פצוע, אבל נושם
בניגוד להערכות, רה"מ מסיים את השבוע על הרגליים. "אעבור זאת בשלום", אמר למקורביו
בכל מקרה, אמרו אתמול אנשיו, אם מדובר ב-100, או אפילו ב-150 אלף, זו לא הפגנה שמפילה ממשלות. הגיעו לשם בין שלושה לחמישה מנדטים, שזה יפה. ראש הממשלה לוקח ללב כל אזרח ואזרח שהגיע להפגין נגדו. הוא לא מאושר. אבל מצד שני, הוא גם לא מחוסל.
"אני אעבור את זה בשלום", אומר אולמרט למקורביו, אך יועציו עדיין מודאגים מאוד. הם סבורים שצלחו את רעידת האדמה אבל צפויות רעידות משנה מסוכנות לא פחות, והפרוטוקולים הם הזעזוע הבא. על פי כמה מקורות אולמרט צפוי למבוכה עקב ביקורת חריפה שמתח בעדותו על קודמיו, בהם שרון.
"אפשר להגיד", מסכמים יועצי ראש הממשלה, "שעברנו את השבוע המטורף הזה בחיים. אם אפשר לקרוא חיים למה שעבר עלינו השבוע".
הגדרה נכונה: בניגוד לציפיות ולהערכות, אולמרט מסיים את השבוע על הרגליים. פצוע, שותת דם, חבול ומרוט, אבל נושם. עדיין. הוא דיכא את המרד בקדימה, אבל רוב העבודה עוד לפניו. את ציפי לבני הוא לא מתכוון לפטר. הוא מעוניין להרגיע את המשבר מולה. אתמול עסקו אנשיו בניסיון לשכנע את הפרשנים להניח לה. נבדקה כוונה לשלול ממנה את תואר "ממלא מקום ראש הממשלה", אבל זה מסובך מדי.
לאולמרט יש עוד יציקות רבות מאוד על הראש. הוא צריך לבחור שר אוצר, הוא צריך לצלוח את פרסום הפרוטוקולים, הוא תחת אין סוף חקירות, הציבור מאס בו, מפלגת העבודה רוצה לנטוש אותו, אין לו יו"ר קואליציה וביום שני נפתח מושב הכנסת. זה לא שהוא לא נהנה אל מול סבלה של לבני, שחטפה אתמול בפעם הראשונה בחייה מקלחת קרה מהתקשורת, אבל הוא מעוניין בקצת שקט.
בשבוע הבא הוא יזמן אותה לפגישה. מקורביו מכנים את הפגישה הזו "יישור קו". אולמרט יקרא את לבני לסדר. "אם את רוצה להמשיך להיות שרת חוץ ולעבוד איתי, את צריכה להפסיק לחתור תחתיי, כי את מסתובבת ומייצגת אותי בעולם", הוא יאמר לה. מה היא תגיד לו, היא עצמה עוד לא יודעת.
לבני הכינה את עצמה בחודשים האחרונים לתפקיד ראש הממשלה בקפדנות. הקימה צוות אסטרטגי בו חברים אישים כאפרים הלוי וגדעון שפר, גיששה עם מפלגות הקואליציה, ניסתה להקים לעצמה סיעה בתוך קדימה, תיאמה עמדות עם "חייליה" אביגדור יצחקי ואבי דיכטר ואפילו עשתה מה שכל מועמד לראשות הממשלה חייב לעשות מתישהו: אכלה ארוחת ערב אינטימית, יחד עם בעלה נפתלי, על שולחנו של ארנון מילצ'ן בבית ינאי.
אלא שכל זה קרה לה מוקדם מדי. כס ראש הממשלה לא מתפנה בינתיים, והמהלך השגוי שלה שלשום דחק אותה לפינה והמעיט במשהו את סיכוייה. אין לטעות: סיכוייו של אולמרט לשרוד בטווח הבינוני או הארוך קלושים עד אפסיים.
במצב הנוכחי, מתחילה בקדימה זרימה לכיוון חדש: שאול מופז. זה מתבטא בשיחות חשאיות שמקיים מופז עם גורמים רבים במפלגה, בקשריו המצוינים עם ש"ס ו"ישראל ביתנו", בעובדה שבחר להישאר מחוץ לתמונת המרד ולתת לטירונים לכתוש את עצמם בטרם עת.
מופז נמצא בקשר הדוק עם מאיר שטרית, רוני בראון וגורמים
בינתיים, יסתער אהוד אולמרט על דוח וינוגרד במלוא כוחו ביום ראשון. מקורביו כבר מכפישים את הוועדה בשיחות סגורות, על החוצפה ועזות המצח שבה שפטה את שיקול הדעת של נבחרי הציבור. לדבריהם, יוגש בקרוב בג"ץ נגד הוועדה על כך שאינה מתכוונת לפרסם מכתבי אזהרה. אולמרט עצמו נזהר בכבודה של הוועדה ולא יגיד מילה בגנותה.
ביום רביעי הוא יכנס את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון בחלק החסוי של דוח וינוגרד. מדובר, בעיקר, בנתונים מקצועיים הקשורים לליקויים שנחשפו במערכת הביטחון, במלאים החיוניים של צה"ל וכו'. אולמרט מעוניין לייצר את הרושם שהוא מיישם את מסקנות הועדה בנחישות וברגישות, כדי להגיע לטקס העלאתו לגרדום הפוליטי באוגוסט עם כמה שיותר קרדיט. מי יודע, אולי יוכל, בזכות הקרדיט הזה, לפדות את עצמו. אם לא מול הציבור, לפחות מול השופט.
