עם בסכנת הכחדה
המיעוט היזידי בעיראק נרדף כבר שנים ומצבו הולך ומחריף. עידן בריר חושש פן יאבדו לעולם
היזידים הם כורדים בני דת הטרודוקסית מזרח תיכונית קדומה שלטענתם קודמת אף ליהדות, לנצרות ולאסלאם. על-פי האמונה היזידית, בני הדת הזו נולדו מהפריית זרעו של אדם אך בלי מעורבותה של חווה, ובכך ייחודם על-פני כלל עמי העולם האחרים שהינם צאצאי אדם וחווה גם יחד. אמנם, היזידיה איננה דת מונותאיסטית, אולם ישנה בה אמונה באל אחד - אללה - כשלצידו אמונה בראש המלאכים, אשר סרב לציית לציווי האלוהי להשתחוות בפני אדם ובשל-כך הפך לשטן.דמותו של ראש המלאכים במיתוס היזידי היא הטווס ומכאן נגזר גם שמו - "מלכּטאוס" - המלך הטווס. חשוב לציין, כי למרות שדמותו נתפסת על-ידי המוסלמים כשטן – איבּליס – היזידים רואים בו את מקור הטוב והברכה בעולם.
מרבית בניה של הקהילה היזידית יושבים היום באזורים הכורדיים בצפון-עיראק. אולם, קהילות גדולות נוספות יושבות בסוריה, בארמניה ובגרמניה, בה מצאו מפלט רב רובם של בני הקהילה מתורכיה, כמו גם גולים יזידים מעיראק. מספרם המדויק של היזידים בעיראק אינו ידוע, אך הוא מוערך בכ-300 אלף נפש הנחלקים לשתי מובלעות מבודדות. המובלעת הראשונה נמצאת באזור הר סנג'אר, המצוי ממערב לעיר מוסול בסמוך לגבול הסורי, ואילו השנייה שוכנת באזור שיח'אן מצפון-מזרח לעיר מוסול ובה נמצא גם המקום המקודש ביותר לדת היזידית – קבר השיח' עאדי, מחדש הדת היזידית, בלאליש.
כמו כן, חשוב לציין כי בניגוד לאזור שיח'אן, המצוי באזור האוטונומי הכורדי, נותרה סנג'אר תחת שלטון הממשלה העיראקית. ההישארות בעיראק היא מעט אירונית משום שהיזידים הביעו הזדהות עם תושבי סנג'אר ככורדים, והשתתפו באופן פעיל בתנועה הלאומית הכורדית ובממשלת המחוז האוטונומי הכורדי. עם זאת, טרם נמצאה הנוסחה אשר תצרף את האזורים היזידיים לאזור האוטונומי הכורדי.
דתם הייחודית אשר נתפסה כעבודת שטן, הבידוד וההסתגרות התרבותית והדתית, הובילו לרדיפות מתמשכות של מוסלמים כנגד היזידים. כבר בימי האימפריה העות'מאנית ישנו תיעוד לרדיפות, או למסעות צבאיים, שתכליתם כפיית התאסלמות על היזידים בהרי כורדיסטאן. עם זאת, לאחר כינון המנדט הבריטי בעיראק בשנות ה-20 של המאה הקודמת, זכו היזידים לחופש פולחן יחסי שנמשך כחמישים שנה.
משנות השבעים היו נתונים היזידים בעיראק לניסיונות שיערוב ושינוי זהות בכפייה על-ידי משטר הבעת' של סאדם חוסיין. הקמת האזור האוטונומי הכורדי ב-1991 נתנה ליזידים תקווה לשינוי, אך עם הישארותו של אזור סנג'אר מחוץ למפת האוטונומיה, היה ברור כי הרדיפות וניסיונות השיערוב יימשכו.
מצבם של היזידים החמיר לאחר כניסת האמריקנים לעיראק בשנת 2003, שהייתה בעבורם חרב פיפיות.
האירוע הראשון הראוי לציון בהקשר זה, אירע בחודש אפריל האחרון וכונה בשם "יום ראשון השחור" (אל-אחד אל-אסוד). בתגובה על סקילתה למוות של נערה בת 17, אשר הודיעה כי בכוונתה להתאסלם לשם נישואין עם מוסלמי – הפשע החמור ביותר בדת היזידית – הרגו פעילי אל-קאעידה 24 פועלים יזידים בדרכם לעבודה, בסמוך לעיר מוסול.
התגובות היזידיות לאירוע "יום ראשון השחור" היו קשות, ואף נשמעו כותבים יזידים אשר התריעו כי זוהי רק יריית הפתיחה לאירועים התנכלות נוספים של המוסלמים, בהם גם כורדים-מוסלמים נגד בני הדת היזידית. הפיגוע ביום ג', אשר נראה לא רק כחמור ביותר מאז הכניסה האמריקאית לעיראק, אלא גם כפעולת הטרור הקשה ביותר מאז פיגועי ה-11 בספטמבר, מוכיח כי תחזיותיהם הפסימיות של היזידים אכן התממשו וכי לארגון אל-קאעידה אין תוכניות להרפות מן היזידים.
הקהילה היזידית מצידה סובלת מפיצול פוליטי וחברתי בין "תומכי הכורדים", הרואים בעצמם חלק מן העם ומן התרבות הכורדית ובין "תומכי ההיבדלות", הרואים בעצמם לא רק בני דת נפרדת אלא גם בני לאום נפרד. הפיצול הפנימי הזה וחוסר היכולת ליצור חזית יזידית אחת ואחידה, יחד עם העובדה שתגבור האבטחה האמריקנית בערים הגדולות של עיראק מקשה על הוצאת פיגועים גדולים, הופכים את היזידים חסרי האונים למטרות נוחות וקלות להוצאת פיגועים. את הסיבות הללו, משלים הפן הדתי, של מלחמה ב"כופרים", הנותן גושפנקא "הלכתית" לפגיעה ביזידים, בני הדת "הכופרת".
היזידים קמים מן הפיגוע הזה חבולים ופצועים, כשסימן שאלה גדול מרחף מעל המשך קיומם כקהילת מיעוט דתי בעיראק. בפניהם ניצבות האפשרויות או להמשיך ולהישאר מפורדים ולהיות נתונים בסכנת התפוררות וכלייה או בריחה לגלות, אל מחוץ לעיראק. או לחילופין, לאחד את השורות, להעלות תביעה להכליל את האזורים היזידיים כולם בשטחי האוטונומיה הכורדית ולרתום את הממשלה הכורדית לסייע לקהילה.
במצב החדש טמון אמנם פוטנציאל ממשי להכחדתה של הקהילה היזידית הקטנה של עיראק, אך ייתכן גם כי מעז ייצא מתוק, וכי היזידים ישכילו להתעלות על מחלוקותיהם, להציל את קהילתם ולהבטיח את קיומם בעתיד.
עידן בריר הוא סטודנט ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטת תל-אביב