לא בסביבה
השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא תומך בחוקים ותקנות שלא עולים בקנה אחד עם הסביבה. הוא אפילו ניסה למנות כמנכ"ל איש קדימה שהואשם בהזרמת שפכים לא חוקית לנחלים. פלא שהארגונים הירוקים משתגעים ממנו?
בכניסה לאחד המפעלים המתינה לשר הטרי קבוצת מפגינים. הם הפנו לגדעון עזרא דרישה ותיקה: לקבוע ולאכוף תקני איכות סביבה על בתי הזיקוק, מהמזהמים הגדולים באזור. השר לא התלהב. צריך לשמור על שביל זהב בין צורכי המפעלים לאיכות הסביבה, הסביר למפגינים. גיל יעקב, מנכ"ל הארגון מגמה ירוקה ואחד ממארגני ההפגנה במפרץ חיפה, הרגיש שחששותיו מתאמתים. "זה היה סימן ראשון שהשר לאיכות הסביבה מתכוון להגן על המפעלים המזהמים. במקום להיות השר לאיכות הסביבה הוא מכניס שיקולים אחרים. הציפייה היתה שאדם שעומד בראש משרד כל כך חשוב, שמשפיע על חיי אנשים כה רבים, יוביל מהפכה סביבתית. גדעון עזרא רחוק מלעשות את זה".
אחת הפעולות הראשונות של עזרא במשרד החדש היתה שינוי שמו ל"משרד להגנת הסביבה". "השם מביע יותר מכל את המטרה של המשרד", הוא הסביר. "הגנה היא המטרה הכי מובהקת שלו". אלא שמטרות לחוד ומעשים לחוד. פעילים בארגונים הירוקים נדהמו לגלות שוב ושוב את השר שאמור לייצג אותם מגן על מפעלים מזהמים, דוחה את יישומן של רפורמות סביבתיות, פועל להזרמת שפכים תעשייתיים לים, תומך בעבודות תשתית ובקידוחים הרסניים ומטיף להקמת אנטנות סלולריות במוסדות חינוך. רק לאחרונה חולל השר מהומה כשהציע לקצץ בתקציבה של החברה להגנת הטבע; ואפילו אחרי הפיצוץ הרעיל ברמת חובב מיהר להתבטא בזכות העברת עיר הבה"דים לנגב.
"השר הזה הוא אנטי סביבה", אומר ד"ר ג'ימי קריקון, תושב חיפה ויושב ראש הקואליציה לבריאות הציבור, ארגון גג למאבק בזיהום האוויר באזור מפרץ חיפה. "הוא לא מבין מה זה סביבה. אני העברתי לו דוח שמבהיר כמה זיהום האוויר באזור קשה בהשוואה לאירופה. הוא עיין בדוח ואמר:'אנחנו לא ספרד או דנמרק'. יש פה באזור דברים שהשכל לא תופש. שרים אחרים לפניו כמו יהודית נאות ז"ל ושלום שמחון ניסו לעשות משהו. אבל נראה שאותו הנושאים האלה לא מעניינים".
גדעון עזרא, בן 70, עשה את רוב הקריירה הציבורית שלו בשירות הביטחון הכללי, שאליו התגייס ב-62' ובו התקדם עד לתפקיד סגן ראש השב"כ. לאחר שחרורו ב-95' הצטרף לליכוד ונבחר לכנסת ה-14, ועם הקמת קדימה היה בין העוברים למפלגה החדשה. לפני תפקידו במשרד לאיכות הסביבה שימש כשר התיירות וכשר לבטחון פנים.
איכות הסביבה היא תחום המתפתח במהירות. בשנה-שנתיים האחרונות חל מהפך תודעתי בעולם, שהפך את המאבקים הירוקים מנחלתם של ארגונים קטנים ומשוגעים לדבר לחלק מרכזי מסדר היום הפוליטי. הבעיה העיקרית עם עזרא, לטענת הארגונים הירוקים, היא נטייתו להקל עם המזהמים הגדולים ולתמוך ביוזמות פיתוח ובנייה גם כשאלו טומנות בחובן סיכונים סביבתיים חמורים. פעמים רבות משקיע עזרא את מרצו בהתקפות דווקא על הארגונים הירוקים, בנימוקים שאלו מפחידים את הציבור או פוגעים בתעשייה.
נקודת מחלוקת עיקרית בין הירוקים לשר היא סביב המאבק בבתי הזיקוק בחיפה, מאז פברואר השנה בבעלות קבוצת האחים עופר ודיוויד פדרמן. חוות דעת של חברה בלגית מטעם איגוד ערים חיפה לסביבה, שהשוותה את הזיהום מבתי הזיקוק בחיפה לבתי זיקוק דומים באירופה, קבעה שבחיפה מזהמים פי שלושה עד ארבעה ממקביליהם באירופה. לזיהום השלכות קשות. ד"ר אלדד דן, מנהל בנק הדם בבית החולים רמב"ם בחיפה, אמר לפני כשנתיים שערי מפרץ חיפה
עזרא עצמו אמר בדיון בכנסת שנתוני התחלואה בסרטן בין 98' ל-2000 מצביעים על עודף תחלואה בחיפה, וש"כמו כן, קיים עודף תחלואה ממחלות לב". זה לא הפריע לו להתלונן על פרסום תוצאות המחקר הבלגי, בטענה שהוא מפחיד את התושבים. פרופ' דני זילברשטיין, יושב ראש האיגוד, זוכר את תגובת השר. "הוא כעס, אבל אלה הנתונים שקיבלנו. בתי הזיקוק בחיפה נמצאים בעשירון המזהם העליון של בתי הזיקוק באירופה".
עזרא העדיף להאשים בזיהום בעיר את בעלי המכוניות הפרטיות. בדיון במליאת הכנסת באוקטובר 2006 טען שאיכות האוויר באזור עומדת בתקנים אירופיים, ושהבעיה, אם זו קיימת, נוצרת מזיהום מכלי רכב, "וחיפה, כידוע לכם, היא עיר עם עליות, שיוצרות מאמצים של כלי הרכב העולים". חבר הכנסת משה כחלון מהליכוד, תושב חיפה, התקשה לקבל את ההסבר. "הילדים שלי והילדים בשכונה שלי נושמים את הרעל הזה", ענה לו כחלון. "תדע לך ש-80 אחוז מהכימיקלים שמיוצרים באזור מפרץ חיפה מסכנים את התושבים יום-יום ושעה-שעה". אל תבהיל את האוכלוסייה, התרה בו עזרא. כחלון: "אני לא מבהיל אף אחד, אדוני השר. אני נותן לך נתונים. אני לא ממציא אותם, אני גר שם, אני חי שם, אני ישן שם מדי לילה. אני מדבר איתך על הבית שלי".
"בתי הזיקוק בעצם קיבלו רישיון להמשיך לזהם", אומר יזהר רשף, מרכז הקואליציה לבריאות הציבור ותושב כפר מסריק. "אמנם הם קצת פחות מזהמים, אבל עדיין מזהמים". נתוני איגוד ערים חיפה לסביבה מאשרים את דבריהם של רשף ומסריק. בשנתיים האחרונות לא חל שיפור במצב זיהום האוויר באזור.
על הפתרון שיזם ח"כ דב חנין-להעביר את המפעלים המזהמים מאזור מפרץ חיפה הצפוף-השר עזרא אפילו לא רוצה לשמוע. "אני לא יודע לאן אפשר להעביר את המפעלים הללו", הוא אמר בדיון בכנסת לפני כעשרה חודשים. "מקומות העבודה במפעלים האלה רבים וגדולים, ואני לא בטוח, לטובת התעסוקה באותו אזור, שנכון יהיה להעביר את המפעלים הללו". לרעיון של פיתוח אפשרויות כלכליות לא מזהמות במפרץ חיפה, כגון תיירות, השר בכלל לא התייחס.
על סגירת מפעלים מזהמים אין בכלל מה לדבר עם עזרא, מעיד קריקון. "כשהיתה בעיה עם מפעל פרוטארום המזהם נפגשנו עם מי שהיה אז השר לאיכות הסביבה, שלום שמחון, ותוך שבוע הוא דאג שהמפעל לא ייפתח מחדש. הוא הבין שהמפעל הזה היה מפעל מוות. היום יש לנו בעיה דומה עם מפעל חוד הפלדה. הגשנו תביעה ייצוגית נגד המפעל. המשרד העביר נתונים למי שהכין חוות דעת מטעם המפעל, אבל סירב להעביר לנו את הנתונים".
דעותיו של עזרא התבטאו גם במעשים: זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו חתם על צווים אישיים לבתי הזיקוק המפרטים את ממדי הפליטות המותרות במזוט, דלק סמיך שיוצר זיהום. כדי לעמוד בתקנים היה על בתי הזיקוק להתקין מסננים יקרים, אולם בבתי הזיקוק טענו שאם הם ישקיעו במסננים הם לא יוכלו להשקיע בהתחברות לגז טבעי (שמזהם פחות ממזוט). עזרא החליט ללכת לקראתם וקבע שימוע בנושא.
"השימוע היה מדהים", אומר גיל יעקב. "הוא נפתח בדברי ברכה של מנכ"ל המשרד שי אביטל, שבמקום לדבר על איכות סביבה ועל הבעייתיות של הזיהום, הקריא מכתב של מנכ"ל החברה לישראל, הבעלים של בתי הזיקוק, שאמר שהם נערכים להשקיע בנושא של איכות סביבה ועוד כל מיני הצהרות ערטילאיות. זה היה מרגיז. מה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה ולדברי הברכה של החברה לישראל? ". במהלך השימוע הודיעו מהמשרד שהם ישקלו בחיוב את דחיית מועד יישום הצווים לשנת 2009, כשיגיע הגז הטבעי".
גז טבעי יגיע רק בעוד שלוש שנים לפחות", אומר יעקב. "היום צינור הגז הטבעי מגיע עד לאתר חגית, סמוך ליקנעם. עד אז לא ייעשה כמעט שום דבר. אמנם יש תוכניות ובתי הזיקוק כל הזמן אומרים שהם משפרים את מצב הפליטות, אבל בשטח אין שינוי אמיתי".
במלחמת לבנון השנייה נחשפה בציבור הרחב הסכנה שבאחזקת מכל האמוניה של חברת חיפה כימיקלים (בבעלות אריה גנגר) בלב מפרץ חיפה. לפי מחקר מ-2001 של פרופ' עמוס נוטע מהטכניון, במקרה של התלקחות המכל, המכיל עד 12 אלף טונות אמוניה, כבר בהבזק הראשון ימריאו לאוויר100-400 טונות אמוניה, יתפזרו למרחק של עד 20 קילומטר ויסכנו כ-200 אלף איש באזור. עזרא לא אהב את הנתונים, וכדי לקבוע את מידת הסכנה האמיתית מינה השר לפני שמונה חודשים ועדה מטעמו לבחינת היערכות מתקנים המכילים חומרים מסוכנים בצפון הארץ למצבי חירום. המספרים שאליהם הגיעה הוועדה לא היו רחוקים מאלו של פרופ' נוטע. לפי דוח הביניים שלה, מפגיעה במכל האמוניה עלולים להיפגע כמאה אלף בני אדם ברדיוס של עשרה קילומטרים. דוח מבקר המדינה התריע על סכנה דומה.
למרות זאת, עזרא ממשיך להתנגד לדרישת הירוקים לפעול להעברת המכל מהאזור הצפוף. "אי אפשר להעביר את מפעל האמוניאק מהמקום. נקודה", הבהיר בדיון בכנסת לפני כחצי שנה. הפתרון לא פשוט, הוסיף בדיון אחר לפני כחודש.
"נו, מה אני אגיד לך", נאנח נוטע, "במדינות אחרות יש שורה של הגבלות ודרישות חמורות מאוד על אחסון אמוניה. לא צריך להמציא את התורה, היא קיימת. גם הטענה שהאמוניה דרושה מאוד לתעשייה בישראל לא מבוססת. רוב האמוניה נדרשת לייצור דשן, וניתן לייצר דשן מגז טבעי בקו הייצור. חוץ מזה, מפעל חיפה כימיקלים מייצא חלק מהסחורה שלו, כך שהרבה מהאמוניה כלל לא נחוצה לייצור הדשן בארץ".
זיהום מי הים באזור מפרץ חיפה הוא נושא נוסף שמכעיס את הארגונים הירוקים. המפעלים מזרימים את השפכים לנחל הקישון. השר, כמו קודמיו צחי הנגבי ודליה איציק, פעל להטיית השפכים לים התיכון. השרה יהודית נאות, שהיתה תושבת חיפה, התנגדה בכל תוקף לזיהום מי הים וסברה שצריך לדרוש מהמפעלים לטהר את השפכים במקום להטות אותם מנחל הקישון לים. טיהור השפכים, יש לציין, הוא פעולה יקרה מאוד.
עזרא פועל אחרת. הוא ביקש ממכר ותיק, רפי טטרקה, מנכ"ל תברת תשתיות נפט, להשתמש בצינור של החברה כדי להתחיל להזרים לים. בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה (באוקטובר 2006) הוא מסר את נימוקיו: "הדרישות של המפעלים הן הקפדניות ביותר ואפשריות מבחינה טכנית. התמלחות הרי התחילו בים. מאיפה המלח? המלח כולו מהים. אז המלח שהיה בים חוזר לים בצורה אחרת", סיכם. הירוקים זעמו. שוב בחר השר שלהם להגן על המפעלים. "אני יושב פה בחרדה גדולה", אמר לנוכחים בדיון יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת צלול. "פעם ראשונה שאני רואה את המשרד להגנת הסביבה מסנגר בכזאת התלהבות על המפעלים".
גם נציג דייגי ישראל יחיאל אברג'יל הופתע. "המומחים שלקחת בטוח הטעו אותך", אמר לעזרא. "השרה יהודית נאות לא סתם החליטה יום אחד שאין צינורות לים. אני אקח אתכם לים ותראו את המצב. כל האזור של מפרץ חיפה, הקילומטר הראשון, זה קילומטר מת. אתם רוצים להכניס עוד צינור לשם? להרוג עוד את הטבע? היום אנחנו יוצאים החוצה וצריכים לנסוע שעה תמימה מנמל קישון, ממפרץ חיפה, רק אז מתחילים לראות חיים". עזרא סיכם את הדיון במשפט קצר. "אני מציע שתהיה החלטה שזה יוזרם לים".
"הרצון של השר להגנת הסביבה להקל על התעשייה חוצה במקרה הזה את גבול הטעם הטוב", אומר אברמוביץ'. " מקום שהמפעלים יטפלו בשפכים בחצר האחורית שלהם, מנסים למצוא להם פתרונות קלים כמו הזרמת השפכים לים. אני פשוט לא יכול להבין את ההיגיון של השר. במקום לפגוע רק בקישון הוא מנסה עכשיו לפגוע בכל מי שמתרחץ בים. מפעלים דומים בארצות הברית משקיעים בטכנולוגיות לטיהור שפכים. אין שום סיבה שלא יעשו את זה גם בארץ".
השר עזרא, אגב, מרוצה מאוד ממצבו של נחל הקישון. "אתם פשוט לא הייתם בנחל", אמר לפני כעשרה חודשים בדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת. "לא ראיתם מה נעשה שם. כאזרח שהגיע למשרד להגנת הסביבה, הופתעתי ממה שראיתי לעומת כל מה ששמעתי. אנשים מדברים בלי לדעת". אלא שמבדיקות של רשות נחל הקישון שבוצעו לאחרונה עולה כי ריכוז החנקן במורד הנחל גבוה ב-450 אחוז מהתקן. אגב, גם במקרה הזה סירב המשרד להגנת הסביבה להעביר את הנתונים על הבדיקות שערכה המדינה בקישון לקואליציה לבריאות הציבור. קריקון: "מה זה, סוד צבאי? זכותנו כתושבי האזור לדעת אם הנחל רעיל".
עזרא אפילו לא מתנגד לפרויקטים הרסניים שאמורים לקום בעתיד: ב"ידיעות אחרונות" דווח לאחרונה כי השר תומך בקידוח נפט בשמורת טבע במדבר יהודה. המרוויחים העיקריים: קבוצת משקיעים בשיתוף חברת דלק של איש העסקים יצחק תשובה, שתגרוף מהפרויקט כמה מאות מיליוני דולרים.
משהו על גישתו של גדעון עזרא לתפקידו הנוכחי אפשר ללמוד מהליך מינוי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בתחילה ביקש עזרא למנות לתפקיד את אבי קרמפה, איש קדימה וראש מועצת מעלה יוסף. במשרד התנגדו למינוי. קרמפה לא היה ממש מומחה איכות סביבה, אם כבר אז להפך: בתפקידו כראש מועצה הוגש נגדו כתב אישום על אי מניעת הזרמת שפכים לנחלים בשטח המועצה בין השנים 99' ל- 2000. בסופו של דבר בוטל האישום נגד קרמפה במסגרת עסקת טיעון, והמועצה נקנסה ב-80 אלף שקל וב-200 אלף שקל על תנאי.
פרסום הפרשה גרם לרעש ציבורי שהוביל לפרישתו של קרמפה. במקומו בחר עזרא לתפקיד איש קדימה אחר: שי אביטל, אלוף במילואים, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר ששימש בתפקידו האחרון בצבא כעוזר הרמטכ"ל למלחמה בטרור, ובבחירות האחרונות הוצב במקום ה-39 ברשימת קדימה לכנסת. "התרגלנו לעובדה שהשר להגנת הסביבה לא מבין בתחום", אומר קריקון, "אבל האם יעלה על הדעת שמנכ"ל משרד הבריאות לא יהיה רופא? וודאי שלא. אז מדוע מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יכול להיות אדם שאין לו נגיעה לנושאים סביבתיים? כשהמנכ"ל הוא לא איש מקצוע בתחום, המשרד לא יכול לתפקד".
אביטל עצמו נוהג להתבדח על כך שהוא לא מבין הרבה בנושאי איכות סביבה. בדיון בכנסת לפני כחצי שנה אמר חבר הכנסת אופיר פינס שהוא מבין היטב מה האחראי על הקרינה במשרד אומר. "טוב, אני לא", אמר אביטל. כמו הבוס שלו, גם אביטל מפגין סדר עדיפויות משונה כשזה מגיע לנושאים סביבתיים. לאחר מינויו בחר אף לתת עדות אופי לטובת גיורא זורע, אף הוא מפקד סיירת מטכ"ל בעבר, שבתפקידו כמנכ"ל מפעל הוד חפר הזרים שפכים לנחל אלכסנדר. זורע הורשע בעבירות על חוק המים והחוק למניעת זיהום הים ומקורות יבשתיים, וזוכה מעבירות על חוק הניקיון. עד האופי הראשון היה אביטל, שהסביר שהוא לא מכיר את האירוע עצמו, אבל מעוניין לציין שזורע הוא מפקד נערץ ואדם הגון וישר.
פרט לסידורי העבודה לאנשי קדימה לא ניכרת התלהבות גדולה בפעילות השר במשרד להגנת הסביבה. תקציב המשרד מהווה רק 0.06 אחוז מתקציב המדינה. בכל זאת, הסכים לאחרונה עזרא לקיצוץ תקציב משרדו 170 מיליון שקל בשנת 2007 ל-140 מיליון שקל ב-2008. ממילא, בדוח של חיים וסביבה שהתפרסם לאחרונה נטען כי המשרד מוציא רק 60 אחוז מתקציבו. כל זה לא מפריע לעזרא לטעון שבעיית האכיפה בנושאי הסביבה היא תוצאה של מחסור בכוח אדם. "במשרד יש רק אדם אחד שעוסק בנושא של קרינה. אני צריך שלושה מומחים מינימום", הוא הסביר בוועדת הפנים והגנת הסביבה לפני חצי שנה. "זה לא רק זה. בהרבה תפקידים יש רק אדם אחד".
גם בנושאי חקיקה סביבתית, לא רק שהשר אינו מוביל את התחום, הוא אף מתגייס לבלום יוזמות של חברי כנסת בנושא. עזרא אמנם תמך בחוק "המזהם ישלם" (הקובע קנסות על זיהומים תעשייתיים), שהעביר חבר הכנסת דב חנין, אולם התעקש להקל עם התעשיינים בכל הנוגע לגובה התשלום. חנין הציע שהמזהם ישלם פי ארבעה משווי הנזק. עזרא התעקש בדיון בהצעה הטרומית בכנסת רק על תשלום "בגובה השווי" של הפגיעה.
הבעיה היא שבאופן הזה למפעלים משתלם להמשיך לזהם: אם הם לא נתפסים-הרוויחו; ואם הם ייתפסו, הם ישלמו קנס שאינו עולה על עלות הטיפול המקורית בזיהום.
"הרעיון של החוק הוא שאנשים ישלמו את גובה נזקיהם, רק שיש בעיה עם המימוש", מסביר חנין את הצעת החוק. "נניח שמפעלי מפרץ חיפה פולטים זיהום. הם צריכים לפצות את אלה שחולים מהזיהום, אולם לא קל להוכיח שמחלת הסרטן נגרמה מהזיהום. הצעתי מנגנון מתוחכם שלפיו הם ישלמו לפי הנזק או הרווח שהם הרוויחו כשלא נקטו את הצעדים המתחייבים. אולם לעתים הנזק גדול יותר. לא רציתי ליצור מצב של תת ענישה ולכן עמדתי על מכפלה של פי ארבעה".
הסירוב לקבל את ההצעה שלך עבד לטובת המפעלים המזהמים.
"כן, כי על פי ההצעה הזאת הם ישלמו פחות. עזרא הביע את עמדתו במלוא האנרגיה, ומאוד הצטערתי על זה. יש לי ויכוח איתו בנושא".
עזרא גם התנגד להצעת חוק יסוד: פיתוח בר קיימא שהגיש ח"כ יוסי ביילין, בתמיכת שורה של חברי כנסת נוספים. ההצעה קבעה כי "כל פעולותיה של מדינת ישראל וכל רשות מרשויותיה יהיו על פי כללי הפיתוח בר הקיימא לתועלת כלל הציבור ולטובת הדורות הבאים". פיתוח בר קיימא, על פי החוק, הוא "פיתוח בתחום החברתי, הכלכלי והסביבתי שאיננו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען, בכמות המשאבים ובהתחדשותם על פני כדור הארץ, הדואג לטפח את המערכות הטבעיות המספקות, ישירות או בעקיפין, את המשאבים הללו".
בדיון בכנסת הסביר עזרא כי החוק יגרום למעשה לשיתוק הממשלה ולא יאפשר הקמת יישובים נוספים, כמו למשל למפוני גוש קטיף בחבל לכיש. "אני מבקש את אמון הכנסת", הוא אמר, "בכך שהממשלה ובעיקר השר להגנת הסביבה עומדים על המשמר בנושא הזה".
לזכותו של עזרא ייאמר כי בוועדת השרים לענייני חקיקה הוא תמך בחוק, אולם בהצבעה בכנסת הוא נכנע למשמעת הקואליציונית. "כששרים לא שלמים עם המשמעת הקואליציונית הם לעתים קרובות פשוט לא נמצאים באולם כשהחוק עולה", אומר יוסי ביילין. "אבל עזרא היה והצביע נגד. הוא גם יכול היה לערער על ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה. הוא לא נאבק בתוך הקואליציה למען החוק. זה חוק שקיים בהרבה מדינות בעולם, וגם מדינת ישראל צריכה אותו".
השר עזרא אינו נלחם בירוקים רק בנושאי חקיקה וזיהום. גם בנושא הלוהט של עיר הבה"דים בחר השר בצד המנוגד לכל הגורמים הסביבתיים והבריאותיים.
לפני חמישה חודשים החליטה הממשלה על הקמת בסיס צבאי ענקי בצומת הנגב, שאליו יועברו 11 אלף חיילים. האתר, הסמוך לרמת חובב, הוא אחד המקומות המזוהמים ביותר במדינה. דוח של המועצה ברמת חובב פירט שבארבעת החודשים הראשונים של 2007 חלה הרעה בנתוני איכות האוויר במקום ועלייה של למעלה ממאה אחוזים בדיווחים מוצדקים על מפגעי ריח. זה לא הפריע לעזרא לתמוך במעבר.
"בואו נלך לטובת הנגב", הוא הפציר בחברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה שדנו בעיר הבה"דים בדצמבר האחרון. כשעו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"לית אדם טבע ודין, דיברה על המפעלים באזור, הגורמים לתחלואה, למומים מולדים ולתמותה, גער בה השר להגנת הסביבה. "להפחיד את האוכלוסייה זה יופי. תנו לעבוד בארץ הזאת. אני מעריך אתכם ומצדיע לכם. אתם חשובים, אבל אל תפריעו למדינת ישראל לבנות את עצמה וללכת קדימה". אחר כך הסביר השר לנוכחים ש"התעשיינים מביאים את הכסף. התעשייה לא פחות חשובה מאדם טבע ודין". בח"כ ראלב מג'אדלה, שהתערב בדיון, הוא נזף: "אתה לא מאוהב בתעשייה במדינת ישראל? הלוואי על כולם כזאת תעשייה".
ארגונים ירוקים והורי חיילים התלהבו קצת פחות, וביקשו לשקול מקומות אחרים בנגב. "ההחלטה לגבי עיר הבה"דים סבלה מפגמים קשים", אומרת עו"ד תמי גנות מאדם טבע ודין. "השר להגנת הסביבה צריך היה להתעקש על לוח זמנים בכל מה שקשור לזיהום אוויר. אין ספק שיש פה הרבה אינטרסים ולחצים, שחלקם לגיטימיים. זה יכול להיות מנוף לפיתוח הנגב, אבל היו כמה אלטרנטיבות, ודווקא המיקום הכי קרוב לרמת חובב נבחר". לאחר הפיצוץ שאירע החודש ברמת חובב, סייר השר עזרא באזור. לשאלת עיתונאים בנושא, אמר כי כרגע לא נשקל ביטול תוכנית עיר הבה"דים. "מבחינתנו המיקום נשאר בצומת הנגב", סיכם עזרא.
"אם יש דבר שהרגיז אותי אצל השר עזרא זה התמיכה שלו בעיר הבה"דים", אומר ביילין. "הוא היה צריך לעמוד מול כל העולם ולהש גיד שזה לא יעבור. אני לא בטוח שהוא השר הגרוע ביותר בממשלה-יש בממשלה הזאת תחרות קשה על התואר-אבל עיר הבה"דים היא אות קלון לשר להגנת הסביבה".
עניין תמוה לא פחות הוא תמיכתו של עזרא בהקמת אנטנות סלולריות בבתי ספר. "טוב לילדים שעל גג בית הספר שלהם תהיה אנטנה", הסביר השר לפעילים סביבתיים המומים לפני כעשרה חודשים. הסיבה: בעת קרבה לאנטנה הקרינה מהמכשיר הסלולרי קטנה יותר- אבל לא בטוח שיש בכך לפצות על החשיפה הקרובה לאנטנה עצמה. מה שכן, חברות הסלולר היו מרוצות מגישת השר והחלו לפעול למען התקנת אנטנות על גגות בתי ספר.
מאז ממשיך השר להגנת הסביבה במאבש קו בכל מי שמעז לטעון שטלפונים סלולריים עלולים להיות מסוכנים לבריאות. בדיון בכנסת לפני חצי שנה הוא זעם על משה משען מעמותת אומ"ץ שדיבר על אנטנה ענקית שהוקמה סמוך לגן ילדים ובית ספר בשכונת נווה שאנן בחיפה. "לא היה מקום אחד ששמו אנטנה בלי אישור", הוא הודיע למשען. גם רוני קלר מרמת גן, שניסה לדבר על מאבקו באנטנה סלולרית שהוקמה מול ביתו, הושתק על ידי השר. "מי אתה בכלל?", קרא לעברו עזרא.
"תשמע, אתה צריך להיות טיפה סובלני לדברים האלה", ביקש אופיר פינס מהשר. "לבוא ולהוציא מכתבים בלי שקודם שקלו ושאלו, אין דבר כזה בעולם", התמרמר עזרא. אחרי שנרגע והסכים לשמוע את קלר התברר לו שקלר חלה בסרטן, תבע בבית משפט את סלקום ואת עיריית רמת גן וזכה בתביעה. "מבחינתך כל נושא הקרינה הוא לא הנושא שלך", הטיח קלר בשר. "אתה אפילו אומר את זה במוצהר. הציבור רוצה לדעת מה אתה עושה בעניין". עזרא : "אבל אתה לא שמעת. אני הצהרתי יותר מפעם אחת שטוב לאוזן שתהיינה אנטנות".
ד"ר זמיר שליט מרמת גן, חבר ועד הפורום לסלולריות שפויה מטעם ארגון שתי"ל, נדהם לשמוע את עמדת השר להגנת הסביבה. "ישבתי לידו כשהוא אמר את זה. הייתי בהלם. הוא עוזר לחברות הסלולריות במקום להרחיק את הקרינה ממוסדות חינוך. מעולם לא שמעתי ששר לאיכות סביבה במדינה כלשהי בעולם מתבטא בצורה כזו".
מדיניות השר בנושאים השונים העכירה את היחסים בינו ובין הגופים הירוקים. השיא התרחש לאחרונה, כשהשר הציע לקצץ בתקציב החברה להגנת הטבע, כי זו התנגדה למדיניות הממשלה. עזרא כעס על החברה שלא תמכה בהארכת כהונתו של אלי אמיתי כמנכ"ל רשות הטבע והגנים, בטענה שזה תמך במיזמים כלכליים ותיירותיים בתוך שמורות הטבע. החברה גם התנגדה לפתיחת כביש 9, כביש הכניסה החדש לירושלים, בטענה שהקבלן לא מילא את התחייבויותיו לשיקום הנוף ולהקמת מעברים לבעלי חיים. בתגובה הציע עזרא למשרד החינוך לבטל מענק ממשלתי הניתן לחברה בסכום של כעשרה מיליון שקלים (מאוחר יותר הסביר השר שהקיצוץ היה אמור להיות בתקציב רשות הטבע והגנים, והוא החליט להעבירו לחברה להגנת הטבע כדי לא לפגוע בטיולי תלמידים).
"זה היה מהלך מאוד מאוד תמוה", אומר גרשון פלג, מנכ"ל החברה להגנת הטבע. "לא ככה עובד שלטון דמוקרטי. אף פעם אף שר לא התבטא נגדנו בצורה כזו. נכון שהיו עיכובים בפתיחת כביש מספר 9 והיו שם פקקים, אבל בסופו של דבר הגענו לפתרון שבו בעלי החיים יוכלו לעבור ויהיה שיקום נופי. שמירת סביבה היא מהלך קשה, מורכב ומסובך, והיה נכון שהשר יגייס אותנו כדי שנעבוד יחד. אנחנו צריכים להיות פרטנרים, לא אויבים".
"אנחנו חוששים שהשר עזרא פשוט לא מבין עד כמה המצב הסביבתי בישראל חמור", מסכם רשף. "ביום איכות הסביבה הבינלאומי הוא אמר שנושא איכות הסביבה זה לא הדבר הכי בוער. כל מי שמסתובב בשטח כמה שעות רואה מה קורה בישראל בתחום של איכות סביבה. המדינה היא פח זבל אחד גדול. כל אחד עושה מה שהוא רוצה. קיווינו שלפחות בתחום של האכיפה הוא יהיה חזק. הוא הרי היה בשב"כ, הוא יודע מה זה אכיפה. אבל גם את זה הוא לא עושה. הגישה שלו היא הגישה הישנה של קודם התעשיות והפרנסה ואל תציקו לי עם לכלוך ואיכות סביבה. אבל אתה השר לאיכות הסביבה. למי נציק אם לא לך?".
גדעון עזרא, מאשימים אותך שאתה פועל למען בעלי ההון והתעשיינים ולא למען איכות הסביבה.
"זו אמירה כללית של הארגונים הירוקים, ואת מצטרפת למקהלה".
מה עם ההקלות בצווים האישיים לבתי הזיקוק?
"הסיכום עם בתי הזיקוק היה שעד נובמבר 2008 הם צריכים להפעיל סלקנים. בינואר 2009 יגיע הגז הטבעי. העדפנו את הגז, שהוא הרבה יותר נקי לסביבה".
לא בטוח שהגז באמת יגיע ב-2009. בינתיים לא נעשה הרבה.
"אני בודק את הנושא הזה כל חודש. אפילו אם הגז ישתהה כדאי להמתין לזה. זו הדעה המקצועית. אם תהיה דחייה משמעותית אדבר עם הארגונים הירוקים ולא אנהל את זה מעל דפי העיתון. את יכולה להיות בטוחה שאני עושה את המרב למען איכות הסביבה. כשבתי הזיקוק נמכרו הכנסנו לתשקיף את כל מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות במפעל למען איכות הסביבה".
אתה שב ואומר שהזיהום מרכבים גרוע יותר מהזיהום התעשייתי. זה למעשה נותן פטור לתעשייה.
"זה הגורם הראשון במעלה. בשבוע הבא אכנס את ועדת הגנת הסש ביבה של הממשלה ואציג בפניה דרכי פעולה".
אם המפעלים המזהמים היו עוברים ממפרץ חיפה הצפוף הבעיה היתה נפתרת.
"תגידי לי את לאן אפשר להעביר אותם. שר התשתיות הקים ועדה שבודקת את זה, אבל אני לא מאמין שיהיה פתרון. מדובר במפעש לים רציניים שחלקם חייבים להיות ליד הים".
גם מכל האמוניה חייב להיות דווקא במפרץ חיפה ליד מאות אלפי תושבים?
"נכון שזה נושא שמטריד מאוד את אזרחי חיפה. תוך שבוע-שבועיים ייצא הדוח הסופי של ועדת שפיר. הוועדה לא ממליצה לסלק את המכל. מה שצריך לעשות זה פעילות מונעת ותרגולים לשעת חירום. צריך להבין שהאמוניה דרושה לתעשייה".
יש היום תחליפים, ובכל מקרה התושבים במפרץ חיפה מסכנים את חייהם כדי שאפשר יהיה לייצר מוצרים לייצוא. רוב המוצרים בכלל לא מגיעים לשוק הישראלי.
"את לא רוצה שמדינת ישראל תייצא?".
למה התעקשת על הזרמת שופכין לים במקום לקישון?
"לים זה לא יזיק. אנחנו נפקח. הגענו למצב שאנחנו בין המדינות הטובות בעולם בכל מה שקשור לזיהום ים".
אתה גם טוען שמצב הקישון טוב, בניגוד לדוחות שקובעים אחרת.
"הקישון השתפר מאוד. יש לנו בעיה ישנה עם הסדימנטים (משקעי סחף חוף), שגם בה נטפל".
איך תטפלו אם תקציב המשרד שלך קוצץ ואפילו לא נלחמת על זה?
"לא קוצץ. שונה. נקבל כספים מפרויקטים אלה ואחרים. התקציב קטן כי העדיפות היא על ביטחון, רווחה וחינוך. מי אומר שלא נאש בקתי? בוודאי שנאבקתי. אלא מה?".
לא קשה לתפקד עם מנכ"ל שאינו איש של איכות סביבה? "הוא למד חקלאות. הוא עושה עבודה טובה מאוד".
למה התנגדת לחוק יסוד פיתוח בר קיימא?
"אני מחויב להחלטות ממשלה. יש לי נאמנות לממשלה. מלבד זה, עם החוק הזה אי אפשר יהיה להתקדם בשום דבר".
בחוק "המזהם ישלם" התנגדת לתשלום של פי ארבעה.
"אני לא זוכר. אם התייחסתי לחוק עשיתי את זה על פי המלצה של היועצים המשפטיים של המשרד".
מי המליץ לך לתמוך בעיר הבה"דים?
"כבר היתה החלטה של המשרד לתמוך בעיר הבה"דים לפני שאני הגעתי. אני חושב שזה חשוב לנגב. המצב ברמת חובב ילך וישתש פר, ואם לא, אז נפעל".
נגד חברות הסלולר לא רק שאתה לא פועל, אתה אפילו טוען שאנטנות טובות.
"הסכנה היא מהטלפון ליד האוזן. מה שחשוב זה שהמרחק בין המש כשיר לאנטנה יהיה קטן יותר".
כשר להגנת הסביבה לא רק המעשים שלך חשובים אלא גם ההתבטאויות.
"לא נראה לך שאני מבטא את הדברים שלי?".
אתה מבטא את מה שאתה חושב. זו בדיוק הבעיה. יש תחושה שאתה מתבטא נגד איכות הסביבה ובעד בעלי ההון.
"מי קובע מה זה איכות סביבה? מגמה ירוקה? לנו יש אינטרס אחד, מדינת ישראל, בניגוד לארגונים שלהם יש כל מיני אינטרסים. אתם נותנים את התחושה שאנחנו סניף של משרד המסחר והתעש שייה. וזה לא נכון. כדאי שתהיו יותר חיוביים".
נא להמתין לטעינת התגובות
