המבקר: הממשלה כשלה בטיפול בניצולים
בדוח מיוחד חושף מבקר המדינה ליקויים חמורים בהליך הטיפול שאמורה להעניק הממשלה לניצולי השואה: מחוקים לא מיושמים ועד לעיכובים וסחבת. ארגון הניצולים: שאולמרט ימחק החרפה
בישראל חיים כיום כ-250 אלף ניצולי שואה, למעלה מחצי מהם, כ-143 אלף, אינם זוכים לסיוע מן המדינה. הכנסת אמנם חוקקה חוקים שנועדו לסייע להם, הוקמו גופים שתפקידם לטפל בניצולים, וניתן סיוע לגורמים ציבוריים שעוסקים בטיפול באוכלוסייה זו. למרות כל אלה, דוח מבקר המדינה, שבדק במשך שנה את טיפול המדינה בזכויות ניצולי השואה, מצא שורה של ליקויים חמורים בטיפול באוכלוסייה זו, שהולכת ומתמעטת ככל שחולף הזמן.
מדוח המבקר עולה כי החוק בישראל כלל אינו מגדיר מי נחשב ניצול שואה. "ייתכן שהיעדר ההגדרה פגע ביכולתה של המדינה לתחום קבוצה זו", טוענים כותבי הדוח. "עובדה זו פגעה ביכולת לבחון את צרכיה של אוכלוסייה זו וביכולת לתכנן את הסיוע ולתקצב אותו".
כותבי הדוח סוקרים את הקשיים הרבים שנתקלים בהם ארגוני הסיוע לניצולים בניסיון למלא את ייעודם. כזאת היא למשל הקרן לרווחה, עמותה שעיקר תקציבה משמש למתן שירותים סיעודיים לניצולי שואה בדרגת נכות גבוהה, והיא אף מעניקה מענקים למימון צרכים רפואיים שאינם כלולים בסל הבריאות. בשנת 2006 אמורה היתה הקרן לקבל תוספת תקציבית של למעלה מ-21 מיליון שקל, אולם בפועל הכסף הועבר רק לקראת סוף השנה, ובקרן לא הספיקו לנצל את הסכום שהגיע לה, ולהעבירו לידי הניצולים שהזדקקו לו.
טרם פרסום הדוח, הגיש מבקר המדינה, מיכה לינדרשטראוס, את העותק הראשון לנשיא המדינה, שמעון פרס, וסיפר לו כי הדוח התחבר במהלך שנה שלמה, על ידי חוקרי ויועצי מבקר המדינה, וכולל בדיקה מקיפה של כל הזוויות הקשורות בסיוע הניתן לניצולי שואה בישראל. "זהו דוח חשוב ביותר ברמה הלאומית והוא מדבר בעד עצמו", אמר המבקר לנשיא.
הדוח מצביע גם על ליקויים חמורים בטיפול שמעניקה הממשלה למרכז הארגונים, ארגון גג שעוסק בהשגת פיצויים אישיים לניצולי שואה החיים בישראל ובהשבת רכושם. מאז שהוקם, מנהלים בארגון מאבק ציבורי בארץ ובעולם, שבעקבותיו הסכימה גרמניה לפצות רבבות ניצולי שואה שעד אז לא קיבלו פיצוי. כיום מכירות ממשלת גרמניה וממשלות נוספות בעולם במרכז הארגונים כארגון המייצג את ניצולי השואה.
בממשלת ישראל אמנם מכירים בכך שהמרכז ממלא בהצלחה תפקיד ציבורי חיוני, אולם בעקבות הנחיה של משרד האוצר משנת 2001 הארגון אינו מקבל תמיכה, זאת אף על פי שהוא למעשה ממלא את תפקידה של הממשלה בטיפול בניצול השואה. "אי-תקצוב הארגון, משתק את פעילותו של המרכז", נקבע בדוח. "בהיעדר יחידה חלופית במסגרת אחד ממשרדי הממשלה שתטפל בעניין
הדוח מצביע גם על סחבת קשה בטיפול בתביעותיהם של ניצולים נכים, בלשכה לשיקום נכים במשרד האוצר. פסק דין גרנות קבע כי יש לאשר מתן תגמול לניצולי השואה שהגישו תביעה לקבלו. אולם על פי ממצאי הדוח, בין מועד מתן פסק הדין ועד שהחלו תהליכי אישור התגמולים לעובדים חלפו תשעה חודשים.
"זמן זה ארוך מדי בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסייה מבוגרת וחולה", קובעים בדוח. עוד עולה מן הדוח כי יש אפליה בין נכים המוגדרים כך לפי חוק ההסדרים לבין אלה המוגדרים נכים לפי חוק נכי הרדיפות. במשרד המבקר ממליצים לממשלה לבחון אפשרות להנהיג הסדר שיביא להשוואת הזכויות של שתי קבוצות הנכים.
הדוח מצביע גם על שורה של ליקויים בהליך הגשת התביעות, ומציין כי אפילו תוספת של כוח אדם ללשכה המטפלת בתביעות לא קיצרה את ההליך. המערכת הממוחשבת של הלשכה אינה מכילה מידע חשוב כגון מועד הגשת הדוח, מידע שעשוי להשפיע על קביעת הקריטריונים לקבלת קצבאות. "יש טעם לפגם בכך שלא נקבעו פרקי זמן מרביים לטיפול בשלבי התביעה השונים", נקבע בדוח. "בייחוד מאחר שמדובר באוכלוסייה מבוגרת וחולה".
הדוח מצביע גם על סחבת בהליך איתור רכושם של ניצולי השואה שמתבצע, על פי הדוח, באיטיות רבה. החברה לאיתור הנכסים ולהשבתם הוקמה רק באוגוסט בשנה שעברה, שמונה חודשים לאחר שנקבע בחוק. "שמונה חודשים הם פרק זמן ארוך מדי", קובעים בדוח, ומוסיפים כי גם כשהוקמה הוועדה, עבודתה התבצעה באיטיות.
"התמשכות המשא ומתן עם הגורמים המחזיקים בנכסים של נספי שואה ואי מינויה של ועדת הערר תוך פרק זמן קצר - כל אלה סביר שפגעו ביכולתה של החברה ליישם את הוראות החוק". בדיקת משרד המבקר אף העלתה שעיכוב ניכר חל בהעברת נכסי הנספים לידי החברה וממילא גם עיכוב באיתור היורשים ובעלי הזכויות בנכסים.
בדיקת המבקר העלתה כי גורמים שונים כגון בנקים, מינהל מקרקעי ישראל, מוזיאונים, גופים ציבוריים וגופים פרטיים עדיין מחזיקים בנכסים השייכים לניצולי השואה. "נתונים אלה חמורים", נקבע בדוח. "הן כשלעצמם והן בהתחשב בכך שמדינת ישראל היא בין המדינות האחרונות שעדיין לא נקטו צעדים ממשיים להשבת רכוש הנספים ליורשיהם". על פי הדוח, הגורמים היחידים במדינה שמסרו לחברה חלק מהנכסים השייכים לנספי השואה הם הקרן הקיימת לישראל והאפוטרופוס הכללי.
בחודש מאי האחרון הגיש מנכ"ל משרד הרווחה לשר הרווחה יצחק הרצוג, דוח שהכינה וועדה בין משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, אולם מסקנות הוועדה עדיין לא נדונו. במשרד המבקר קוראים לדון מיידית במסקנות אלה ולגבש פתרון בעיות של אוכלוסייה זו.
במרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל מגיבים היום לדוח שמפרסם המבקר. "דוח מבקר המדינה מעיד על טיפול לקוי של ממשלות ישראל לאורך השנים במצוקת ניצולי השואה", אומרים בארגון. "התופעה שמתאפיינת בהתנהלות איטית, השתהות, גרירת רגליים, אטימות, זלזול, חוסר כבוד וחוסר ברגישות חייבת להיפסק.
"לפתחם של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושריו מוטלת ההזדמנות והחובה למחוק את החרפה והבושה שעל מצחה של ישראל", קובעים בארגון. "על ממשלת ישראל לנהוג באזרחיה, שרידי השואה, בכבוד ולסייע להם במהירות ובזריזות. ניצולי השואה מהווים אוכלוסייה מבוגרת וחולה המתמעטת מדי שנה בשנה".
עוד מוסיפים בארגון כי על ראש הממשלה והשרים כולם לפעול ליישם את כל ההמלצות במלואן וזאת כדי שכל ניצול שואה בישראל יחיה בכבוד בערוב ימיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
