היום של נתניהו: בין הנגבי לאובמה
הקלון של הנגבי פגע בתכנית של רה"מ לממשלת אחדות. המכרזים בי-ם פגעו ביחסיו עם האמריקאים. מה שנותר לו זה לנסות לשמור על ברק
בלי חוץ, בלי ביטחון (אישי), הוא ישוב בסוף השבוע ארצה. הקלון של הנגבי פגע קשות בלא מעט מתוכניותיו של נתניהו. המכרזים בהר חומה פגעו קשות במרקם היחסים שלו עם האמריקאים, ובעיקר עם סגן הנשיא ג'ו ביידן. מה יש בו, בביידן הזה, שמייצר מכרזי בנייה בירושלים? מישהו בוושינגטון התלוצץ אתמול ואמר שכל מה שצריך לעשות זה לדאוג שביידן לא יראה יותר את נתניהו.
"זה סיפור של טיפשות או סיפור של זדון, או תשלובת בין השניים", אמר ביממה האחרונה אמריקאי בכיר בוושינגטון, שהתקשה להאמין, כמו כולם, ששוב חוזר הניגון. ביידן עצמו, בשיחה פנימית עם כמה מקורבים, דיבר בחריפות רבה. הוא לא האמין שזה קורה לו.
הנה הוא שוב בא, נושא נאום פרו ישראלי נלהב וחדור תקווה ואמונה, בדיוק כמו אז בירושלים, ושוב הוא מקבל אותה מקלחת צוננת, אותה סטירת לחי פומבית שלא תיאמן, עם מכרזים חדשים בירושלים. זה אותו דפוס פעולה בעייתי, אותו עיתוי אומלל, אותו סדר עדיפויות קלוקל, אותו הביבי.
האמריקאים יכולים להירגע. זדון אין כאן. בכל פעם שמדובר בקונספירציה אפשרית מבית מדרשה של ממשלת ישראל, מתברר שזה בסך הכל מקרה נוסף של חוסר מנהיגות ועודף שלומיאליות. המגעים המדיניים בין הצדדים נמצאים בשלב הכי רגיש? נתניהו יוצא לביקור מדיני חשוב? הדיבורים על הצבעה במועצת הביטחון על מדינה פלסטינית בגבולות67' תופסים תאוצה? מצוין. זה בדיוק הזמן לפרסם מכרזים חדשים. אם זה לא היה שלנו, גם אנחנו היינו צוחקים.
סך כל הביקור של נתניהו בארצות הברית, נכון לעכשיו, הוא קטסטרופה. זה התחיל עם הפצרתו הפומבית של ראש הממשלה באמריקאים
אחר כך באו המכרזים, וכל השאר היסטוריה. האמריקאים כבר מבינים שמיץ הם לא יוכלו לסחוט מהעץ של נתניהו, אין להם מושג איך מתמודדים עם זה. בסוף, ההיגיון אומר, ההקפאה תוארך. המשא ומתן יחודש. זה לא יקרה כדי להשיג שלום, זה לא יקרה כדי לחדש את התקווה, זה יקרה כדי להשאיר את בוז'י וברוורמן בממשלה, כדי שאהוד ברק יוכל להמשיך להיות שר הביטחון.
עם הקלון של הנגבי, כל זה הופך להיות הרבה יותר מסובך. הוא השאיר אתמול ירושה זמנית קטנה בקדימה בדמות שרפת קוצים משתוללת. אמירתו המפתיעה, הפומבית, לפיה שאול מופז צריך להיות יורשו בוועדת חוץ וביטחון חוללה סערה פנימית במפלגה הגדולה בכנסת.
מלכתחילה היה כאן סידור עבודה אישי עבור הנגבי, שהפך בשנה האחרונה לקונצנזוס האמיתי היחיד של העם היושב בציון, אבל עכשיו כשהנגבי פורש, אפשר לחזור לשגרה. כך, לפחות, טוענת איציק, שעיינה אתמול בפרוטוקול ועדת הכנסת, בדיון הראשון שלה בכנסת הנוכחית, שם הסביר זאב אלקין (לשאלתו של אחמד טיבי) שיש הסכם בין ביבי לציפי על חלוקת הוועדות, הסכם מיוחד, שיפוג בכל מקרה שאחד הצדדים ישנה את דעתו. ובכן, לבני משנה עכשיו את דעתה.
הקרב על ועדת הכלכלה דרמטי הרבה יותר ממה שנדמה: יוכרע שם, בין היתר, נושא הרישיונות לערוצי טלוויזיה. או, במילים אחרות, האפשרות ששלדון אדלסון יפתח גם תחנת טלוויזיה, ולא רק "עיתון" המחולק חינם ומפיץ תעמולה להמונים.
במקביל, ייעשה מאמץ להפחית את עוצמתו של ערוץ 2 (על ידי הפקעת המותג 22), וכך תושלם התוכנית הגדולה של נתניהו להשגת תקשורת פרטית, משפחתית, משלו. במימון חיצוני. רוצה עיתון? בבקשה, יש ביביתון. רוצה טלוויזיה? אין בעיה. ביבי-טי.וי לשירותך. על חשבון הברון.
הנגבי יסתער, החל מהבוקר, על השטח. שלא תטעו, הוא הולך בגדול, על כל הקופה. הקלון שלו הוא הבעיה של נתניהו, כי אם אתמול הוא עוד לחץ לממשלת אחדות, מהיום יש לו אינטרס להקדים את הבחירות. הנגבי הוא אחד האנשים הכישרוניים ביותר שידעה הפוליטיקה הישראלית, יחסית לכל ההסתבכויות שלו בעבר הוא יצא יחסית בזול.
שכר הלימוד ששילם על שנות הבריונות הלא-מעטות שלו, שנה-שנתיים של קלון, נראה הוגן. תסמכו עליו, הוא עוד ימנף את הקלון הזה כמו שרק הוא יודע. בינתיים, הוא יחסר מאוד לנתניהו, קצת פחות ללבני. בלי ששמנו לב, בחודשים האחרונים הנגבי היה יותר ביבי מציפי. מהיום, הוא לא זה ולא זה. הוא צחי.
אקו"ם