קינות משמאל לימין

ביקור שגרתי בחוות מעון, כולל נבלות של צבי ושל כבש, ומעשה מגונה של פעיל שמאל ידוע. בית הדין של הסנהדרין זיכה את מרים אדלר, שהורשעה בבית משפט השלום. קינה חדשה לתשעה באב לזכר גוש קטיף, ועדכוני ביפר. רועי שרון בנתיב הימני

רועי שרון | 19/7/2007 8:33

מנהג ידוע הוא בקרב ארגוני השמאל לקיים ביקורים אצל יושבי הגבעות. מלווים בפלשתינים מקומיים, מגיחים נציגי העולם הנאור, בדרך כלל בשבת, ושומעים מהם הסברים מפורטים על זוועות הכיבוש. חוות מעון בדרום הר חברון, היא יעד מובחר לטיולי סוף השבוע. הסיפור הבא נשמע אמנם מופרך ודמיוני, אבל בדרום הפרוע – כך מסתבר לפעמים – גם המציאות מצריכה הרבה דמיון.

שבת בבוקר, כמו כל שבת בבוקר, נוחת עזרא נאווי בחוות מעון. נאווי, כוכב עולה בארגון "תעאיוש" ופרצוף מוכר בגבעות האזור, חמוש כהרגלו במצלמת וידאו, פלשתינים ספורים, וכמה פעילי שמאל (ביניהם יואל מרשק). משהבחין יהושפט (פטי) תור, מושל החווה, בנוכחותו של נאווי, יצא לקבל את פניו, רכן לעברו ולחש לו "יום אחד נתלה אותך".

לאחר ששמע נאווי את חזונו של תור, אץ לתחנת המשטרה והגיש נגדו תלונה בגין איומים. חלפו ימים וחודשים והתיק מצא את דרכו אל בית משפט השלום בירושלים. שם הודה תור שאמר את הדברים, אולם טען להגנתו כי "האמירה המאיימת נאמרה בתגובה להתנהגותו המקניטה והמטרידה של המתלונן".

בלשונה העדינה של השופטת שולמית דורון מדובר ב"מסכת התנהגויות מכוערת ומטרידה של המתלונן כלפי אנשי היישוב". המסכת מספרת ש"אנשי ארגון 'תעאיוש' ובהם נאווי נהגו להגיע בשבתות אל היישוב ברכביהם, אף שמדובר ביישוב שתושביו דתיים ותנועת הרכבים עלולה לפגוע ברגשותיהם".

אירוע נוסף שמתואר בפסק הדין מגלה כי נאווי "הניח נבלת כבש על הכביש המוליך ליישוב ושבהזדמנות אחרת הניח נבלת צבי בכניסה ליישוב". את כל אלה כינתה השופטת "התנהגויות מכעיסות, מכוערות ומטרידות".

אבל החלטת השופטת לזכות את תור, נובעת בעיקר אחרי שנאווי הודה שחשף את ישבנו הצודק לעיני אנשי החווה. סוג של דרך להראות שהכיבוש משחית.

יהושפט עם האישה והבן אבי מלול

הסנדק משא-נור

מי שמתקשר לסלולרי של מרים אדלר, לשעבר תושבת בולטת ביישוב שא-נור, שומע את נעימת הסרט "הסנדק". "זה כי המדינה הפכה אותנו לסנדק. עשו אותנו עבריינים", מסבירה אדלר ומתכוונת לפסיקתו של בית משפט השלום בכפר סבא.

בית המשפט גזר לפני כשלושה חודשים על אדלר קנס של 1,000 שקל לשוטר שהורשעה בתקיפתו ("במהלך האירוע תקפה הנאשמת את השוטר גולן על ידי בעיטה באשכיו"), וכן שלושה חודשים עבודות שירות. אדלר לא שיתפה פעולה עם בית המשפט (אסכולה מפותחת מאד בז'אנר), ופנתה לאחר גזר הדין לבית הדין לענייני עם ומדינה בראשותו של הרב ישראל אריאל.

בית הדין הורה לה

להימנע מתשלום הקנס וקבע כי "אשה ששוכבת עם תינוק ובועטת בגבר הניגש לפגוע בה בניגוד לרצונה ומצפונה הנו מעשה מוצדק על פי תורת ישראל. בית המשפט היה צריך לגזור קנס על השוטר שנהג באשה ובתינוקה בגסות. הפיצוי שנגזר על האשה הוא מעשה עושק של האשה ובעלה שנותרו ללא פרנסה בגלל הגירוש מביתם ואשר פעלה נכון במצב של מצוקה. מסקנתנו היא כי הגב' אדלר פטורה מלשלם את הפיצוי. הקצין גולן ישפה את הגב' אדלר בסך כספי המקובל עליה, כאשר הפיצוי יכלול בתוכו את המרכיבים של פגיעה בצניעותה וגרימת צער ועילבון על הטיפול הגס בה ובילדיה".

בהתחשב שמדובר באותו מוסד שגזר דין מוסר על ראשו של יאיר נוה, השופטת מכפר סבא יצאה בזול.

מרים אדלר על רקע הפינוי צילומים: ארכיון, פלאש 90

חומש אחר כך

ההכנות לעלייה לחומש שברו הפעם שיאים. מאות שוטרים וחיילים הציפו ביום שלישי את כבישי צפון השומרון, במטרה למנוע מאלפי הכתומים להסתער על חומש. בהתרעה קצרה ומתוכננת, הודיעו מארגני האירוע על דחיית המהלך, והותירו את כוחות הביטחון לבד בשטח. מי שנסע השבוע בנתיבים אלה, נתקל מדי כמה מאות מטרים במחסום מאולתר. בכל מחסום כזה, ניצבו מספר שוטרים וחיילים שכרסמו סנדוויצ'ים והמתינו לכתומים. אבל אף אחד לא בא.

בכל מה שקשור להתשת כוחות הביטחון, הצליח מטה חומש תחילה לבלבל את האויב. כמאמר המודעה שהפיצו, "בתחבולות נעשה מלחמה". אם הכוונה היתה להעניש את צה"ל והמשטרה בגין היערכות יתר ועודף מוטיבציה- המטרה הושגה. אבל אם הכוונה היתה לכבוש את סדר היום הציבורי בעזרת התקשורת ולהציף את שאלת החזרה לחומש- עד כה זה לא קרה.

אירוע שמתקיים בפעם החמישית בתוך שנה, פחות מסעיר את עורכי העיתונים ומטבע הדברים הדרמה נחלשת. מצד שני, יום שבו בג"צ שולט במשך תשע שעות במהדורות החדשות, בכל מקרה לא היה משאיר הרבה מקום לחומש.

ואם הכוונה היתה לכבוש את ההר, מוקדם לקבוע כמובן, אבל יש לזכור שלא כל הכתומים עובדים במטה חומש תחילה. לחלקם מן הסתם, יש עוד תוכניות בחיים, ובשונה מיום שלישי השבוע, לא בטוח שהצעידה המתוכננת ליום ראשון הקרוב היא אחת מהן. כך או כך או כך, מארגני האירוע בטוחים בהצלחתם.

כרוז המודיע על דחיית העלייה לחומש

איכה גוש קטיף

שנתיים לקיצו של גוש קטיף, וקצרה היריעה מלהכיל את שלל היוזמות לציון היארצייט. אירועים, אזכרות, סרטים, הכנסת ספר תורה ועוד. תושבי גני טל, לדוגמה, מציגים ביד בנימין תערוכה ובה מיצבים של הבתים שהיו, ומזמינים את הצופים "להתגעגע ביחד איתנו לבית ששם".

אחת ההברקות (אם אפשר לכנות יצירה מושלמת כזאת במונחי רחוב) הנוגעות לגוש קטיף היא קינה שחיבר הרב ד"ר יואל אליצור מעפרה. הנה ארבעה בתים מתוך 18 שכתב אליצור.

אֵיכָה גוש קטיף אֶרֶץ אֲהוּבָה
גַּן יָרָק, חוֹל וְיָם, אַהֲבָה וְאַחְוָה
מְלֵאָה כָּרִמּוֹן תּוֹרָה וּמִצְווֹת
וְעַתָּה חֳרָבוֹת וְאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת

אֵיכָה הֲמוֹנֵי לְבוּשֵׁי שְׁחוֹרִים
פָּרְצוּ עִם בֹּקֶר אֶל בָּתֵּי יְקָרִים
לֹא בוֹשׁוּ לִתְפּוֹר דְּגָלִים עַל מַדֵּיהֶם
לְחַלֵּל לָבָן וּתְכֵלֶת כִּסֵּא כְבוֹד אֱלוֹהֵיהֶם

אֵיכָה וְלָמָּה בָּתֵּי כְנֶסֶת הַמְפוֹאָרִים
הָיוּ בְרֶדֶת יוֹם לְלַפִּידֵי אֵשׁ בּוֹעֲרִים
"אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי" זָעֲקוּ שָׁם לְפָנֶיךָ
הַיִיזְכּוּ לִתְשׁוּבָה מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ

אֵיכָה טְהוֹרֵי לֵב חָשׁוּ אֶל כְּפַר מַיְמוֹן
אַךְ לֹא עָצְרוּ כֹחַ לִפְרוֹץ בְּהָמוֹן
צִפְּתָה אָז לַשָּׁוְא נצרים הַנְּצוּרָה
קטיף וְתל קטיפא בְּרוּחַ נִשְׁבָּרָה.

התקבל בביפר:

"יו"ר חזית יהודית, מרזל קורא למתנחלים ביו"ש להפעיל את נשקם אם יזהו את אחד המבוקשים שבכוונת ממשלת ישראל להעניק לו חנינה: 'מותר לנו להגן על עצמנו מפני מחבלים. הקם להרגך השכם להרגו'".

"בתגובה על מינויו של חיים רמון כשר הממונה לענייני מאחזים, מוסרים תושבי המאחזים והגבעות כי הם מקבלים את רמון בנשיקות וחיבוקים. נעם פדרמן"