נשים בחדשות
בזו אחר זו בלי הצהרות דרמטיות, הפכו נשים למגישות החדשות הדומיננטיות בישראל. האמהית, הרצינית ומעכשיו גם הדעתנית כבשו את שלוש המהדורות המרכזיות. זה הזמן להבין כיצד זה קרה ולערוך השוואה מקיפה בין הגברות הראשונות של הטלוויזיה: יונית, מיקי וגאולה
לימים מונתה אבן למגישת "מבט", אולם כעבור שנה הודחה מהתפקיד כשבחר יבין לחזור לכיסאו.
החודש, עשור אחר כך, מבוגרת, מנוסה ובעלת זכויות רבות יותר, חוזרת אבןלאותו מקום בדיוק. שוב היא המגישה הפוטנציאלית, שוב רוצים אותה, אך רק בחצי פה ופעם נוספת מדברים עם מגישה אחרת מאחורי גבה, הפעם זו אושרת קוטלר. אפשר להסביר זאת בכך שמדובר ברשות השידור, שבה במובנים רבים עמד הזמן מלכת. מנגד, את ההסבר לכך שההיסטוריה חוזרת על עצמה אפשר למצוא בדמותה של אבן. החיסרון העיקרי של מגישת הערוץ הראשון הוא באי יכולתה התמידית להיות קונצנזוס, כדינם של אנשים דעתניים במיוחד. אפילו סקרי דעת הקהל שערכו ברשות השידור לא הציבו אותה במקום הראשון במידת הפופולריות, ומשיבים רבים אף ציינו כי היא "מעוררת אנטגוניזם".
אין זה פזיז לומר כי גם הפעם, כמו ב-1997, הכיסא שעליו תתיישב אבן אינו יציב. ידוע הוא כי יושב ראש רשות השידור, משה גביש, הוא שהפעיל את הכוח העיקרי למינויה. גביש נזף במנכ"ל מוטי שקלאר ובמנהל חטיבת החדשות ניצן חן, על שחשקו דווקא בקוטלר האמפתית, הדומעת, "האמהית", על פני כוכבת הערוץ - קרת המבט וקפוצת הפה, שלא התביישה לומר בשידור כי הצביעה מרצ, ועלתה לדין משמעתי לאחר שעלבה באוהדי בית"ר. הפעם, לכל מקרה, ישימו לידה מישהו. לאיזון.
אבן משלימה את השילוש הנשי של מהדורות החדשות של ישראל. מעליה, אם מדרגים על פי נתוני הרייטינג, ניצבות מיקי חיימוביץ' המגישה את מהדורת החדשות של ערוץ 10 ויונית לוי בחדשות ערוץ 2. שתיהן, כמו אבן, נסקלו לא אחת באבני ביקורת, אולם שלא כמו חברתן בערוץ הראשון, בבית היה מי שינגב להן את הדמעות.
"השנים האחרונות הצמיחו מגישות חדשות ברמה הגבוהה ביותר", אומר שלום קיטל, עד לא מזמן מנכ"ל חדשות ערוץ 2 והאיש שחתום על ההצלחה של חיימוביץ' ולוי, "אינני מכיר עוד מדינה בעולם שבה את כל שלוש המהדורות המרכזיות מובילות מגישות שוות זכויות למגישים הגברים, ולא עקב אפליה מתקנת אלא הודות לכישורים מוכחים". באופן טבעי, מוסיף קיטל, "מובן מאליו שבעיניי הראשונה בין שוות היא יונית לוי. אבל בהחלט מדובר בשלוש מגישות מעולות".
לוי, בת 30, מגישה כבר חמש שנים את חדשות ערוץ 2. בזמנו היה מדובר בבחירה נועזת של קיטל שהתחמק מהדימוי האמהי של מיקי חיימוביץ', שעקרה לחדשות המתחרות. היא נכנסה לתפקיד צעירה באופן מקומם, וכמו אבן לא זכתה לחיבוק חם מהביקורת. נדמה שרק בשנים האחרונות היחס כלפיה מפשיר. "עם הזמן יונית הולכת ומתחזקת בסקרים", מספר גורם בכיר באחת ממערכות החדשות בישראל, "בעיקר בקרב קהלים צעירים עד גיל 35 ובקרב גברים, אך לא רק".
בחירתה של לוי היתה חלק מהאג'נדה של שלום קיטל, שלפיה מגיש מהדורה מרכזית ראוי שיהיה בעל אוריינטציה עיתונאית. "חל תהליך טבעי מהימים שבהם היתה דליה מזור קישוט ליד חיים יבין, והמגיש הגברי היה השולט", אומר איש תקשורת בכיר, "המהפך נעשה לפני 14 שנה עם מיקי ויעקב, ומאז זו דרך חד-סטרית. אחרי מיקי שהיתה
יתרונותיה הגדולים של לוי, אומרים בסביבתה, הם בחריצותה הטוטלית וביכולת שלה ללמוד ולהעמיק. היא מראיינת באופן ענייני, ואם היא נדרשת היא מפגינה אנגלית רהוטה ואף איטלקית לא רעה בכלל. צפייה במהדורות החדשות בתקופה האחרונה מוכיחה כי דימוי "מלכת הקרח" שדבק בלוי פס מן העולם, והיא חייכנית יותר ונינוחה. ועדיין ביקורות שונות נוטות לייחס, באופן שגוי, את הירידה בנתוני מהדורת 2 לנטישתו של גדי סוקניק והשארתה לבד באולפן. זאת על אף שמאז ומעולם הקיץ היה קיץ וחדשות גדולות, תודה לאל, אין היום. זאת עוד בלי להזכיר את המקפצה הבעייתית ודלת הרייטינג שסיפקה זכיינית ערוץ 2, רשת.
"יונית דומה יותר בסגנון הגשתה ליעקב אילון", אומר איש חדשות מוכר, "ברורה מאוד, מצוחצחת ומפגינה בקיאות. עם זאת, אני חושב שהטייפקאסט של המגישה הנשית שאנחנו מכירים הוא מיקי חיימוביץ'. היא תמיד יוצאת טוב יותר בסקרים, ואף זוכה לדירוג גבוה יותר ממגישים גברים. היתרון שלה הוא בכך שהצופה יכול להרגיש שהיא מרגישה כמוהו. רואים היטב כשהיא משתעממת, או לחלופין נסערת".
אותן תכונות הגורמות לציבור לאהוב את חיימוביץ', גם משכו כלפיה ביקורת חריפה. לא אחת זכתה לביקורת על מה שכונה "חוסר מקצועיות", לאחר שהתקשתה להסתיר לחלוחית בקצה העין או כשהרימה קול והצטיירה כהיסטרית בראיונות, כמו זה הזכור עם רב-אלוף דן חלוץ בימי מלחמת לבנון השנייה.
"בעידן הטלוויזיה ה'איך' נעשה חשוב יותר מה'מה'", אומר ד"ר יריב בן אליעזר, חוקר התקשורת מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, כשהוא מתייחס לחשיבות ההגשה הטלוויזיונית. לדבריו, בכל מה שקשור לנשים בפרונט החדשותי, הכול עניין של סטריאוטיפים. "יונית לוי, למשל, כל מי שרואה אותה מתרשם שהיא אינטליגנטית", אומר בן אליעזר. "הבעיה היא שמרבית הצופים ובעיקר הגברים מחפשים אינטליגנציה לצד החיזוק לסטריאוטיפ שאישה אינטליגנטית היא מאיימת. חיימוביץ' לעומת זאת, יוצרת תחושה של רכות, חביבות, נשיות. בגלל זה היא פופולרית מאוד. הנשיות שלה מתגברת כאשר לידה יושב גבר כמו יעקב איילון, שהוא הסטריאוטיפ המקסימלי של הגבריות: קשוח, מדבר בקול נמוך. אם דברים היו נעשים עניינית, אז ליד יונית שנאמר עליה שהיא מקרינה ריחוק, היו שמים גבר שמקרין חום. אבל זה לא יקרה לעולם, כי זה לא מחזק את הסטריאוטיפ".
"בזמנו", אומר בן אליעזר, "לא רצו את אבן, כי אמרו שהיא צעירה. יש פה מוסר כפול. מפני שהיא צעירה מדי פינו אותה מההגשה, אבל אם היא היתה מבוגרת יותר לא היו לוקחים אותה. האישה תמיד צריכה להיות צעירה, זוהרת ומאופרת. במקרה של חיימוביץ', ההתבגרות לא משנה. היא תמיד נתפסה כאמא או אחות בוגרת. אני גם מניח שעל האיפור של נשים מגיל מסוים עובדים הרבה יותר בשקידה, כי גבר מזדקן בחן, ואילו אישה אם היא מזדקנת מתייחסים לזה כפשע". לדברי בן אליעזר, אבן היא מגישה אידיאלית לערוץ 1. "אני אישית רוצה שמגיש גם יהיה אדם שיכול לבטא עמדה, לא רק קורא מהטלפרומפטר, לכן אבן יכולה להיות אידיאלית", הוא אומר, "במשך שנים היו גברים מגישים בודדים, אין שום סיבה שאישה לא תגיש לבד. שמים לידה גבר כדי לחזק את הסטריאוטיפ שהמגישה היא טייסת משנה. עובדה היא ששמו לה מכשולים, שמחפשים לה תוספות ותחליפים, שיקשו עליה להיכנס לתפקיד. אובייקטיבית, היא עשויה מחומרים מצוינים".
נא להמתין לטעינת התגובות
