החיפזון מן השטן
דן מרגלית סבור שרה"מ מגיע לשארם בעמדת נחיתות לאחר שאישר העברת כספים לרשות
ראש הממשלה אהוד אולמרט מובל לחוף הקסום בשארם במצוות ארצות-הברית ולבקשת מצרים וירדן, כשהמטרה המשותפת המוצהרת היא לחזק את אבו-מאזן. אפשר להבין כי אולמרט לא רצה להמרות את פיהן. אך הנכונות לשלם לאבו-מאזן מראש יצרה מיד מדרגת תביעות חדשה: הכסף כבר בכיסו, והוא יכול לנצל את המפגש לתביעות נוספות - שחרור אסירים.
שחרורו במיוחד של מרואן ברגותי. תביעה להסרת מחסומי צה"ל בגדה המערבית, שצמצומם הוא מתכון לבנייה מחדש של תשתית החמאס בשטחים. נשק ואמצעי לחימה לפת"ח של אבו-מאזן. אלמלא שיחררה הממשלה אתמול את הכסף היו מדובבים את אולמרט בפסגה רק על המסים המוקפאים. עתה הוא צפוי ללחצים נוספים.
"ייתנו – יקבלו"
אתמול פירט אולמרט בישיבת הממשלה המצולמת את תביעותיה של ישראל. הן נכונות והן מצוות אנשים מלומדה בלבד. מפני שהן הוצגו כבר בעבר, מיצחק רבין בימי אוסלו ועד עכשיו. ישראל תובעת, והשיירה הפלשתינית עוברת.
מהמורות שונות אורבות היום לראש הממשלה במפגש שארם. יש לו מה להפסיד, כמעט ואין לו מה להרוויח. הוא ישחק על זמן שאול, על השעות שיחלפו ויוכל לחזור הביתה. כמשקל נגד מעשי ללחצים
למרות שאולמרט מגיע בעמדת נחיתות עליו להתמקח. החיפזון מן השטן. הוא יכול לשאול סיסמה מוצלחת של יריבו בנימין נתניהו: "ייתנו – יקבלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
