מי ניתק את הזרם לכפר הסולארי?
תחקיר סופשבוע מגלה: חברת חשמל חיסלה פרויקט נסיוני לאספקת חשמל סולארי ליישוב שלם בערבה. מעורבים בפרויקט מאשימים את החברה בתרגיל יחסי ציבור ציני, וטוענים שגורמים בתוכה פשוט מתנגדים לפיתוח אנרגיה חלופית
אלא שהחגיגה הסתיימה במהירות. תוך כדי ההכנות לפרויקט הגיעו בקיבוץ למסקנה שחברת החשמל לא רצינית בכוונותיה, וכעבור שנה הוחלט על הפסקת שיתוף הפעולה. הפיילוט עבר לקיבוץ אילות, גם הוא בערבה, אולם בחודש שעבר גם התוכנית הזאת נגנזה באופן רשמי, וחברת החשמל הודיעה לארבע החברות שהשתתפו במכרז להתקנת קולטני השמש שהפרויקט בוטל.
"חברת החשמל מעולם לא רצתה שהפרויקט הזה ייצא לפועל", אומר אלון תמרי, מנכ"ל חברת סולאר פאואר, שהשתתפה במכרז להקמת היישוב הסולארי. "הם עסוקים בהפקת חשמל בדרך אחרת. אין להם אינטרס לקדם אנרגיה סולארית. הכל התנדף, נגוז, נעלם. זה סיפור עצוב שהושקעו בו הרבה כסף ומאמץ". רון נזר מחברת אינטרדן, עוד משתתפת בפרויקט, נחרץ עוד יותר. "יש בחברת החשמל מי שלא מעוניין בזה", הוא מאשים, "או שהם רואים בזה משהו בלי עתיד או שהם רואים בזה משהו שמפריע להגמוניה שלהם". גם בחברת החשמל יש מי שלא מבינים מדוע נגנז הפרויקט. "באפס כסף יכולנו להראות תרומה לקהילה", אומר בכיר בחברה, "חבל שזה לא קרה".
2007 נחשבת לשנת המהפכה האקולוגית בעולם. התחממות כדור הארץ, אנרגיה נקייה, גזי חממה - מושגים שפעם היו נחלתם של מדענים וחברי הארגונים הירוקים הפכו לחלק מהשיח הציבורי. הדרישה לפוליטיקה ירוקה יותר נשמעת בכל מדינות המערב, ומגיעה גם לישראל. נושא האנרגיה רגיש אצלנו במיוחד. ישראל מתקרבת לגבול יכולת הייצור שלה (השבוע, בחמסין הגדול, נשבר שיא הצריכה של כל הזמנים), אולם היא ממשיכה לדבוק בשיטות ייצור החשמל הישנות - בעזרת מחצבים שרובם מיובאים: מזוט, פחם או גז.
גם אם מוסכם שאנרגיה סולארית לא תוכל לתת מענה שלם למשק הישראלי, הפרויקט בהחלט היה יכול היה לסמן כיוון לשינוי. באופן אבסורדי, דווקא באותם ימים שבהם מתריעים בחברת החשמל על סכנת קריסה, מחליט אותו גוף שאין טעם להשקיע את הסכומים הפעוטים שדרש הפיילוט הסולארי (כחמישה עד שמונה מיליון שקלים). בהתחשב בעלות השולית שלו, תוהים המעורבים בפ רויקט מה גרם לגניזתו הפתאומית: האם זה מכיוון שלא תלו בו מלכתחילה תקוות גדולות מדי, או שהיו מי שחשו בחברת החשמל שפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים, גם אם חלקיים, אינו עולה בקנה אחד עם האינטרסים של החברה?
אנרגיה סולארית היא אחד הטרנדים הירוקים הלוהטים ביותר בעולם. "אם היו משתמשים בארץ באנרגיה סולארית בצורה רבה יותר, היינו משפרים את הדימוי של המדינה בעולם, מקטינים את זיהום האוויר, ופשוט מרגישים טוב יותר עם עצמנו", אומר פרופ' דוד פיימן, ראש המרכז לחקר אנרגיית השמש במדרשת שדה בוקר.
אולם דווקא בישראל, מדינה שטופת שמש, השימוש באנרגיה סולארית זניח - לא יותר מכמה אלפי בתים ומתקנים חקלאיים ובטחוניים מקבלים חשמל ממערכות סולאריות עצמאיות. אחת הסיבות לכך היא שלא ניתן להשתמש ביעילות באנרגיה סולארית ללא עזרתה וגיבויה של חברת החשמל. ייצור החשמל בעזרת השמש אינו אחיד - בקיץ נוצרים לעתים עודפים שהולכים לאיבוד, ובחורף נוצר מחסור.
החשמל נאגר במצברים, שעולים כסף רב, זקוקים להחלפה כל כמה שנים ומהווים בעצמם סוג של זיהום סביבתי. לכן הנטייה בעולם היא להפיק חשמל סולארי שיתחבר לרשת החשמל. החיבור נעשה בעזרת שעון חשמל דו כיווני: יצרן החשמל הסולארי מוכר לחברת החשמל את החשמל שלו, ומקבל חשמל רגיל בשעת הצורך. הקיזוז עם חברת החשמל מפחית את חשבונות החשמל באחוזים ניכרים, לעתים כמעט עד לאפס, ומספק פתרון טוב לתקופות שבהן קרינת השמש אינה מספיקה לייצור החשמל.
פרויקטים מהסוג הזה זוכים למענקים נדיבים. בלונדון מי שמצטרף לפרויקט של חימום מים באנרגיה סולארית מקבל מענק של עד 600 דולר, ובאוסטרליה מעניקות חמש ערים מענקים נדיבים לתושבים המצטרפים למיזמים סולאריים. על פי ה"ביזנסוויק", בשנת 2050 מחצית מתצרוכת האנרגיה העולמית תגיע ממקורות המייצרים אנרגיה סולארית. כבר בג2010 חוזים שהיקף השוק הסולארי יגיע ל-400 מיליארד דולר.
"בעולם מבינים שאנחנו הורסים את כדור הארץ, שמקורות הדלק מידלדלים ושרוב הדלק נמצא בשליטה של ממשלות שאי אפשר לסמוך עליהן", אומר פרופ' פיימן. "כל זה מגביר את הצורך לחפש מקורות אנרגיה חלופיים. בארצות הברית נותנים סובסידיות למי שעובר לאנרגיה סולארית. אני הצעתי בארץ פתרון
בימים אלה מנסחת ועדה בין-משרדית תקנות שיהפכו את המעבר לאנרגיה חלופית לכדאי יותר. במשרד התשתיות מאמינים שככל שהמחיר שבו ימכור הצרכן הפרטי את החשמל המופק מאנרגיה סולארית לחברת החשמל יהיה יקר יותר, כך יעברו אנשים רבים יותר לייצור חשמל סולארי. כיום מגיע מחיר של קולטני שמש לעשרות אלפי שקלים, ומערכות גדולות מגיעות לכמה מאות אלפי שקלים. את ההשקעה אפשר להחזיר תוך 30 שנה. "ככל שמספר השנים שבהן אפשר להחזיר את ההשקעה יהיה קטן יותר, כך יגדל מספר האנשים שיהיו מוכנים לעבור לאנרגיה סולארית", אומר תמרי. "ברגע שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף השוק יפרח".
אלא שבשביל זה, כאמור, צריך את חברת החשמל. "אם הפרויקט היה מצליח זה היה מסייע להעלות את התודעה לשימוש באנרגיה סולארית", אומר תמרי. "30 בתים זה פרויקט יפה, זה לא אדון מוישל'ה שחיבר את החווה שלו בנגב לאנרגיה סולארית או גברת טליה שעשתה את זה בפרדס חנה. פה היה מדובר בפרויקט משמעותי, שהיה מושך כלפי מעלה את ההתעניינות בנושאים האלה".
מי שאחראית בחברת החשמל לאנרגיה הסולארית היא היחידה לאנרגיה חלופית, שיזמה את רעיון הכפר הסולארי בקיבוץ גרופית. ביחידה דווקא השקיעו עבודה רבה בתכנון הפרויקט. במשך חודש ימים נערך סקר מקיף ב-16 יישובים קהילתיים בדרום הארץ, שבדק את מבנה הבתים, פיזורם בשטח ונכונות התושבים לקחת חלק ביוזמה. קיבוץ גרופית נבחר כמתאים ביותר, לשמחת חבריו. "נציג של חברת חשמל עשה פה סיור ומאוד התלהב ממערכת המחשוב שלנו, שיכולה לדעת מה צריכת החשמל בכל בית", אומר אשחר. "חלק גדול מהבתים כאן הם צמודי קרקע, וגם זה היה חשוב להם. הם החליטו להתלבש עלינו והיו להם הרבה הבטחות, שניהנה מהחשמל שייוצר, שיהיה לנו חשמל זול. החלטנו ללכת על זה".
הפרויקט לא הציע פתרונות מושלמים, אבל בגרופית לא נרתעו. "התברר שאי אפשר לאגור את האנרגיה שנאצרת במשך היום, ואם לא משתמשים בזה זה הולך לאיבוד", מסביר אשחר. "אבל הבעיה העיקרית היתה שכדי שאפשר יהיה להקים קולטן שמש על גגות הבתים, הגג צריך להיות נקי, בלי צל. זה הצריך כריתת עצים דווקא בשכונות הוותיקות, שם העצים גבוהים יותר. בין השאר דובר גם על הבית של מי שהיה אז הרמטכ"ל, בוגי יעלון.
"אני שמחתי להיות נחשון בפרויקט כזה והשגתי הסכמה של החברים לכריתת עצים. אבל בעוד אנחנו השקענו עבודה ושכנועים והתרוצצויות, חברת החשמל צמצמה את מספר הבתים שהשתתפו בפרויקט. ואז פגשתי באירוע משפחתי מכר שעובד במשרד האנרגיה שאמר לי שאני תמים והם לא יקימו את זה, הם רק רצו איזה פרויקט ירוק כדי להיתלות עליו ובסופו של דבר הם יירדו מזה. הוא סיפר לי שזו לא פעם ראשונה שבחברת החשמל מדברים על פרויקטים ירוקים, אבל למעשה הם לא מתלהבים מזה".
באותו שלב החלה להתחזק בקרב נציגי הקיבוץ התחו שה שגורמים בחברת החשמל לא באמת מעוניינים ביישום הפרויקט. "היה כאן משחק של חתול ועכבר", אומר ליאור כספי מגרופית, שהיה אחראי, יחד עם אשחר, למיזם. "הרגשנו שאנחנו רוצים לינוק, אבל הפרה לא רוצה להיניק. אנחנו היינו מוכנים להשקיע כל מאמץ, התחלנו כבר לגזום עצים, אבל בחברת החשמל ירדו כל פעם במספר הבתים עד שזה הגיע לעשרה בתים מתוך ה-29 שדיברו עליהם בהתחלה. כשהם משכו אותנו ראינו שזה מתחיל להיות פחות רלוונטי, ואז אמרנו שהגיע הזמן שניפרד כידידים. בואי נאמר שזה לא הסתייע. הסתכלות ביקורתית יותר תגיד שאולי הם לא היו מעוניינים לקיים את הפרויקט אלא רק לקיים דיונים, אבל אני מעדיף לא להיות ציני".
"אנחנו השקענו כ-20 ימי עבודה, והם לא הביאו שום דבר", אומר אשחר. "כשראינו שזה מה שקורה כינסנו את ועד ההנהלה והגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים לכרות יותר עצים בשביל הפרויקט הזה. מבחינתי זו אכזבה גדולה ומפח נפש".
מדוע החליטה חברת החשמל לסגת מהנסיונות לשלב אנרגיה סולארית במשק החשמל? בכיר בחברה שהיה מעורה בפרויקט בגרופית אומר שבהנהלה הקטינו את התקציב לפרויקט, היו מספר דחיות, "וכשראינו שזה לא הולך לשום מקום הבנו שאין טעם למשוך אותם יותר. כשהם אמרו שהם לא רוצים להיות חלק מהפרויקט הזה לא הלכנו להתחנן. אתה מביא להם מערכת די זולה ומחקרית והם לא רוצים, אז לא צריך".
משחקי הכבוד עלו לחברת החשמל כחצי מיליון שקלים. לאחר הכישלון בגרופית החליטו בחברה להמשיך עם הפרויקט בקיבוץ אילות. "הם הגיעו רק למקום השני בסקר שלנו", אומר בכיר, "אבל זה עדיין היה טוב". כשבאילות שמעו על התנאים החדשים של חברת החשמל, גם ההתלהבות שלהם פחתה. "זה היה יכול להיות די טוב", אומר אריה רובינשטיין, האחראי בקיבוץ ליזמויות, "אבל היה מדובר במשהו נסיוני, רק עשרה בתים. לא ראינו בזה רווח גדול".
לפני חצי שנה החליטו בחברת החשמל לבטל את הפרויקט לחלוטין. "באופן רשמי ההנהלה אמרה שהקפיאו הרבה פרויקטים בגלל המצב הכלכלי", אומר הבכיר בחברת החשמל, "ולכן ביטלו גם את זה. המנכ"ל אורי בן-נון לא התלהב מזה וגם אחד הסמנכ"לים לא אהב את הפרויקט, וזהו. מנחיתים החלטות, בלי הסבר". כך נודע גם לחברות שהתמודדו במכרז להקמת הפרויקט שההשקעה הרבה שלהן ירדה לטמיון. "לא נימקו ולא הסבירו לנו כלום", אומרים בסימנס ישראל, אחת המתמודדות. "עברנו את השלב הטכני של המכרז, שזה רוב העבודה, ונשאר לנו רק השלב המסחרי. גם אנחנו הופתענו כשזה בוטל. שאלנו מה קרה, אבל לא קיבלנו תשובה".
"לא תאמיני כמה עבודה השקענו בזה", אומרים בחברת אביאם. "המפרט היה מסמך של כמה מאות עמודים. הגשנו שני כרכים בעובי של חמישה סנטימטרים כל אחד. שלחנו את הפתרון שלנו לבדיקה במכון בגרמניה שמתמחה במערכות סולאריות. זה עלה כמה אלפי אירו. קנינו תוכנות להדמיה. השקענו בזה אלפי שעות עבודה, והביטול היה מאכזב ותמוה. זה מאוד נדיר שחברת חשמל מוציאה מכרז בהיקף כזה ואחר כך מבטלת אותו. אבל אני מבין אותם. מצד אחד יש עליהם לחצים להיות ירוקים, אבל מצד שני זה מנוגד לפעילות שלהם".
בסולאר פאואר בטוחים שהפרויקט היה רווחי. "הזוכה היה יושב על פרויקט של כמיליון דולרים", אומר תמרי. "זה היה מפרט גדול, הוצאנו על זה עשרות אלפי שקלים, הקדשנו לזה חודשים ארוכים של עבודה. אחרי שהגשנו את ההצעה נקראנו לסיור קבלנים בקיבוץ. האמנו שזה יתפתח. הרי מדובר בתחום העתיד".
רון נזר, מנכ"ל חברת אינטרדן שניגשה למכרז, מדבר על נזק ממשי לתחום האנרגיה הסולארית. "חברת החשמל דרשה במכרז ערבויות מצד ספקים מחו"ל", הוא מציין. "חברות מכובדות ניגשו יחד איתנו למכרז. אחרי שהם ראו מה קרה הם לוקחים את המדינה פחות ברצינות. דברים כאלה לא עושים טוב לישראל. גם לנו זה לא עשה טוב. הוצאנו על זה כמה אלפי שקלים פלוס ימי עבודה להכנת המכרז. הכנו אלף עמודים למכרז. אנחנו התייחסנו לזה ברצינות, בחברת החשמל קצת פחות. יש שם כאלה שלא מעוניינים בזה".
זו לא הפעם הראשונה שבה חברת החשמל מערימה קשיים על פרויקט של אנרגיה סולארית. נזר נזכר בהתנהלות דומה בהתקנת מערכת סולארית נסיונית, המחוברת לרשת החשמל, בבית הספר המדעי בכפר ירכא. "לקח לחברת החשמל שנה שלמה עד שהם אישרו את זה", הוא אומר. "היו אינספור ויכוחים על שיטת התשלום. בחברת החשמל לא הסכימו לשלם לבית הספר כסף בחופש הגדול אם היו נוצרים עודפי חשמל שלא משתמשים בהם. הם פחדו מתקדימים. הם פשוט לא רצו להתמודד עם זה. אולי לא בגלל רוע, אלא פשוט בגלל חוסר רצון להתאמץ ולהשקיע למען הקידמה".
אבל בלי חברת החשמל לא יכולים לקום פרויקטים של אנרגיה סולארית, לא?
"אין להם שום בעיה לתקוע את זה. ביוון, למשל, עשו חול קים נהדרים, אבל הנושא תקוע בגלל בעיות ביורוקרטיות. בירכא הביורוקרטיה עבדה שעות נוספות. הלקוח היה צריך לחתום על טפסים ארוכים שבהם הוא מבטיח שהוא יורד מכל דרישה עתידית לתשלומים".
ד"ר אסעד עראידה, מנהל בית הספר המדעי בכפר ירכא, מיוזמי הפרויקט הסולארי, מאשר שאכן "זה לא הלך בקלות. עד שחברת החשמל לא שוכנעה שזו לא מטרה כלכלית אלא חינוכית, הם לא הסכימו לסייע לנו". בית הספר הוקם לפני שנתיים, ולומדים בו 230 תלמידים דרוזים מהגליל ומהכרמל.
"אדריכל עם מעוף הציע שנשתמש במערכת סולארית וקיבלנו את ההצעה", אומר עראידה. "רצינו שהתלמידים שלנו לא רק ילמדו באופן תאורטי על אנרגיית השמש אלא יראו איך זה פועל בשטח. הערך של המערכת הזאת הוא בעיקר חינוכי. זה חוסך לנו קצת כסף, אבל לא הרבה, בסך הכל מספיק להאיר כמה מנורות. ייקח לנו מאה שנה להחזיר את מה שהוצאנו על המערכת. כשבחברת החשמל הבינו שהעניין הכלכלי כאן זניח, הם אפילו באו לטקס ההשקה. קיבלתי אותם בכבוד מלכים".
גם 20 בתים בכפר דריג'את הסמוך לערד מפיקים חשמל ממערכת סולארית עצמאית. וגם שם חברת החשמל לא מעורבת. יצחק אבו חמאד, יושב ראש הוועד המקומי, אומר שלפני כשלוש שנים הוחלט לנסות להפיק חשמל ממערכת סולארית. "משרד התשתיות סייע במימון. הם חיפשו מקום קטן ואיכותי כדי לעשות ניסיון. יש אצלנו 800 נפש, מתוכם כ-40 רופאים, עורכי דין, מורים, רוקחים ועוד כמה עשרות סטודנטים. אין אבטלה. הסכמנו לניסיון. אפילו המסגד שלנו הוא הראשון בעולם שמשתמש באנרגיה חלופית. בינתיים זה מוצלח. אין רעש כמו מהגנרטורים, אין לכלוך, הכל מה שנקרא על הכיפאק. בקרוב יצטרפו עוד 20 בתים לפרויקט".
הניסוי בדריג'את הוא עצמאי, ולא חלק מחיבור לרשת החשמל. "אנחנו עדיין מחכים לחיבור לרשת", אומר אבו חמאד. "במצב עכשיו אי אפשר להשתמש במזגן, זה כתוב בהסכם שלנו עם משרד התשתיות, שלא נתקין מזגנים, אין מספיק חשמל לזה. אפילו תנור אפייה צורך יותר מדי חשמל".
יישוב נוסף שמתקיים מאנרגיה סולארית הוא כליל שבגליל המערבי, סמוך לנהריה. גם הוא אינו קשור לרשת החשמל. ד"ר עירית מוסינזון-שרייר, מזכירת היישוב, אומרת שעם הקמתו ב-79' החליטו 25 המשפחות הראשונות לחיות על פי אורח חיים אקולוגי. "היו לנו רעיונות, כמו חקלאות אורגנית ושימוש באנרגיה חלופית של שמש ורוח. הגישה היתה אקולוגית-נאיבית. שש שנים אחר כך משרד האנרגיה הסכים לסייע לנו להכניס מערכת סולארית. המערכת לא מספקת חשמל בכמות שאדם מערבי רגיל לה - לבישול, למיזוג או לחימום. מאז אנחנו נאבקים. הרבה מאיתנו רוצים להתחבר לרשת החשמל, אבל כרגע זה בלתי אפשרי בגלל בעיות של תשתית ותוכנית מתאר".
בחברת החשמל תולים את ביטול פרויקט הכפר הסולארי במצוקה תקציבית, אלא שבכירים בחברה מודים שזה התירוץ הרשמי וכי למעשה לחברה פשוט אין עניין בפרויקטים מהסוג הזה. "באמת התכוונו להקים את הפרויקט בערבה במסגרת עבודות המחקר שלנו", אומר גיורא מרון, סגן מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל. "רצינו לראות מה ההשלכות של פרויקט כזה על הלקוחות, רצינו לבדוק את התנהגות הלקוחות כשהם מקבלים חשמל למעשה בחינם, את אמינותם".
ההדגמה , כפי שמרון מכנה אותה, היא חלק משלל ניסויים שמחלקת המחקר עורכת. "אנחנו בודקים טכנולוגיות לייצור חשמל, קוראים מה קורה בעולם ומנסים במדגמים קטנים לראות איך זה יעבוד בארץ. יש לנו בית בודד של עובד חברה במצפה עדי שפועל על אנרגיה סולארית, רצינו לראות איך זה יפעל בקהילה".
התחושה היא שלא ממש רציתם לראות, אלא רק לעשות מסע של יחסי ציבור.
"ממש לא. חברת החשמל נקלעה למצוקה תקציבית והיו קיצוצים גם בדברים יותר משמעותיים כמו רכישת ציוד לתחנות כוח. הפרויקט הזה, עם כל הכבוד, לא היה בראש סדר העדיפויות. ההנהלה הטילה על כל יחידה לקצץ וכל יחידה החליטה איפה היא מקצצת. אנחנו החלטנו במקום לפטר עובדים לקצץ בפרויקט הזה. בסופו של דבר המשימה של חברת החשמל היא לספק חשמל ואת זה אנחנו צריכים לעשות".
חברותפרטיות השקיעו במכרז אלפי שקלים. לא כל יום מתבטל מכרז בחברת החשמל.
"אנחנו מודעים לזה. זו לא התוכנית היחידה שבוטלה או הוקפאה".
יכול להיות שאתם לא רוצים לעודד אנרגיה חלופית, שבעתיד אולי תפגע ברווחים שלכם?
"זה שטויות. ההיבטים הכספיים בפרויקט כזה בטלים בשישים".
אפילו על בית הספר בכפר ירכא הערמתם קשיים.
"לירכא דווקא עזרנו, אבל זה לא פשוט. היינו חייבים לבדוק את בטיחות המערכת כדי שבמקרה של תקלה אף אחד לא יתחשמל. הנושא היה חדש גם לנו. לקח לנו זמן לבדוק שהמתקן עומד בכל התקנים. במתקנים הראשונים ההליכים קצת מסורבלים, אחר כך זה הולך מהר יותר".
משה גביש, דירקטור חיצוני בחברת החשמל ויושב ראש ועדת הרגולציה, אומר ש"חברת החשמל בפירוש צריכה לקחת חלק בפרויקטים סולאריים ובפרויקטים של אנרגיית רוח. הבעיה העיקרית היא שפשוט אין לנו כסף להשקיע בפיתוח. כל זמן שתעריף החשמל לא יתוקן אני לא רואה מצב שבו החברה תוכל להשקיע כסף בפרויקטים כאלה".
אתה חושש שפרויקטים כאלה יפגעו בהכנסות של חברת החשמל?
"להפך. קיבלנו החלטה אסטרטגית שאנחנו בעד השקעות של גופים אחרים מפני שברור לנו שלא נוכל לייצר את כל החשמל בעצמנו. אם יעלו את תעריפי החשמל, ואני אומר את זה כאן לראשונה, החברה תצטרך לצבוע חלק מההעלאה בירוק ולשמור את הכסף לפרויקטים ירוקים".
אורי בן-נון, מנכ"ל חברת החשמל היוצא, אומר דברים דומים. "לחברת החשמל אין כסף לממן פרויקט כזה. החברה לא חוששת מתחרות, מפני שהאנרגיות האלה זניחות במערכת. באמת. כל תקציבי המחקר קוצצו וגם הפרויקט הזה מת מיתת נשיקה. מי ישלם את ההוצאות האלה, חשבת פעם על זה?".
אלון תמרי, מנכ"ל סולאר פאואר, אומר שקולטני השמש אינם מתאימים לכל בית. "קודם כל צריך גג פרטי, מה שאומר שרוב הקולטנים יתאימו בעיקר למי שגר בבית צמוד קרקע. גג רעפים צריך להיות בשטח של בין עשרה ל-30 מ"ר ועליו לפנות לכיוון דרום. הסיבה לכך היא שהקולטנים מופנים דרומה והם בשטח של בין עשרה ל-30 מ"ר. בגג שטוח אין בעיה של שטח כי רוב הגגות הם לפחות בשטח של 80 מ"ר, וגם אין בעיה של כיוון מפני שעל גג שטוח אפשר לכוון את הקולטן לאן שרוצים".
מי שבונה את ביתו צריך לחבר מהגג ללוח החשמל הביתי כבל שיוליך את החשמל מהקולטנים ללוח החשמל הביתי. בבתים מוכנים חברת ההתקנה היא זו שתדאג לסידורי החשמל. גודלו של הקולטן יושפע מגודל הצריכה הביתית וגודלו של הגג. רוב המערכות בישראל הן בין עשרה ל-30 מ"ר, והמחירים נעים בין 40 ל-120 אלף שקל.
לאחר התקנת המערכת אין צורך לשנות את הרגלי צריכת החשמל, מאחר שהמערכת מקזזת בין החשמל הסולארי לבין החשמל שמגיע מחברת החשמל. ברוב הבתים חשבון החשמל יהיה נמוך ב-50 עד 70 אחוז מהחשבון שלפני התקנת המערכת הסולארית. בחלק מהבתים, המודעים אקולוגית והחסכנים במיוחד, חשבון החשמל עשוי אפילו להתאפס.
משה טנא הוא אחד מעשרות בודדות של אנשים בכל רחבי הארץ המייצרים חשמל סולארי בחיבור לרשת החשמל. לפני שנתיים וחצי הוא עבר ממושב אביגדור לחווה חקלאית ברמת הנגב, בין ירוחם לשדה בוקר. בחודש שעבר התחיל לייצר חשמל סולארי בחיבור לרשת החשמל. "זה נכון מבחינה כלכלית, אם לא עכשיו אז בוודאי בטווח הרחוק", הוא אומר. "זה בוודאי נכון מבחינה אקולוגית ופוליטית. רוב האנרגיה נמצאת במדינות בהן המשטרים לא יציבים. לנו במדינת ישראל זה חשוב אף יותר".
טנא יחזיר את ההשקעה בתוך 13 שנה. "כאן באזור יש לנו יתרון, שמש רוב הזמן. כשהגעתי לכאן אמרתי לעצמי שכל דבר שתלוי בשלטון עולה יותר, ולכן אני מנסה להקטין את התלות שלי בהם כמה שניתן".
טליה שניידר מפרדס חנה רכשה לפני שנתיים מערכת סולארית שחוברה לרשת החשמל. שניידר, מורה לאורח חיים אקולוגי, מאמינה שתוך שנים ספורות רוב תושבי המדינה ייצרו חשמל סולארי בעצמם. "אני פשוט לא מאמינה שלא כולם הבינו כמה זה פשוט ונכון. לפני כשנה קיבלתי מחברת החשמל מכתב שצורף לחשבון וסיכם שנת חשמל. החברה כתבה שהם ירוקים, אבל לצערם הרב אין בישראל אנרגיה של רוח ומים שאפשר להפיק ממנה חשמל. הם שכחו שיש לנו שמש, וזה כל כך פשוט להפיק ממנה אנרגיה חלופית".
זה לא זול.
"שילמתי 18 אלף שקל, ותוך חמש שנים אקבל את ההשקעה בחזרה. ככל שיותר אנשים ירכשו מערכות כאלה זה יהיה זול יותר. פרט לכך, זה לא נכון לעשות חישוב כלכלי שלוקח בחשבון רק את מה שנכנס ויוצא מהכיס שלנו. ככה מחשבים את זיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים. מי יתקן את כל זה? בסופו של דבר מיליארדי דולרים לא יתקנו את זה".
הבעיה היא לא רק הכסף, אלא גם העובדה שכמות החשמל שמופק מהאנרגיה הסולארית מצומצמת.
"אנחנו לא מייצרים עודפי חשמל. הסולארי מחזיק מקרר ותאורה, ומבחינתי זה בסדר. אין לי הרבה מכשירי חשמל, לא קירור או חימום. מכונת הכביסה שלי מאוד חסכנית באנרגיה, התנור פועל על גז, גם הרכב שלנו נוסע על גז. אני משתמשת בשמש די הרבה. אני מרתיחה מים בשמש, בניתי בחצר תנור שמש לבד במו ידי. מצאתי כמה מראות, חיברתי אותן בזווית הנכונה ויש לי תנור שמש. אפילו באנגליה, שם למדתי, מבשלים על שמש. וכאן יש לנו הרבה יותר שמש".
חברת החשמל משתפת פעולה עם מי שרוצה להתחבר לרשת?
"החברה שהתקינה לי את המערכת טיפלה גם בזה. אני מבינה שקשה לשנות את הדרך, אבל הבעיה היא לא רק חברת החשמל. הם הוציאו חוברת מהודרת שאומרת שחשמל מזהם, אבל הצרכנים רוצים עוד ועוד חשמל. וזה נכון. הרבה תלוי בנו. אם ניקח אחריות לחיים שלנו נוכל לשנות. כל מי שבא אלי טועם מעוגת השמש שלי והיא פי אלף יותר טובה מעוגה שנאפתה בתנור אפייה רגיל. יש לה טעם של שמש".
נא להמתין לטעינת התגובות
