מיוחד: 12 בעלי התשובה המשפיעים בכל הזמנים
הן דמויות ציבוריות משפיעות שלא ידעתם על עברן החילוני, או דמויות חילוניות משפיעות שנעלמו לתוך כתלי בית המדרש. אנחנו נברנו ובחרנו נציגים המבטאים כל אחד בתחומו, את תופעת החזרה בתשובה חוצת המגזרים
שנה חדשה מביאה איתה תמיד דחף להשתנות. יש מי שמחליט לעשות דיאטה, למצוא עבודה, להתחתן, ויש מי שעושה שינוי עמוק ויסודי בתפיסת עולמו, מתנתק מהרגלים, משמעויות ורצונות שגורים, ומחליף אותם בתובנות ויעדים אחרים לגמרי. מבחינה פילוסופית, "חזרה בתשובה" לא חייבת להיות מושג דתי דווקא. לפעמים מדובר במהלך הרבה יותר פסיכולוגי, מאשר אמוני. החלטה על זניחת דפוסים הרסניים והמרתם בהקשבה קרובה יותר לעצמך.
ובכל זאת, המונח "חוזר בתשובה", שמור למי שהגיח מחיים חילוניים, או כאלה שאין בהם עול מצוות, וקיבל על עצמו את שלטונה של התורה, כשהוא משאיר אחריו אדמה חרוכה: משפחה המומה, חברים זנוחים, ולעיתים גם אהובות או אהובים שלא הצטרפו למסע.
הגל הראשון של ה"חוזרים בתשובה" בשנות ה 60 וה 70, היה גל כזה, שלקח את דמויות המפתח התל אביביות והצליל אותם אל העולם החרדי, עד שנעלמו כמעט וגמרי והותירו אחריהם בעיקר יצירות תרבות. בשנות ה 80. היו אלה אנשי גוש אמונים, שבלהט המשיחי סחפו בעיקר אנגלוסקסים ציוניים אל ההתנחלויות ביהודה ושומרון.
על הגל האחרון, המעניין יותר, לדעתי לפחות, רוכבים אנשים שהרגישו חסר כלשהוא, וניסו למלא אותו גם ביהדותם הנטושה, לצד אימוץ קודים ניו אייג'ים אוניברסליים. הם המעניינים ביותר, מכיוון שהם נשארים כאן, ופועלים בתוכינו, מביאים את האמונה החדשה לתוך חייהם, ולא מתאיינים לחור שחור שבולע הכל. בהקשר הזה יש לציין כמובן, את חסידות ברסלב ורבי נחמן, שאחראים לשגשוגו של הזרם הזה, האחרון.
מערכת nrg יהדות בחרה מתוך רשימה של 30, את עשרת החוזרים בתשובה המשמעותיים ביותר במדינת ישראל, מבחינת ההשפעה שיש להם ולמהלך שהובילו על סביבתם הקרובה והרחוקה.
הרב אורי זוהר (נולד בשם אורי דז'אדק בתל אביב ב 4 בנובמבר 1935) הוא ללא ספק האם המזוהה ביותר בארץ עם הערך העממי של "חזרה בתשובה". מי שניהל חיים הדוניסטיים, סובבי "אני", שלא היה בהם חטא אחד שלא מומש והמיר את המתירנות, חיי הבוהמה התל אביבים, ואת היצירה האמנותית שלו, בחיים של תורה ומצוות.
עד שנת 1977 נחשב אורי זוהר, בוגר להקת הנח"ל, לבדרן מספר אחת בישראל. היה במאי ושחקן סרטים מצליח, ביניהם: "עץ או פלסטיין", "חור בלבנה", "שלושה ימים וילד", "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" סרטו האחרון, אותו ביים כשהוא כבר חבוש כיפה. בשנת 1976 הוחלט להעניק לאורי זוהר פרס ישראל בתחום הקולנוע אך הוא סירב לקבלו בהפגנת אי-סולידריות
בשנת 1977 פרש אורי זוהר סופית מעולם הבידור, לאחר מהלך של חזרה בתשובה אותו עבר בשנים קודם לכן, שבניצניו היה ניתן להבחין בתוכנית הרדיו "ציפורי לילה" בגלי צה"ל. ובתוכנית האחרונה של "זה הסוד שלי" אותה הגיש בציצית וכיפה.
יחד עם אשתו אליה, הסתגר בישיבה וקיבל תואר רב. שני בניו הבוגרים של אורי זוהר התחתנו עם שתי בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, שאף הן חזרו בתשובה. אריק איינשטיין, חבר ושותף אמנותי, כתב עליו את השיר "הוא חזר בתשובה".
הזדמנות לחזור לעשייה הקולנועית ניתנה לו בעת שביים את תשדירי הבחירות של ש"ס. הוא מרבה להופיע בתחנות הרדיו הפירטיות, כמנחה ומרואיין ופועל רבות לקירוב רחוקים אל חיק הדת.
עוד בז'אנר: פופיק ארנון, אלונה איינשטיין.
ח"כ תא"ל אפי איתם נולד בשנת תשי"ב (1952) בקיבוץ עין גב. הוא למד ב"בית ירח", ושרת בקומנדו הימי ובגולני. היה מפקד חטיבת בגבעתי ופיקד על אוגדת שיריון. למד יחסים בין-לאומיים באוניברסיטת חיפה. הצטרף למפד"ל, והיה יו"ר המפלגה. היה שר התשתיות הלאומיות ושר הבינוי והשיכון. היום ח"כ בסיעת "האיחוד הלאומי-מפד"ל". נשוי ואב לשמונה, מתגורר במושב נוב, ברמת הגולן.
יש אירוניה בכך שלמרות שצמח בבית גידול זר, איתם מסמל את האב טיפוס הקלאסי של הדתי הלאומי - מקפיד במצוות וגם לוחם ללא חת.
אפי איתם סיפר ל nrg יהדות על תהליך החזרה בתשובה: "יום הכיפורים היה נקודת המפנה שגרמה לי לבחון את הדברים לעומק. הייתי קצין צעיר שעבר את הקרבות הקשים ברמת הגולן, כשחייה של מדינת ישראל היו תלויים מנגד. ראיתי לוחמים צעירים שמסרו את חייהם מבחירה ומרצון כדי לקיים את המדינה ולקיים משהו מעבר לחייהם הפרטיים. שאלתי את עצמי מה התוכן של "היחד" הזה שלנו שעליו ראוי ליחידים למסור את חייהם. גם חידת החיים והפגישה עם המוות עוררו בי מחשבות.
"מבחינתי, החזרה בתשובה היא חיזוק הידיעה מי אנחנו. נכון שבקיבוץ שבו גדלתי לא הייתה קהילה ששמרה מצוות, אבל מבחינת מידות, ערבוּת הדדית ונושא ארץ ישראל ומסירות הנפש עליה – דברים אלה היו עמוקים שם. היסודות להתחברות לגאולה ולחזרת עם ישראל לארצו היו עמוקים שם, כך שתמיד אני ממשיל זאת לסרט בלי פס-קול.
הרקע הזה חשוב מאוד כי לא חזרתי בתשובה בשל נפילה אישית מוסרית או בשל מרד או שלילת החיים הקודמים, אלא פשוט יצקתי תוכן ומשמעות עמוקה יותר לחיי הקודמים. כך שאני מעדיף לומר שבניתי עוד קומה. כעת מבחירה אני רוצה להיות דבוק למדינת ישראל ועם ישראל, ולא רק מפני שנולדתי כאן".
עוד בז'אנר: הרב שי פירון. מראשי מוסדות "ישורון".
אחד החוזרים בתשובה שהצליחו להגיע הכי רחוק הוא השר לשעבר וחבר הכנסת הרב שלמה בניזרי (47). הוריו עלו ממרוקו ב 1956, אביו הספיק להשתתף במרד המרוקאים בהפגנות ואדי סאליב ב1959. הוא למד בתיכון חילוני בנשר, סמוך לחיפה. בנעוריו דיגמן ושיחק בחוגי דרמה ובצבא שירת בחרמון.
בבחירות לכנסת ב 1977 הוא עוד הצביע לליכוד של מנחם בגין, ב 1981 התחיל לחזור בתשובה ובבחירות באותה שנה הצביע ל"אגודת ישראל". בהתחלה עוד חבש כיפה סרוגה. הוא למד בישיבת אור החיים, שם קיבל סמיכה לרבנות והפך לחביבו של ראש הישיבה המכונה גדול המחזירים בתשובה הרב ראובן אלבז.
בשנת 1984 כבר הצביע ש"ס. בבחירות ב 1992 נבחר כחבר כנסת של ש"ס מטעם פטרונו הרב אלבז ומהר מאד הפך לדובר הרהוט של התנועה ולמסבירן מספר אחד של התבטאויות הרב עובדיה יוסף מעוררי הסערות. בעברית, באנגלית, במרוקאית ובעיקר בישראלית ניסה להסביר את עמדתה של ש"ס והיה ממחוללי ז'אנר השימוש בידע על העולם החילוני כדי לתקוף אותו.
ניזרי תקף את שלושת העיתונים הגדולים "מעריב, אידיוט והארץ", כינה את הרפורמים "רב פורימים, לעג ל"קליף ריצ'רץ'", ל "אביב צמר גפן" ל "אורי עוורבך" ל"זבולון עורלב", ל"שר הפנים על הפנים אברהם פורז" ול"משפטפטנים".
הוא סובב ברחבי הארץ ונותן אין ספור הרצאות והוציא שלושה ספרים מרתקים בין היתר על תורה ואסטרונומיה – תחביב ישן שלו. בש"ס כינו אותו "פה מפיק מרגליות" והוא סומן כמספר שתיים בתנועה, הכל נראה מבטיח. עד הבחירות האחרונות. הסתבכותו המשפטית ובעיקר העובדה שבני הזוג השולט בש"ס יהודית ובעלה הרב משה יוסף רצו את איש אמונם אריאל אטיאס במעמד בכיר בתנועה דחקו אותו הרחק לאחור.
שלום (שולי) רנד נולד בבני ברק בשנת תשכ"ב - 1962. למד בישיבות מהזרם הדתי לאומי "אור עציון", "נחלים" ועוד. בתום הלימודים חזר בשאלה, ושרת בחי"ר. למד משחק בניסן נתיב. בתום שירותו הצבאי השתתף בהצגות ובסרטים, ביניהם: "המלט", "הדיבוק", "המיועד", "החיים על פי אגפא", עליו זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר, "ארץ חדשה", "לאור היום".
לפני 9 שנים חזר בתשובה והצטרף לחסידות ברסלב. לימד במגמת התאטרון בבית הספר "מעלה", העלה את הצגות היחיד "יארצייט" ו"מים אחרונים", השתתף בסרט "אושפיזין" שאותו גם כתב. על הסרט זכה בפרס האוסקר הישראלי בקטגוריית שחקן ראשי, ורנד הקדיש את הפרס לבורא עולם. נשוי למיכל, שחקנית אף היא, ואב לשבעה, מתגורר בירושלים.
רנד: "יש אנשים שראו מלאכים או עברו אסונות ולכן חזרו בתשובה, אבל אצלי זה היה טיפות-טיפות של מידע והכרה. פיסות מידע עם אנשים, של לימודים, של תחושות ישנות. ברגע מסוים טיפות אלו התלכדו להחלטה ולידי הכרה. אבל כאמור אצלי לא היה אירוע מחולל אחד.
תהליך החזרה בתשובה הוא אין-סופי. מסע פנימי אין-סופי. זהו תהליך שאינו סטטי אלא דינמי. יש בו עליות ומורדות. הוא מסתיים רק כשפוגשים ברגב האדמה האחרון".
עוד בז'אנר: הזמר עדי רן.
סיון רהב מאיר נולדה בשנת תשמ"ב (1981 ) וגדלה ברמת השרון ובהרצליה. למדה בתיכון "רוטברג" ברמת השרון – פרויקט רמות במסגרתו מסיימים את הבגרות בגיל 16, וכבר לפני הצבא סיימה תואר ראשון דו חוגי, במדעי המדינה ובניהול באוניברסיטת תל אביב.
את תהליך החזרה בתשובה החלה לבדה, בגיל 16, בעקבות קריאה בספריו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ'. היא שרתה שנת שירות במסגרת הקיבוץ הדתי-חילוני "בית ישראל", התגייסה בחצאית ארוכה לגלי צה"ל, שם הייתה כתבת דתית ראשונה, וסיקרה את תחום הרווחה, הדתות והמשפט, ואף הגישה וערכה תכניות.
רהב מאיר היא כתבת בחדשות ערוץ 2, ומגישה את תכנית הבוקר של "קשת" לצד דני קושמרו. מרצה בתחומי תקשורת ויהדות ופעילה בארגוני הידברות וחברה. דוקטורנטית לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, וכתבה את הספרים: "הזמן הצעיר", "המדריך לעיתונאי הצעיר", ו"ימים כתומים" (ספר על ההתנתקות, שנכתב יחד עם בעלה העיתונאי החרדי ידידיה מאיר).
היא נשואה לידידיה מאיר ואם לשניים. הזוג פועל רבות לקירוב בין דתיים לחילוניים, ומארח בביתו שיעורי תורה, ואירועים המשותפים לאנשי תקשורת דתיים וחילוניים. "הטיש" המסורתי, בשמחת בית השואבה, במושב גמזו, הוא אבן שואבת לאושיות תקשורת ורוח, הבאים מדי שנה להנות מאווירת חג בחברותא מושחזת.
עוד בז'אנר: ינון מגל, שרון גל, צביקה יחזקאלי.
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) נולד בשנת 1937 וגדל בירושלים. בגיל העשרה חזר בתשובה בעצמו, ולמד בישיבת תומכי תמימים של חב"ד. למד כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית וכן לימודים תורניים בכל מיני ישיבות.
היה מנהל בית ספר באזור באר שבע. הקים את "המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים", וכתב את פירוש שטיינזלץ לגמרא. הקים את מוסדות "מקור חיים" הכוללים: בית ספר יסודי לבנים ולבנות, ישיבה תיכונית וישיבה גבוהה. לאחר שהישיבה הגבוהה נסגרה הקים את הישיבה הגבוהה בתקוע. הקים את הישיבה הראשונה במוסקבה שזכתה להכרת שלטונות ברית המועצות. עוד הקים את "מרכז שטיינזלץ" לידע יהודי בירושלים. נשיא ה"סנהדרין".
הרב שטיינזלץ קנה את פרסומו בספרים הרבים והחשובים שכתב, ביניהם: ביאור על ספר התניא, אישים בתלמוד, דמויות מן המקרא, נשים במקרא, הסידור והתפילה, התלמוד לכל, ששה מספורי המעשיות של ר’ נחמן עם פירוש. חתן פרס ישראל למפעל חיים. הטיים מגזין הגדירו בתור "משכיל של פעם במילניום". נשוי ואב לשלושה. מתגורר בירושלים.
עוד בזא'נר: פרופסור ברנובר.
אביתר נולד בשנת תשל"ב (1973 ). נצר למשפחת בנאי המפוארת, אח של אורנה ומאיר בנאי.
הנפש היוצרת של אביתר החלה להתגלות כבר בבי"ס התיכון, עת למד במגמת קולנוע והפליא בנגינה על פסנתר. לאחר שסיים את השירות הצבאי, התגורר ברמת הגולן ועסק שם ביצירה בתחומי הקולנוע והתיאטרון.
לתל אביב הגיע לצורך השלמת עבודה על מחזה שכתב. רק לאחר שהעביר את כל מטלטליו הודיעו לו שהמחזה לא יעלה: "מצאתי את עצמי בעיר הגדולה , מוקדם מדי ובלי כיוון מוגדר. מתוך מצוקת הבדידות הניכור, והבלבול של העיר, הייתי מנגן על הפסנתר בדירה השכורה וכותב את השירים שלימים יהפכו להיות האלבום הראשון".
תהליך ההתחזקות של אביתר עבר ברמת הגולן, בהודו, במצפה רמון ובתל אביב.
אביתר הוציא עד כה שלושה אלבומים, ורק מהתבוננות חיצונית בעטיפותיהם, ניתן להבחין בתהליך התשובה שלו. על גבי הראשון נראה אביתר כחילוני מצוי לבוש בטי שירט צהובה. על האלבום השני כבר מתנוססים דיוקנותיהם של הרב קוק ושל א.ד גורדון, המייצגים לפי אביתר את שני קצוות הרוחניות הישראלית, הדתית והחילונית. על גבי האלבום השלישי כבר מתנוססת דמותו הבוטחת כשהוא חבוש בכיפת צמר סטייל ברסלב.
את אשתו רות, גיורת שמוצאה בדנמרק, הכיר דווקא בניו יורק בעת הופעה שלו. החתונה התקיימה בפורום מצומצם בבית הכנסת של סבו בשכונת מחנה יהודה בירושלים, לבני הזוג יש ילד אחד.
אביתר שר ומנגן באלבום הבכורה של יונתן רזאל, חברו הטוב. אביתר הוא חלק מזרם מבורך של אמנים ויוצרים ששילבו את היהדות ואת התורה לתוך האמנות שלהם פנימה, וממשיכים להוות דמויות משמעותיות בשדה היצירה שלהם.
עוד בז'אנר: אהוד בנאי, אתי אנקרי, וכמובן עמיר בניון.
ברי (ברכה) סימון הייתה רקדנית הבטן המפורסמת בישראל, ואחת מאייקוני הבידור והרכילות של שנות ה 80. בשיא הקריירה שלה היא נישאה למוטי טולדנו, ספר שחזר לארץ ממיאמי, ופרשה מקריירת הריקוד לטובת ניהול מספרתו החדשה של בעלה. מאוחר יותר חזרה בעקבותיו בתשובה, והתגרשה ממנו.
"המהפך" שלה היה צעד נועז ומפתיע בביצה של עולם הבידור דאז, כמו אורי זוהר, סימון עשתה את כל המרחק מהמועדונים המפוקפקים בעיר, אל בית הכנסת.
סימון משתייכת לזרם של ש"ס ומופיעה בהרצאות וכנסים לנשים. היא טשטשה לגמרי את עברה, וכמו אלונה איינשטיין ודומותיה, נעלמה ברחובות בני ברק. שם היא חיה ומנהלת סלון כלות, מאפרת ומלבישה ומשמשת סבתא לנכדותיה.
סימון: "עשיתי את הכל בתמימות ומאהבה. שימחתי אנשים, אבל לא ירדתי לעומק המשמעות של להופיע במערומייך. הייתי עושה עיניים ועם הכתף ולא הבנתי מה זה אומר. תמיד אמרו לי שזו מצווה לשמח חתן וכלה.
הבנתי את המשמעות רק כשיום אחד מישהו אמר לי 'את משמחת את החתן יותר מאשר את הכלה'. אני עדיין מופיעה הרבה, אבל מול נשים, גם חילוניות. היום אני לא רוצה לעשות משהו שעליו אני אתן את הדין בעולם הבא".
"פעם הייתי סנובית, הייתי הולכת עם הראש למעלה כי רק ככה היה אפשר להתמודד עם החשיפה. למדתי שלמרות שאני יפה, יש לי גוף גמיש ואני מוכשרת, שום דבר לא שלי באמת, הכל בחזקת חסד. היום אני רק נותנת ועוזרת".
עוד בז'אנר: עופר לוי.
הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אביחי (אבי) רונצקי נולד בשנת תשי"א (1951).
הוא בן להורים ניצולי שואה וגדל בחיפה בבית חילוני.
את הקריירה הצבאית התחיל כבר בגיל 14 כשהצטרף לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. את התקופה הראשונה של שירותו בצה"ל, עשה הרב רונצקי בשייטת 13 ובסיירת שקד. את אשתו רונית הכיר כששרתה כפקידתו כשהיה מפקד פלוגה בסיירת.
בשנת 1975 הוא החליט להשתחרר מצה"ל, והחל לעסוק בהדרכת חבורות רחוב בירושלים. בשנת 1976, החלו בני הזוג רונצקי לחזור יחד בתשובה. הרב רונצקי היה ממייסדי היישוב איתמר, הוא ייסד שתי ישיבות: באלון מורה, ובאיתמר, ושימש כר"מ בישיבת עטרת כוהנים.
גם בתקופת היותו אזרח, היו לרב רונצקי זיקה עזה וקשר חם עם גורמים בצה"ל, שהתבטאו בשירות מילואים אינטנסיבי (הגיע במיל' עד דרגת אל"מ), ובכתיבת סדרת הספרים "כחיצים ביד גיבור" העוסקים בהלכות צבא.
בתקופת ההתנתקות, היה הרב רונצקי ממתנגדי הפינוי, אבל כחלק מגישתו הממלכתית, גרס כי בשום אופן אין לסרב לפקודת הפינוי. בשנת 2006 נבחר הרב רונצקי לתפקיד הרב הראשי לצה"ל, הוא גוייס מחדש לשירות פעיל, והועלה לדרגת תת-אלוף.
עם כניסתו לתפקיד הרבצ"ר, החל בניעור המערכת הרדומה ברבנות הצבאית. הוא גיבש תפישה לפיה תפקיד "מש"ק הדת" בצה"ל, משמעותי הרבה יותר מהדאגה לכשרות המטבח, הפך אותו ל'מש"ק יהדות', והוסיף לו את האחריות לחיזוק התודעה היהודית של החיילים.
הרב רונצקי מתגורר באיתמר, אב ל-6 ילדים וסב ל-10 נכדים.
תא"ל רונצקי מספר ל nrg יהדות: "לחזור בתשובה זה אומר להשתפר, להיות במגמת השתפרות כל הזמן, עד שחושפים את מקור הכל, מקור כל התנועות שבעולם. עד שלא הגעתי לנקודה הזו הרגשתי חסר.
לא היה איזה אירוע דרמטי שקרה לי, לא קפץ עלי איזה אריה בג'ונגל. מדובר בתהליך מחשבתי עמוק של עיון במשמעות החיים. התהליך המחשבתי הזה קיבל משמעות נוספת במלחמת יום הכיפורים. להיות מפקד פלוגה בצבא בזמן מלחמה זה מצית מחשבות עמוקות".
מרגיש נוח עם ביטוי המילולי "לחזור בתשובה"?
"אני לא מרגיש נוח עם הביטוי הזה. הוא הפך להיות ביטוי סטיגמטי לקבוצת אנשים לאו דווקא מאוזנת".
השחקנית עירית שלג נולדה וגדלה בתל אביב, למדה משחק אצל ניסן נתיב, שם הכירה את השחקן משה איבגי. השניים נישאו ונולדה להם בת משותפת, דנה. כיום שחקנית מוערכת אף היא ("כנפיים שבורות", מסכים") לאחר שנת נישואים אחת, הם נפרדו.
שלג שיחקה במגוון סרטים ישראלים שהיו שוברי קופות וביניהם, 'נישואים פיקטיביים' ו'אבא גנוב 3' ונחשבה לשחקנית פרובוקטיבית ומוכשרת.
לאחר הגירושים ממשה איבגי, נרשמה לקורסים והרצאות של מודעות עצמית, וחיפשה מהות. תהליך החזרה בתשובה שלה היה ארוך ולא שגרתי ונמשך כשבע שנים. שלג נשארה להתגורר בתל אביב. בראיון שנתנה לאתר האינטרנט "ארגמן – לאישה הדתית" היא הסבירה כי עבורה תל אביב היא בית גידול מקצועי והיא בחרה להמשיך לחיות בה, "כיוון שרק בקצב ההתרחשות של תל אביב אני מסוגלת ליצור".
לאחר מספר שנים בהן חייה חיים דתיים, היא נישאה לרב פתחיה נריה, בנו של "אבי דור הכיפות הסרוגות", הרב משה צבי נריה. עירית ופתחיה נריה חיים כיום בבית שמכיל כמעט את כל הגוונים: נריה הביא עמו מנישואיו הקודמים ארבעה ילדים חובשי כיפות סרוגות, שלג הביאה את בתה דנה אבגי, ולשניים נולדו שני ילדים ומתברר שהם לומדים דווקא בחינוך החרדי חסידי.
שלג התל אביבית, היתה מאז ומתמיד חובבת ים, וכדי לגשר על הפער שבין בעיית הצניעות בחוף לבין אהבתה לים היא יצרה מיזם אופנתי ייחודי: בגד ים במראה צנוע.
כיום שלג עדיין עובדת כשחקנית אבל אינה עושה דבר בלי להתייעץ "ההצגות שלי כיום הן עם אמירה ותוכן ובהכוונה של רבנים".
עוד בז'אנר: רותי נבון.
נועה ירון-דיין נולדה בשנת תשל"ב (1972) בגבעתיים, ולמדה ב"שמעון בן צבי". שרתה בגל"צ וכשהשתחררה, הגישה בערוץ 2 את "שישי חי" עם מרב מיכאלי ואורלי ברבי, וכן את השעשועונים "אחלה גבר" ו"גרופיז", ו"הוגו" בערוץ הילדים. היא חזרה בתשובה דרך חסידות "ברסלב", והיום מרצה בכנסים ומפגשי נשים.
לאחרונה הוציאה את הספר "מקימי" המבוסס על סיפור חייה, שהפך במהירות לרב מכר, ושם אותה בראש טבלת בעלי התשובה של חסידות ברסלב. נשואה ואם לשישה, מתגוררת בבית שמש.
נועה ירון דיין מספרת ל nrg יהדות: "פעם מישהי שאלה אותי מתי חזרתי בתשובה ועניתי לה לפני 20 דקות. כל רגע אדם צריך לחזור בתשובה. אז ענה על השאלה כך: הרגע שבו הבנתי שאני בעלת עבֵרה הוא לפני 12 שנה, כשרבי נחמן מברסלב בא וחטף אותי. ולזכותי יאמר שהלכתי אתו וכמעט לא התנגדתי רשמית. לפחות בפועל".
מה זה בשבילך מילולית "לחזור בתשובה", מרגישה נוח בביטוי הזה?
עצם השאלה מקפלת בתוכה את ההנחה שהיה משהו אחד שהפך לדבר אחר. אירוע יחיד שהפך אותי מאדם אחד לאחר. וזהו, לפי רבי נחמן מברסלב אינו דבר נכון. אדם צריך לעשות תשובה, ואח"כ תשובה על תשובה, מדי יום ביומו. אפילו אם התשובה הראשונה שלו הייתה מעולה ומכל השלב ושלמה,
אם אדם אמר חטאתי עוויתי פשעתי, הוא צריך להתוודות שוב על איך שאמר את הווידוי. אדם שעולה ממדרגה למדרגה צריך לעשות תשובה על איך שתפס את הקב"ה בדרגה הקודמת. אם התשובה של האדם היא דבר דינמי ומתחדש – אז הוא יוכל לומר שהוא חוזר בתשובה".
לאן נעלם חנן לדרמן? חנן היה כוכב עולה בשנות ה 90 , כחלק מחבורת "פלטפוס", שאיחדה קומיקאים מוכשרים ושחקנים כמו תומר שרון, אבי גרייניק, עידן אלתרמן וירדן בר כוכבא.
דמות סאטירית זכורה שגילם הייתה מפקד הצנחנים הקשוח. לדרמן השתתף בהפקות בטלויזיה הישראלית "עניין של זמן", ודיבב מבחר דמויות ב"חרצופים". ב 1996, חזר בתשובה והלך ללמוד בישיבה בבני ברק.
החזרה בתשובה שלו הייתה כוללת וחשאית. הוא החליף את הג'ינס בשחורים ובמגבעת, ועבר לגור בדירה קטנה בבני ברק עם אשתו, יוצאת המגזר הדתי לאומי, ובנם.
בשנים האחרונות חזר אל הטלוויזיה בתוכנית "מוצ"ש בראשון" בערוץ 1, והגיש תוכניות בנושאי יהדות קבלה ומיסטיקה בשם "בוא נדבר על זה" בערוצי הכבלים. לדרמן משתייך למגזר החרדי המודרני ועובד על מופעים קומיים המותאמים לציבור החרדי.
עוד בז'אנר: מיכאל וייגל (הפוך).
1. איש העסקים שלמה קאליש
2. רותי נבון
3. דורון שפר
4. יהודה ברקן
5. דני שטג
6. שרון רג'יאנו
7. אדיר זיק (ז"ל)
8. אבשלום קור
9. יהודה סעדו
10. אביחי כהן (דוגמן עבר)
11. הכדורגלן שלמה קירת
12. הכדורגלן אילן אלהרר
13. השחקן אביתר לזר
14. הכתב אורי רווח
נא להמתין לטעינת התגובות
