"לא הגעתי לחלק שוקולד, אני רוצה שיסבלו"
איטה פוגל, שהותקפה קשות במהלך שוד, מפגינה מול ביהמ"ש בו מתנהל דיון בתיקו של אחד מתוקפיה. "מאז המקרה אני שבר כלי", אמרה ל-nrg מעריב. "אני רוצה שהם יסבלו בדיוק כמוני"
"אני שבר כלי מאז המקרה", סיפרה הבוקר פוגל ל-nrg מעריב. "אני מרגישה כמו חייל שנמצא בהלם קרב. לא חזרתי לחיים תקינים ואני עדיין סובלת מכאבים מהפציעות. לא הגעתי לכאן בשביל לחלק להם שוקולדים, אני רוצה שהם יסבלו בדיוק כמו שאני סבלתי ובדיוק כמו שאני סובלת היום. מגיע להם לסבול".
עשרות מחבריה של פוגל, שהגיעו לתמוך בה, מניפים שלטים הקוראים למערכת המשפט להטיל עונשים כבדים על עבריינים התוקפים קשישים. על השלטים נכתב בין היתר: "לא הגענו לגיל הזהב כדי לקבל מכות".
בין אלה שהגיעו לתמוך בפוגל נמצא גם חבר הכנסת יצחק גלנטי מסיעת הגמלאים. "סיעת הגמלאים לא תעבור לסדר היום על הקלות הבלתי נסבלת של תקיפת קשישים", הכריז בשיחה עם nrg מעריב. "הגשתי כמה הצעות חוק שיכולות להביא לביטחונם של הקשישים. בין היתר, הצעתי שיותקן לחצן מצוקה בכל בית של קשיש ושהמדינה תממן חצי מההוצאות של התקנת הלחצן".
פוגל הותקפה באכזריות על-ידי שלושה צעירים בביתה שבכרמל באמצע חודש ינואר השנה. מקרה השוד זעזע את העיר חיפה ואת המדינה כולה וגרם לבהלה גדולה בקרב קהילת הקשישים באזור. פוגל אושפזה במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ של בית החולים רמב"ם בחיפה למשך למעלה מחודש.
תחילה הוגש כתב אישום נגד סטפן בוריסביצ'ו, תושב העיר בן 18, בהמשך נעצר גם אריק שכטר, ולאחר שהמשטרה פרסמה את תמונתם של השלושה באמצעות מצלמות האבטחה - נתפס גם הנאשם השלישי בפרשה, לירן הוברט בן 21, שהגיע להסגיר את עצמו.
בכתב האישום נטען כי השלושה הגיעו בשעת לילה מאוחרת לבניין בו מתגוררת פוגל, הורידו פעמיים את מפסק החשמל בבניין וגרמו להפסקת
פוגל התארחה לפני כחודשיים וחצי בכנסת בישיבה מיוחדת לציון יום המודעות הבינלאומי למניעת התעללות בקשישים. היא תיארה בפרוטרוט את מסכת הזוועות שעברה בביתה, והצליחה לזעזע את קהל השומעים.
"מה שעברתי אני לא מאחלת לאף אחד", סיפרה פוגל לחברי הכנסת. "הם עשו לי טריק, כיבו את החשמל, וכשיצאתי לחדר המדרגות הם גררו אותי הביתה, סתמו לי את הפה, קשרו לי את הידיים ובמשך כמה שעות עינו אותי".
פוגל סיפרה כיצד חבורת הפורצים לביתה כיבו סיגריות על גופה, היכו אותה באכזריות בכל חלקי גופה ודרשו את רכושה. "הם כל הזמן צעקו לי: איפה הכסף, איפה הכסף. ביקשתי מהם רחמים, אמרתי להם שאם היה לי כסף הייתי נותנת להם, קחו את המפתחות של האוטו אמרתי להם, רק תעזבו אותי במנוחה. יש לי נכדה קטנה ואני רוצה לראות אותה בחיים", סיפרה בדמעות.
לדבריה, המתעללים לא הניחו לה, ושוב ושוב דרשו את הכסף. "אמרתי להם: ריבונו של עולם - אין לי כסף, אבל הם לא האמינו לי", תיארה. "הם התחיל ולקלל ולאיים ולשרוף לי את היד, עד עכשיו אני עושה פיזיותרפיה. שברו לי הראש, אני לא שומעת באוזן שמאל, עוד שלושה חודשים אני צריכה לעבור ניתוח. אני לא זוכרת איזה יום היום. והכל בגלל הפחדים".
נא להמתין לטעינת התגובות
