קרב תרנגולות
פעמיים בשבוע מגיעה ליזה שיק לפתחי סופרמרקטים, כשהיא מחופשת לתרנגולת, ומנסה לשכנע אנשים לקנות רק ביצי חופש. מאבק של אדם בודד
שיק היא לוחמת ותיקה למען זכויות בעלי חיים וחברה כיום בעמותת "חי משק" וב"צער בעלי חיים ישראל בתל-אביב". את הקרב הנוכחי היא מנהלת כמעט לבדה, בסיוע צב"ח תל אביב, בגלל חילוקי דעות אידיאולוגיים ואחרים עם שותפיה להגנה על חיות המשק. "למרות שאני מתנדבת בארגונים שונים, יש לי את האג'נדה שלי. אני לא חושבת שצריך לעכב את המאבק שלנו בגלל סכסוכים משפטיים בין העמותות למגדלי העופות או בגלל מאבקי יוקרה בין עמותות. תרנגולות כלואות בתנאים נוראיים, אפרוחים מומתים בחנק בתוך פחי זבל והסבל נמשך יום אחרי יום. אני לא יכולה לשבת ולתת לזה לקרות".
את בובת התרנגולת הזמינה שיק וקנתה מכספה הפרטי (וזה הגיע לאלפי שקלים), ממעצבת בובות לתיאטרון. "היה חשוב לי שהתרנגולת לא תיראה שמנמנה ומאושרת כמו אלה שמצוירות על אריזות הביצים בסופר, אלא סובלת, כמו שהיא נראית במציאות. חום אימים בתוך התחפושת, אבל אין מה לעשות".
ואיך התגובות?
"אנשים בחלקם מגיבים בזלזול. הם אומרים שלא אכפת להם מתרנגולות ושהן בין כה וכה מטומטמות. אבל יש גם תגובות חיוביות ומעודדות".
שיק מזכירה למי שלא ידע או מעדיף לשכוח, שלולי הסוללה פועלים על פי שיקולים כלכליים בלבד. "התרנגולת נחשבת למכונת הטלה ואין שום התחשבות בצרכים שלה. בטבע היא מסתובבת, מנקרת באדמה, פורשת כנפיים, מתנערת, מתפלשת בחול כדי להיפטר ממזיקים. בכלוב כל הדחפים הבסיסיים האלה מדוכאים. לכל תרנגולת יש שטח מחייה בגודל של מרצפת קטנה. היא דחוקה ליד תרנגולות אחרות וזה גורם, חוץ מחוסר היכולת לזוז, גם לאלימות ונקירות ולהתפשטות מחלות".
תרנגולות הסוללה מעולם לא חשו אדמה תחת רגליהן או שמש מעל ראשן. "הן עומדות על רשת ברזל משופעת (כדי הביצים יתגלגלו החוצה), שפוצעת להן את הרגליים. הן חיות במבנה סגור עם תאורה מלאכותית, שפועלת יום ולילה כדי להגדיל את ייצור הביצים". אם זה לא מספיק, בלולי הסוללה נהוגה "ההנשרה המלאכותית". מטבעה התרנגולת פורשת כל תקופה מסוימת מהטלת ביצים, כדי לחדש את הפלומה ומפסיקה לאכול במשך אותה תקופה. כדי להאיץ או לתזמן את פסק הזמן הזה ולהחזיר אותן מהר למעגל ההטלה, מנשירים את התרנגולות באופן מלאכותי, על ידי הרעבה של שבועיים.
באירופה לולי הסוללה נמצאים כבר בסוף דרכם. "האיחוד האירופי המשותף הוציא אותם לפני כמה שנים אל מחוץ לחוק", אומרת שיק, "והם אמורים להיעלם שם סופית עד שנת 2010. אצלנו יש היום יותר מודעות צרכנית לנושא ויש כמה לולי חופש, אבל עדיין רק עשרה אחוזים מהביצים שנצרכות בארץ, הן מתרנגולות שגדלות בחופשיות. באנגליה זה עומד על 50 אחוז".
מעבר למודעות הצרכנית הלא מאוד גבוהה בארצנו, גם נושא הסימון וההגדרה של ביצי החופש רחוק מלהיות מוסדר. עמותת "חי משק", בעלת המותג "ביצי חופש", מפקחת על משווק אחד בלבד בישראל, "טבע גב" ממושב היוגב. בנוסף, גם חלק מהביצים המוגדרות "אורגניות", מגיעות מלולים חופשיים. "יש תקנים
אבי פנקס, העומד בראש עמותת "חי משק" דווקא שמח על היוזמה הפרטית של שיק. "כל מי שפועל למען ביצי חופש, שיבורך. אדרבא, שכל אזרח ייקח את זה על עצמו, אפילו מי שרואה בתור מישהו שקנה ביצים מכלובים, שיסביר לו מה ההבדל, כי אנשים לא יודעים, בעיקר אנשים מבוגרים".
חי משק שומרת לדבריו על אש קטנה כיום, מכיוון שהיא עסוקה במאבקים משפטיים. "אנחנו לא יוצאים כרגע בקמפיינים, אין לנו כסף לממן אפילו את עורכי הדין שאנחנו צריכים. אנשים משתמשים בלוגו 'ביצי חופש' ללא אישורנו, כדי למכור ביצים יותר ביוקר, ביצי חופש עולות בכ-50-60 אחוז יותר מביצים רגילות וזכותנו לתבוע אותם. מבחינתנו מה שחשוב זה הפיקוח. אנחנו מוכנים לתת את המותג לכל אחד, בתנאי שיהיה בפיקוח ונדע שהתרנגולות גדלות חופשיות. ברגע שיש פירצה ואפשר לגרוף הרבה כסף, אנשים משתמשים בזה. יש פיתוי עצום לקחת ביצה ולומר שהיא ביצת חופש. לא רואים עליה את ההבדל".
מה לגבי הביצים האורגניות, איך אפשר לדעת שהתרנגולות שהטילו אותן גדלות בתנאים הומניים?
"ביצים אורגניות לפי התקן, הן ביצי חופש בתוספת של אוכל אורגני שגודל ללא ריסוס. הלולים האלה אמורים להיות בפיקוח של חברת 'אגריאור', שמפקחת על כל הגידולים האורגניים. כמובן שאפשר לגדל תרנגולת בתוך כלוב ולתת לה אוכל אורגני. לנו בעמותה יש אדם שמומחה לגידול תרנגולות והוא מבקר בלולים ואצל המשווקים. יש לנו תקן שנבנה על ידינו בשיתוף משרד החקלאות. חבל רק שאין אכיפה מספקת. זה מונע מאיתנו להוציא עוד תרנגולות לחופש".
נא להמתין לטעינת התגובות
