היועץ חייב ללכת
בן-דרור ימיני מאשים את מזוז שהונה הציבור, הוליך אותו שולל ופגע באמון ברשויות החוק
לא תשובות והסברים נתן אתמול היועץ המשפטי לממשלה, אלא שורה של תירוצי סרק. וכי הוא לא ידע - עוד בטרם הכריז ברבים על "ראיות מבוססות ועדות אמינות" - על הממצאים הסותרים? וכי לא הוא אחראי לגניזת התלונה של קצב נגד המתלוננת הראשונה? וכי לא הוא ידע לאורך כל הדרך על עמדתם של אנשי פרקליטות שחושבים שאין סיכוי להרשעה?
וכי לא ניתן היה להגיע לאותה עסקת טיעון כבר לפני חודשים רבים, ולהקטין את הנזק גם למוטרדות וגם למדינה? אבל אתמול, מזוז לא היה שם כדי לענות. הוא נעלם ונאלם. מי אנחנו שבכלל נשאל שאלות. הרי כל שאלה כזאת, ידקלמו הוא וחסידיו, היא "פגיעה בשלטון החוק".
הבעיה איננה עם עסקת הטיעון. היא דווקא ראויה. כנראה אפילו מתבקשת והכרחית. הבעיה היא עם התנהלות הפרקליטות בכלל, והיועץ המשפטי בפרט. היועץ - הוא ולא אחר - התייצב בראש המסע הציבורי להרשעתו בטרם משפט של קצב. הוא הבטיח לנו, בקולו שלו, שהראיות חזקות. הוא הבטיח שהעדות אמינות. הוא מנע מאיתנו כל ספקות. הוא לא סיפר לנו על המחלוקות. הוא לא אמר מילה על עדויות בעייתיות. להפך. הוא הטעה אותנו. אולי אפילו הונה.
מה נאמר מחר, כאשר יופיע מזוז במסיבת עיתונאים, ויספר לנו שיש לו "ראיות מבוססות ועדים אמינים" בנוגע לראש הממשלה? האם לא ברור למזוז שהוא, כמי שאחראי להתנהלות הזאת, וכמי שהעניק את ההצהרות המרשיעות ביותר בנוגע לקצב, גרם לעוד פגיעה קשה באמון הציבור ברשויות החוק? האם אין זה ברור עכשיו, שמילה של היועץ המשפטי אינה מילה? שראיה אינה ראיה? שעדות אינה עדות?
אם היה מדובר רק בשינוי בשיקול דעת - מזוז
כך, למשל, כבר במשך שנים רבות יושב על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז תיק לוהט - יחזקאל ביניש שמו, בעלה של נשיאת ביהמ"ש העליון - והוא אינו מחליט בעניינו. אם במקרה של קצב מדובר בהרתחת יתר, במקרה של ביניש מדובר בהקפאה.
ולא רק שהוא אינו מחליט, אלא שהוא מפעיל הליך מיוחד, של "בדיקה בטרם חקירה". אין חקירה. יש בדיקה, שנמשכת שנים, לצורך החלטה על פתיחה בחקירה.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה, עלתה דרישה ציבורית לפיטוריהם של חלוץ, פרץ ואולמרט. הם לא הואשמו בשום זדון. רק בחוסר ניסיון וברשלנות. לאחר שלוש שנים וחצי בתפקיד, מזוז כבר לא יכול לטעון לחוסר ניסיון. נותרנו עם משהו שהוא חמור מרשלנות. מדובר בעצימת עין לעדויות סותרות. מדובר בניפוח מכוון של ראיות אחרות. ובעצם, מדובר בהטעיה, שעולה כדי חשש ל"סימון מטרה".
על כל אלה, מזוז אינו יכול לומר - ידי לא היתה במעל. הוא נושא באחריות. הוא הוביל את הביזיון. הוא אינו יכול להישאר יום נוסף אחד בתפקידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
