מתיחות בגזרת הרב עובדיה והרב אליהו
הרב עובדיה על הרב אליהו: "זה לא תלמיד חכם אומר דברים כאלה – זה בושה וחרפה" ומחלוקת קשה בין הרב אליהו לרב אברהם יוסף בנו של הרב עובדיה: האם חזר בו מנהגיה הרוחני של ש"ס מההכשר לפסח שנתן לעוגיות פפושדו?
האמירה הקשה של הרב עובדיה מצטרפת לזעם שעוררו במהלך הפסח דברים של הרב מרדכי אליהו בקרב מקורבי הרב עובדיה יוסף. הרב אליהו התייחס לאחד מפסקי ההלכה הכי שנויים במחלוקת של הרב עובדיה יוסף, הפסיקה אשר מתירה אכילת עוגיות פפושדו (מצה עשירה) בפסח וטען כי "הרב שנתן להם הכשר (הרב עובדיה יוסף, א"ב) חזר בו מפסיקתו ואמר שלא מסכים שיאכלו את המצה עשירה הזאת. מי שהתיר חזר בו".
הרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה אמר בתגובה לדברים שנאמרו בשידור רדיו בתחנת "כל האמת" ובתגובה להתקפות על ההכשר: "אנשים שאין להם שום הבנה יודעים רק להטיח ביקורת ולזרוק אבנים בלי שום טעם.... נוהגים מנהג פסול, לא של תלמידי חכמים, לא של יראי שמיים". וגם: "סתם לעמוד מאחורי מיקרופון ולדבר זו לא חכמה גדולה".
הרב עובדיה התייחס בדרשתו למחלוקת מה מברכים על מצות לאחר חג הפסח: האם ברכת "המוציא לחם מן הארץ" כמו על לחם, או ברכת "בורא מיני מזונות" כמו על עוגות. מנהיגה הרוחני של ש"ס התייחס לארבעת פסקי ההלכה הנפוצים בנושא: ראשית, הסביר כי על פי האשכנזים "מנהג פשוט" הוא שעל מצות מברכים "המוציא" כל השנה. שנית, חיווה את דעתו והמליץ למי שאוכל מצות לאחר הפסח להחמיר. כלומר לאכול קודם פת לחם, עליו יברך כמובן "המוציא", לאכול את המצה בתוך הארוחה. וכך יימנע מספיקות. הוא הסביר כי כך המליץ לעשות הפוסק הספרדי המוערך החיד"א.
שלישית, פסק בשורה התחתונה לטובת "אחד שלא חסיד, שלא יאכל קודם קצת פת, ושואל: תגיד לי מה ההלכה" כי ההלכה היא לברך "מזונות" והסביר "פשט אצל הספרדים המנהג לברך על זה מזונות". רביעית, התייחס לפסק ההלכה המורכב של הרב מרדכי אליהו, בלי להזכירו בשמו, על פיו יש לברך "המוציא" עד פסח שני י"ד אייר ואחר כך במשך שאר השנה לברך מזונות.
"היה אחד כתב דברים תמוהים" אמר הרב עובדיה על פסק הרב מרדכי אליהו. "שומו
לפני שלושה חודשים חוללו הדברים ששכתב הרב עובדיה נגד הרב אליהו סערה לאחר שפורסמו במעריב. בספרו שיצא אז "חזון עובדיה טו בשבט", כינה הרב עובדיה את הרב אליהו "אחד המתיימר להיקרא רב", והוסיף "לא ייאמן כי יסופר וכל השומע יצחק לו".
מלשכתו של הרב מרדכי אליהו נמסר אז בתגובה כי "הרב אליהו ידוע כמי שנוהג יחס של כבוד ויראה בפני הפוסקים לדורותיהם, גם אם הוא חלוק עליהם. עוד הוסיפו כי הרב אליהו מסתמך בפסיקתו זו על החיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי, מחשובי הפוסקים הספרדים), והוסיפו בציניות כי "יש קונצנזוס שהחיד"א הוא אחד שאיננו מתיימר להיות רב". עוד ציינו כי הרב אליהו הראה בעבר את הפסיקה הזו לראש ישיבת "פורת יוסף",הרב עזרא עטייה, אצלו למדו גם הרב עובדיה וגם הרב אליהו, וכי הרב עטייה הסכים איתו.
המתיחות בין שני בכירי הרבנים הספרדים בישראל חוללה סערה חסרת תקדים במהלך הפסח בתחנת הרדיו החרדית - ספרדית "כל האמת". זאת בעקבות התקפה על דרכו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף.
במהלך שידור תוכנית שאלות ותשובות עם הרב מרדכי אליהו, עלה לשידור מאזין בשם הרב נחמו.
הוא דיבר בשבחי ה"בן איש חי", גדול רבני עיראק בראשית המאה העשרים ומי שהנאמנות לשיטתו ההלכתית עומדת במרכז המחלוקת המרה בין הרב עובדיה לרב אליהו. בעוד שהרב עובדיה פוסק שעל כל הספרדים לנהוג על פי פסיקות רבי יוסף קארו, מחבר ה"שולחן ערוך" המכונה "מרן", הרב אליהו פוסק לציבור לנהוג לעתים על פי פסקי ה"בן איש חי", גם נגד מרן.
הרב נחמו סיפר על עדות ששמע על פיה הבבא סאלי, מחשובי רבני מרוקו, אמר "רב מרוקאי שלא פוסק כמו הבן איש חי – הוא רב מודרני". הוא הוסיף הערה נוקבת: "מה נגיד על העיראקים שעזבו את הבן איש חי?". גם אם לא הזכיר מפורשות את גדול הרבנים יוצאי עיראק שעזב את הבן איש חי – הרב עובדיה יוסף, המסר היה ברור. הרב אליהו הגיב במילה אחת: "נכון".
כידוע, מצה היא תוצר של מים וקמח הנעשים במהירות של מקסימום 18 דקות, מחשש שזמן רב יותר יגרום לתפיחה ולהחמצה. מצה עשירה ובכללה עוגיות פפושדו לעומת זאת היא תוצר של מי פירות (או מי ביצים, חלב, יין וכו') וקמח.
לפי רוב הפוסקים הקדומים והיוקרתיים המכונים "הראשונים" – מאפה כזה של "מצה עשירה" לא מחמיץ ולכן כשר לפסח. אבל לפי מקצת "הראשונים" מי פירות וקמח גורמים להחמצה אפילו יותר מהירה. האשכנזים בהשראת הפוסק החשוב הרמ"א חוששים לדעתם ולכן אוסרים אכילת מצה עשירה. ועוד נתון חשוב: על פי הפוסקים מכל הכיוונים: מי פירות יחד עם מים מחמיצים אפילו יותר מהר.
הפוסקים הספרדים ובכללם הרב מרדכי אליהו מתירים באופן עקרוני אכילת מצה עשירה, אך מזהירים מכך שאפילו אם טיפת מים אחת מתערבת בעיסה היא מחמיצה את כולה. הרב מרדכי אליהו ורבנים נוספים פוסלים את עוגיות פפושדו בנימוק שכמעט בלתי אפשרי להשגיח שלא נכנסה טיפת מים לעוגות שנעשות במפעלים. בנוסף מזהיר הרב אליהו כי במפעלים למצה עשירה מוסיפים חומרי התפחה ושימור שמפרישים מים. בקיצור: חמץ.
נחזור ל"כל האמת", לרב נחמו ולרב אליהו ולהתקפתם על הכשרות לפסח שהעניק הרב עובדיה לפפושדו. הרב נחמו ציטט מודעה שהדהימה רבים ואשר פורסמה בפסח שעבר בעלון הש"סניקי "מעיין השבוע". המודעה שפורסמה מטעם "בד"צ בית יוסף" שבנשיאות הרב עובדיה הסבירה כי הבד"צ לא נותן הכשר לפפושדו.
בשום אופן לא נכתב במודעה שמדובר בחמץ, או שהרב עובדיה חוזר בו מפסיקתו, רק שהבד"צ המהודר לא נותן את הכשרות לפפושדו. אך מצד שני, המסר הברור, המעקר את הפסק המפורסם של הרב עובדיה, הופיע במשפט הסיום המודגש של המודעה: "ישמע חכם ויוסף לקח".
עוד קודם לכן שלף הרב נחמו ציטוט של הפוסק היוקרתי המנוח הרב בן ציון אבא שאול, ידיד נפשו של הרב עובדיה, נגד עוגיות הפפושדו והרב מרדכי אליהו הגיב במלים: "למה אתה הולך עד הרב בן ציון? אני הראו לי עלון של האנשים שמוכרים את הדבר הזה, שמה כתוב שהרב שנתן להם הכשר (הרב עובדיה יוסף, א"ב) חזר בו מפסיקתו ואמר שלא מסכים שיאכלו את המצה עשירה הזאת. מי שהתיר חזר בו".
מגיש התוכנית, הרב שמואל בן עטר, שאולי קצת נבהל מהדברים ומהתלונות הטלפוניות הקשות ממקורב לרב עובדיה דיווח בשידור לרב אליהו: "אנחנו אולי התקפנו פה מישהו, אז אם ירצו להגיב נשמח לשמוע", הוא הוסיף כי רב חשוב דיבר איתו בנושא וכי הוא הזמין אותו להגיב. הרב אליהו הביע הסכמה, אך הוסיף: "עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה".
מיד לאחר סיום התוכנית עלה לשידור הרב אברהם יוסף, בנו של הרב עובדיה ומי שמתוקף תפקידו כרב העיר חולון, שמפעל פפושדו נמצא בתחומה, חותם על הכשרות לפפושדו בנוסח המיוחד: "לפי פסק מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף שליט"א".
בלי לנקוב בשמו של הרב אליהו הוא תקף אותו בחריפות וקבל על כך שלא אפשרו לו להתעמת עמו בשידור חי: "כשאני מבקש לעלות לשידור ולדבר באופן ישיר עם הרב שדיבר – מנעו ממני", אמר והוסיף:
"הדובר שדיבר קודם הוזמן באופן אישי לבא ולבקר במפעל האחים פפושדו בהיותו בתפקיד, זה היה מותקף תפקידו (ככל הנראה בתקופה שבה היה הרב אליהו הרב הספרדי הראשי, א"ב) לבא ולבדוק אם מכשילים את הרבים. והתחמק".
אחר כך הכחיש את העדות בשמו של הרב בן ציון אבא שאול: "הרב בן ציון, מורי ורבי, אלופי מנעוריי, מעולם לא התבטא בנושא של המצה עשירה". הוא חזר על הנימוק שהופיע במודעת בד"צ בית יוסף לכך שהם אינם נותנים את ההכשר, אלא רבנות חולון: כי הם לא נותנים הכשר לשום מפעל שעובד כל השנה עם חמץ.
הרב יוסף הבן דיבר בכעס גדול ובכאב ניכר ואמר: "מאד כואב לי לשמוע שאנשים מייחסים אליי מכשול נורא כל כך נורא: להאכיל חמץ את הציבור. טחו עיניהם מראות, לא מתביישים להוציא עלי דיבה, לא מוכנים לשמוע את האמת".
הוא הדגיש כי הוא עצמו ביקש לפרוש מתפקיד נותן הכשרות לפפושדו אך אביו חייב אותו: "אלמלא צוואתו המפורשת של אבי מורי, שאני חייב להמשיך. אני באתי לפרוש ואבי מורי נזף בי: 'מה אתה רוצה חיים קלים? תעבוד, תעשה, תציל את הרבים מעוון".
הוא פירט את כל תהליך "הטרחות שאנחנו טורחים לדאוג שלא תהיה טיפת מים" והסביר כי אם הוא לא ייתן הכשר לפפושדו ייתנו אחרים הכשר שאינו ראוי למפעלים אחרים של מצה עשירה. עוד הדגיש: "אבי מורי לא רק שלא חזר בו, אלא להיפך מדרבן אותי הלאה להמשיך ולייצר" וציין כי גם הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר הוציא פסק הלכה התומך בהכשר לפפושדו.
הרב יוסף הבן תקף את משמיעי הביקורת נגד הכשרות לפפושדו: "לצערי הרב אנשים שאין להם שום הבנה יודעים רק להטיח ביקורת ולזרוק אבנים בלי שום טעם. לצערי הרב נוהגים מנהג פסול, לא של תלמידי חכמים, לא של יראי שמיים". לסיום, הוסיף אמירה חריפה, שוב בלי לנקוב מפורשות בשמו של הרב מרדכי אליהו : "סתם לעמוד מאחורי מיקרופון ולדבר זו לא חכמה גדולה, צריך לרדת לשטח ולעבוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
