בכייה לדורות
ח"כ עמירה דותן מתנגדת לביטול 'נציבות הדורות הבאים' שתפקידה להתאים את החקיקה לדור העתיד
ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שהכירה במחויבות השלטונית לדורות הבאים, ואף הקימה על-פי חוק את נציבות הדורות הבאים בכנסת. הוגה הרעיון, השר לשעבר יוסף (טומי) לפיד רצה בתחילה תאגיד חוקתי, דוגמת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, גוף שייעץ לממשלה וגם לכנסת בכל מקרה שבו מהלך ממשלי עשוי להשפיע על הדורות הבאים.
בפועל, כשתהליך החקיקה החל להתגלגל בשנת 2000, הצטמק הרעיון ובמקום תאגיד ממשלתי סוכם רק על נציבות בכנסת.כך הסביר לפיד את מהות רעיונו:
"החוק החשוב והמעניין ביותר שהגיתי, יזמתי והעברתי והוא נמצא עכשיו ביישום, הוא חוק נציב הדורות הבאים, שתפקידו לדאוג לכך שהמחוקקים הדואגים בעיקר למצביעים הנוכחיים שלהם, לא יפגעו בזכויות של ילדים שטרם נולדו. לחוק הזה היתה הצלחה עצומה בוועידת יוהנסבורג, שם החליטו משלחות של מדינות לא מעטות לחוקק חוק דומה בשירות איכות הסביבה".
ההחלטה שהתקבלה במרס 2001 כתיקון לחוק הכנסת, בה נקבע הקמת מוסד נציבות הדורות הבאים, התכוונה בין היתר לתת מענה מבעוד מועד להשלכות עתידיות של חוקים הנחקקים בכנסת.
העיסוק בחוקים מחייב אותנו, חברי הכנסת, בידע, בפרספקטיבה וביכולת הסתכלות מעבר ל"כאן ועכשיו", תוך התייחסות לתהליכים והתפתחויות. זהו נטל נכבד לכשעצמו, ואם נוסיף לכך את המציאות הדינמית והמורכבת בה אנו מתפקדים, ואת השינויים החברתיים-נורמטיביים בחברה, ברורה נחיצותו של גוף בעל ידע רב-תחומי שיאפשר תכלול וחקר לעניין חוקים מוצעים.
אחד התחומים בהם יש אחיזה עכשווית לחשיבה בנוסח
"קיימות" הוא מושג מפתח בחשיבה הסביבתית העכשווית שטרם זכה להכרה הראויה לו. המקור הוא דווקא בכלכלה, המזהה אפשרות שחברה רווחית היום תהא ברת-קיימא רק אם תשכיל לפתח אמצעי מחקר ופיתוח סל מוצריה העכשוויים.
כמחוקקים, עלינו להסתמך על ידע רב-תחומי המשיק לרבדים שונים של חיינו ולקחת בחשבון צרכים עכשוויים ועתידיים. הצורך במכון מחקר כמו שקיים בפרלמנטים שונים בעולם, בחברות ובאקדמיה, הוא הכרחי לחקיקה איכותית וברת-קיימא.
המחשבה לפיה דרך חקיקה של חוקים תיקח בחשבון השלכות לטווח הארוך, תאפשר מעורבות גורמים מקצועיים בתהליך ובאופן זה תכלול גם ווידוא יכולת האכיפה של החוקים שנחקקים, על מנת שלא נמצא עצמנו עמלים ימים כלילות על חקיקה נטולת כל אפקטיביות חברתית וערכית.
גם דוח מבקר המדינה, אגב, מאמץ את הגישה הזו, וממליץ על הקמת גוף מייעץ לעניין הדורות הבאים אף לצד הממשלה, לא רק הכנסת. זו בדיוק היתה המטרה בבסיס הקמתו של מוסד נציבות הדורות הבאים. מודעות ציבורית איתנה למרחב העתיד ולייעוד הנציבות בכל תחומי פעולתה הם שעומדים לנגד עינינו בראייה ארוכת טווח, ומשום כך חובה עלינו לשמר כל גוף או כלי המאפשר התייחסות ארוכת טווח ומציאותית, בעזרתו נוכל כמחוקקים להביא לידי ביטוי חקיקה מיטבית.
יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, החלה במגמות שינוי ודגשים של עבודת הכנסת. בין היתר משכילה יושבת הראש לתת ביטוי לאיכות החקיקה ולא רק לכמות. איכות החוקים מעמידה בפנינו אתגר המחייב הישענות על גורמי ידע מקצועיים כמו נציבות הדורות הבאים שיהיה זה טוב, נכון ואתי אם זו תישאר כחלק מהותי של עבודת הכנסת.
יכולתנו ליצור חזון לפעולותינו מחייבת הענקת סמכויות למוסד כמו נציבות הדורות הבאים, לא רק בתחומי הגנת הסביבה, כי אם גם בקשת נושאים מגוונים הנושקים לכל פן של חיינו.
ח"כ ותא"ל במיל' עמירה דותן היא חברה בוועדת חוק חוקה ומשפט ובוועדת האתיקה של הכנסת
נא להמתין לטעינת התגובות
