"היא היתה דעתנית וללא פחד"
העיתונאית מיכל מירון שקד נפטרה בשבת ממחלת הסרטן, ואתמול הובאה למנוחות. חבריה נפרדים
"היא היתה אדם עם המון שמחת חיים", מספרת העיתונאית איריס קלנד, שעבדה איתה בשנים האחרונות, "היא היתה נהנתנית, דעתנית, ללא פחד וחיה את החיים במלואם".
מירון שקד נולדה בירושלים והחלה את קריירת הכתיבה שלה כבר ב"דבר לילדים". חלום נעוריה היה להיות חוקרת ספרות, ולכתוב את הביוגרפיה של אלכסנדר פן ורחל. ברבות הימים זכתה לכינוי "ברקודה", לאור הטורים שכתבה ב"כל העיר" וב"קול ירושלים". "הייתי מאבות הנובו-ז'ורנליזם הכאסחיסטי. אני דוגלת בעיתונות אגרסיבית", אמרה. בהמשך כתבה עבור "ידיעות אחרונות" עד 1985, אז פרשה לטובת חיים בארצות הברית. ממקום מושבה בניו יורק, שבה התאהבה, שימשה ככתבת חוץ עבור "פנטהאוז" ו"ספין".
במהלך עבודתה ב"פנטהאוז" היתה מירון שקד זו שחשפה
את שמו החסוי של יוסי גינוסר בכתבה על פרשת קו 300. עם שובה לישראל החלה לכתוב עבור "מעריב" טורים אישיים. ב-1993, עם עליית הערוץ השני, עברה להגיש את תוכנית הסקס הראשונה בטלוויזיה בישראל, "בין הסדינים". "פתאום גיליתי שאני מלכת הפרובוקציות", אמרה אז, "זה עצבן, כי התוכנית בעצם הקדימה את זמנה".
בהמשך עברה מירון שקד להגיש תוכנית ברדיו ירושלים. ב-1994 הוציאה את הספר "אם תיגע בי אני אצרח", המספר את קורותיה של אישה שנפלה קורבן למעשי גילוי עריות מצד אביה בילדותה. מירון שקד טענה כי לספר יסודות אוטוביוגרפיים מוצקים. הדבר הביא לנתק בינה ובין אביה, שהתקשה לסלוח לה על אמירתה זו.
ב-1998 עברה להיות דוברת רשות השידור בימיו של אורי פורת. לאחר שנה בתפקיד נפרדו דרכיהם, והיא פתחה במתקפה נגד פורת וביקרה באופן חריף את התנהלותו. לפני שמונה שנים הקימה את האתר "IWOMEN", שהפך להיות אחד מהמקורות החשובים ביותר לתכנים בענייני נשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
