתי להיות מפקד צוות (מפק"צ), מפקד פלגה וסגן מפקד היחידה. יצאתי לעשות הסבה לשריון, וכשביקשו ממני לחזור לפקד על היחידה העדפתי להמשיך להתקדם בסולם
יתום אכן התקדם בסולם הדרגות. הוא פרש מצה"ל בדרגת אלוף, כיהן כראש המוסד תחת בנימין נתניהו, קצין לשעבר בסיירת מטכ"ל, והיה ראש המטה המדיני-ביטחוני של אהוד ברק, מפקד היחידה בראשית שנות השבעים. שני ראשי הממשלה שצמחו בסיירת מטכ"ל והתמודדו זה מול זה בבחירות 1999 היו בכוח שפרץ בסרבלים לבנים למטוס סבנה ושחרר את בני הערובה שהיו בו.
במאי 1972 נחטף המטוס של חברת התעופה הבלגית כשהיה בדרכו מווינה לנמל התעופה בלוד. החוטפים, אנשי ארגון "ספטמבר השחור", דרשו לשחרר מאות מחבלים הכלואים בישראל, אחרת יפוצצו את המטוס על נוסעיו. בשעה ששר הביטחון משה דיין ניהל משא ומתן קדחתני עם החוטפים כדי למשוך זמן, התחפשו מפקד סיירת מטכ"ל סגן-אלוף אהוד ברק ולוחמיו, ביניהם נתניהו, לטכנאי מטוסים בסרבלים לבנים. תוך עשר דקות השתלטו לוחמי הסיירת על המטוס, הרגו שני מחבלים ולכדו שתי מחבלות. במהלך המבצע נפצעו שלושה נוסעים. אחת מהן נפטרה מפצעיה.
כעבור מספר חודשים לבשה היחידה חג במלאות 15 שנה להקמתה. אברהם ארנן ז"ל, שהקים את סיירת מטכ"ל בהשראת יחידת העילית הבריטית אס-איי-אס (שירות אוויר מיוחד) ביים יחד עם חבריו סרט שנראה כמו חיקוי זול ל"משימה בלתי אפשרית". מפקדי היחידה אהוד ברק, אברהם ארנן, מנחם דיגלי, עוזי יאירי ודב תמרי גילמו בסרט את חברי "המפקדה העליונה של משימה בלתי אפשרית". שאר הלוחמים צולמו משתובבים עם עלמות חן. זה חלק ממסורת של שנים, שזכתה לכינוי "חג היחידה": מסיבה פרועה, יותר או פחות, לציון יום השנה להקמת היחידה או חילופי מפקדים, הכוללת מערכונים, חיקויים, סרטים והצגות, אוכל טוב ושתייה.
ביום רביעי הקרוב שוב ייערך בבסיס של סיירת מטכ"ל במרכז הארץ "חג היחידה", הפעם לציון 50 שנה להקמתה ולרגל החלפת המפקדים. באירוע יציינו הלוחמים את זכר הנופלים, האחרון שבהם איש היחידה סגן-אלוף עמנואל מורנו ז"ל, שנהרג במבצע בבעל-בק לאחר מלחמת לבנון השנייה. את הטקס ינחה הכתב הצבאי של ערוץ 10 ינון מגל, שהיה בעצמו לוחם בסיירת מטכ"ל.
גם התוכנית "ארץ נהדרת" תצטרף לחג היחידה של סיירת מטכ"ל. הכותב הראשי של התוכנית ערן זרחוביץ, המשחק גם בסדרה "מסודרים", שירת כשקמיסט של הסיירת - וכעת הוא מכין מערכון מיוחד על היחידה בסימן 50 שנה להקמתה.
בניגוד למסיבות הסוערות של "חג היחידה" בשנים קודמות, האירוע בשבוע הבא יהיה הרבה יותר סולידי. הוא יתקיים במעמד מפקדי הסיירת לדורותיהם, יכלול נאומים וקטעי שירה, ואולי גם ראש הממשלה יפתיע בנוכחותו. אבל גם אם אולמרט לא יגיע, יהיו שם מספיק קצינים בכירים בעבר ובהווה וגם פוליטיקאים שצמחו ביחידה.
אחד מהם הוא ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר. "לא היה לי שמץ של מושג על היחידה", הוא מספר על גיוסו לסיירת מטכ"ל. "באתי לבקו"ם עם עוד שני חברים מאשקלון. פחדתי שייקחו אותי לסטי"לים. שמעתי מחברים שיש ביתן שאפשר להתנדב בו לסיירת מטכ"ל. אמרו לנו שצריך להגיד בכניסה את הסיסמה 'רקפת'. נכנסתי פנימה. התרגשתי מאוד ושכחתי את הסיסמה. אז אמרתי:'סיירת מטכ"ל'. השמים לא נפלו.
"אחרי השיחה הייתי בסטנד-ביי. התחלתי מבדקים אצל אהוד ברק וסגנו מתן וילנאי. מי שטיפל בי היה דודי חלפי מקיבוץ משמר-השרון, הקיבוץ של ברק. עשו לנו מבדקים ללא קורסים וללא הכנה מוקדמת. פשוט בליינד דייט. הייתי היחיד מבין שלושה אשקלונים ששרד את המבדקים. היו להם הרבה סיבות לזרוק אותי כי לא הייתי משהו מבחינת הכושר הגופני, אבל גם היו להם הרבה סיבות טובות להשאיר אותי. הייתי נווט טוב ומאגיסט טוב".
אבל הקושי הגדול הגיע מאוחר יותר. במלחמת יום כיפור יצאו דיכטר וחבריו הלוחמים לאזור איסמעיליה על גדות תעלת סואץ. "תוך כדי ההתקדמות היתה הפגזה כבדה מאוד. שלמה ביידץ (אחיו של תת-אלוף יוסי בייידץ, ראש חטיבת מחקר באמ"ן - א"ב), שהיה מפקד צוות, נהרג במקום. מוקי בצר, שהיה המפקד בשטח, פקד עליי למלא את מקומו תוך כדי לחימה. שכבנו ליד מתחם מצרי גדול מאוד. היינו נאיבים לחשוב שלא יגלו אותנו. נפתחה לעברנו אש תופת. לידי נהרג סרן עמית בן-חורין מהיחידה. איבדנו לוחמים נוספים ונפצעו רבים".
דיכטר המשיך להשתתף כמילואימניק במבצעים של היחידה. "כבר הייתי בשב"כ, אבל בכל שנה הייתי עולה על מדים ומגיע למילואים". עד שראש השב"כ דאז יעקב פרי נאלץ לומר לו: "עד כאן. תחליט איפה אתה רוצה להיות - בשב"כ או בסיירת". "רק אז הבנתי שעברתי קו אדום והפסקתי", אומר דיכטר בלי להסתיר את תחושת הגעגוע. "אני מתמלא גאווה כשאני נזכר שהייתי גוז'ון קטן בטנק הזה שנקרא היחידה. אני מרגיש שנולדתי שלוש פעמים: פעם אחת ב-1952. פעם שנייה כשהתגייסתי לסיירת מטכ"ל, ובפעם השלישית כשהצטרפתי לשב"כ".
הספר "צוות איתמר", שנכתב על ידי אבנר שור מקיבוץ שובל שבנגב, חברו לצוות של דיכטר, מתאר בפרטי פרטים את 12 הלוחמים שחברו יחד לצוות איתמר. אחד מהם הוא עומרי פדן, ממקימי תנועת שלום עכשיו והזכיין של רשת מקדונלד'ס בישראל. הוא מגלה כי מי שהמליץ עליו ליחידה היה לא אחר מאשר ביבי נתניהו. "אז לא ידעתי שהוא יהיה ראש ממשלה. אתה הרי יודע מה הדעות הפוליטיות שלי", צוחק פדן. "ביבי היה חבר של גיסי לשעבר עוזי. בזמנו היה מקובל בסיירת מטכ"ל שכשאתה מגיע לבקו"ם, אתה מוסר שם של מישהו שימליץ עליך מהיחידה. ההמלצה היתה תנאי הכרחי, אבל לא מספיק.
"רק 12 איש שרדו את המסלול שבו אני התחלתי: אבי דיכטר, אורי טבנקין, אבנר שור, אברהם פרחי, שמספק לי היום את החסה למקדונלד'ס, פרופ' ארנון סמואלוב, שמנהל את מחלקת יולדות בבית החולים שערי צדק, הפרופסור למחשבים יהודה אפק, הקרדיולוג ד"ר שאול ברן, שמואל מזר, יאיר פרנקל, הקיבוצניק יואב מרגלית ואנוכי, דוקטור לכלכלה". במהלך שירותו של פדן הוצע לו להיות קצין ביחידה, אך הוא סירב והעדיף להישאר עם החבר'ה בצוות. "כשאני מביט אחורה, אני חושב שזו היתה חוויה חד-פעמית. אני מרוצה שעברתי אותה".
בנימין נתניהו התכוון בכלל להתגייס לחטיבת הצנחנים. חבר מירושלים שכנע אותו לבוא איתו למבדקים, ואחריו הגיעו אחיו הבכור יוני ז"ל, שכבר היה קצין בצנחנים, ואחיו הצעיר עידו. "כראש ממשלה תמיד נזכרתי איך כקצין בסיירת היו מבטלים לי את התוכניות המבצעיות כשהיו הולכים לשר הביטחון להציג אותן", מספר ביבי. "כשאני ביטלתי מבצעים כראש ממשלה, תמיד הבטתי משני הצדדים והבנתי כמה אחריות יש לי על הכתפיים ומה חושב עכשיו אותו קצין.
"יש לי הערכה גדולה ליחידה הזו. מדובר ביחידה שמשנה את מציאות חיינו גם כשאנחנו לא יודעים על מעשיה. למרות שמדובר ביחידה קטנה, היא נוגעת בכל זרועות הצבא ומלמדת אותך על צה"ל הרבה דברים. כראש ממשלה השירות ביחידה חיזק אצלי את ההבנה מה הסיכונים שעומדים מאחורי אישור התוכניות, ואילו סיכונים נוטלים על עצמם הלוחמים. זה מוחשי ולא תיאורטי עבורי. וכשנופלים לוחמים אתה מבין היטב את המשמעות".
נתניהו עצמו כמעט ומצא את מותו באחד המבצעים. "כמעט טבעתי בתעלת סואץ לאחר שחזרנו ממבצע במהלך מלחמת ההתשה. תוך כדי קרב שרקו כדורים מכל עבר ופגעו בסירה שלי. קפצתי למים כשעל הגב שלי ארגז תחמושת כבד. החברים (דורון זלצברג ועמוס דניאל-א"ב) תפסו אותי ביד ומנעו ממני לטבוע".
העובדה ששני אחיו שירתו יחד איתו בסיירת גררה הרבה ויכוחים בתוך המשפחה. "היה לי עימות עם אחי יוני רגע לפני הפשיטה על מטוס סבנה. הייתי בכוח שעמד לפרוץ, ואחי אמר לי שגם הוא רוצה להצטרף. אמרתי ליוני שאין מקום לשני אחים בפריצה אחת. אם שנינו ניפגע, מה יאמרו להורים? זה לא שכנע את אחי ומי שנאלץ להכריע בסוגיה הזו היה אהוד ברק, מפקד הסיירת. יוני נאלץ להישאר ואני יצאתי ונפצעתי.
"היחידה הזו גיבשה אנשים בעלי יכולת וחדורי שליחות", מסכם בנימין נתניהו. "היו חברים טובים שנפלו. לוחמים מצוינים. אני זוכר שכאשר הגעתי ליחידה, היו רק שלוש תמונות על קיר הזיכרון. כשעזבתי את היחידה היו הרבה יותר, ואחרי מלחמת יום כיפור היו הרבה הרבה יותר".
מפקד היחידה לשעבר אלוף במיל' עוזי דיין לא מחמיץ את ההזדמנות לעקוץ את חבריו לסיירת בנימין נתניהו ואהוד ברק. "היתה לשניהם הילה מופלגת עד שהם התמנו לתפקיד ראשי ממשלה. שני האנשים שיצאו מהיחידה ונבחרו לראשי ממשלה לא תרמו למוניטין של היחידה".
נשיא המדינה לשעבר עזר ויצמן ז"ל אחראי במידה רבה להחלטה של עוזי דיין להתגייס לסיירת. "שמעתי מעט על היחידה לפני שהתגייסתי", מספר דיין. "שאלתי את הדוד שלי משה דיין מה זה סיירת מטכ"ל. הוא אמר לי: 'עזוב, זה מבצעים מיוחדים וזה לא מעניין'. הלכתי לעזר ויצמן והוא אמר לי:'אם הבן שלי היה שם הייתי גאה, אבל מודאג מאוד'. הספיק לי לשמוע את זה כדי לקבל החלטה". דיין הסתיר מהצבא את מצבו הבריאותי. "התקבלתי ליחידה אחרי שהסתרתי ניתוח מיניסקוס שעברתי ורצועה קרועה. עד היום זה לא רשום בשום תיק רפואי. 17 שנה שירתתי ביחידה מתוך 36 שנה בצה"ל. התחלתי כלוחם וסיימתי כמפקד היחידה".
חייו של דיין השתנו בעקבות מותו של חבר במהלך מבצע של הסיירת. "לא התכוונתי לחתום קבע נוסף כדי להתקדם ביחידה. אבל אז נהרג סגן חיים בן-יונה ז"ל, ואני הייתי צריך לקבל את הצוות שלו. חתמתי שלוש שנים נוספות, והשאר היסטוריה". דיין עצמו נפצע שלוש פעמים במהלך שירותו בסיירת מטכ"ל: בקרב על החרמון במלחמת יום כיפור, בפריצה למשגב-עם ובפשיטה בלבנון.
שר התחבורה שאול מופז, ששוהה בימים אלה בהודו, היה במשך תקופה קצרה סגנו של מפקד סיירת מטכ"ל, סגן-אלוף גיורא זורע, ולאחר מכן הפך לסגנו ויד ימינו של מפקד הסיירת יוני נתניהו ז"ל. במבצע אנטבה היה רב-סרן מופז מפקד הכוח שהשתלט על הטרמינל שבו הוחזקו החטופים, והקצין האחרון שעזב את אדמת אוגנדה אחרי שאחרון הלוחמים עלה למטוסים. מופז המשיך ללוות את היחידה גם כרמטכ"ל וכשר ביטחון ודאג לטפח את יוצאי הסיירת ולשלב אותם בצבא הגדול.
"מדובר באנשים מצוינים בעלי יכולות גבוהות, ששולבו בתפקידים מחוץ ליחידה תוך הכרת עולם המושגים ושאר היחידות והגופים שלא נחשפים אליהם בסיירת. אני מאחל לסיירת ש-50 השנים הבאות יהיו מוצלחות כמו הקודמות, שימשיכו בזינוק שבו הם נמצאים יום-יום, שעה-שעה, גם כשהציבור לא יודע. היכולת שלהם היא פשוט מעבר לכל דמיון. ההיכרות שלי עם היכולות של היחידה השפיעו על קבלת ההחלטות שלי כרמטכ"ל וכשר ביטחון. הם נתנו לי כלים שאין להם תחליף כדי לקבל את ההחלטות הנכונות".
את הרמטכ"ל לשעבר רב-אלוף במיל' משה בוגי יעלון לא רצו לקבל לסיירת מטכ"ל בגלל המשקפיים. "לא גייסו ליחידה אנשים עם משקפיים, כי חשבו שזו מגבלה", מספר בוגי. "התגייסתי לחטיבת הצנחנים. רק אחרי שהייתי מפקד סיירת צנחנים חשב נחמיה תמרי שמשקפיים זה דבר נורמלי והביא אותי להיות מפל"ג (מפקד פלגה-א"ב) ביחידה. כך התחלתי. אחרי מספר חודשים מוניתי להיות סגן מפקד היחידה". בוגי החליף כמפקד הסיירת את עומר בר-לב, בנו של הרמטכ"ל לשעבר חיים בר-לב, שתחתיו לחם במלחמת יום כיפור.
"הציבור צריך לדעת כמה שפחות על היחידה", אומר יעלון. "מדובר בחבורה שהופכת את הבלתי אפשרי לאפשרי. לא על ידי סיסמאות ולא על ידי שחצנות, אלא על ידי עבודה קשה. על ידי מסורת של אנשים מקצועיים וערכים שחרותים על דגלה. אם מרבית הפעילות של הסיירת נמצאת בצל, זה סימן שהיא מצליחה".
כמו בוגי, גם המפקד הטרי של היחידה סגן-אלוף א' הוא קיבוצניק. בן לאב רפתן ומומחה לדגים ולאם מורה, שהחל כלוחם בסיירת. הוא נשוי ואב לשניים, סיים לימודי הנדסת חשמל בהצטיינות, וחבריו מעידים עליו שהוא בעל חוש הומור. האיש שאת שמו אסור לכתוב ואת תמונתו אסור לפרסם יעמוד ביום רביעי הקרוב לצד מפקדי הסיירת לשעבר ולוחמיה הוותיקים, חלקם דמויות מוכרות בפוליטיקה, בצבא ובעולם העסקים. גם בני משפחתו של סגן-אלוף עמנואל מורנו ז"ל, הלוחם שהפך לאגדה, הוזמנו לאירוע. הרחק מעיני המצלמות יעלו הלוחמים זיכרונות ממבצעי העבר, שרובם נותרו עלומים ורק על חלקם הקטן אפשר לספר. החיוכים שלהם לא מסגירים מאומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
