נפטר הרב אברהם שפירא, ראש רבני הציונות הדתית
הרב אברהם אלקנה שפירא היה ראש ישיבת מרכז הרב, ומראשי הרבנים בציונות הדתית, מסע לוויתו יצא מחר בשעה 10:30 מישיבת מרכז הרב אל הר הזיתים, שם ייטמן
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. (1914 - 2007) רב ודיין, שימש כרב הראשי לישראל משנת תשמ"ג עד תשנ"ג ביחד עם הרשל"צ הרב מרדכי אליהו , כיהן מפטירת הרצי"ה בשנת תשמ"ב כראש ישיבת מרכז הרב ונחשב לדמות המרכזית בין רבני הציונות הדתית. כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוּם".
באחרית ימיו ניתש ויכוח חריף בינו ובין הפלג המתון בציונות הדתית, בעקבות תוכנית ההתנתקות, ובעקבות קריאתו הפומבית לסירוב פקודה. הרב שפירא אף התנגד לעלייה של רבני הציונות הדתית להר הבית.
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא נולד בירושלים למשפחה ירושלמית ותיקה בכ"ד באייר ה'תרע"ד 1914. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים הירושלמית, ולאחר מכן בישיבת חברון בראשות הרב משה מרדכי אפשטיין והרב יחזקאל סרנא. לאחר נישואיו הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב, בה לימד משך חמישים שנה. כבר בצעירותו היה בקשר עם גדולי הרבנים כגון החזון אי"ש, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב צבי פסח פרנק, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, והרב איסר זלמן מלצר, שהדפיס את חילופי המכתבים עמו בספרו אבן האזל.
בשנת תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא לחבר בית הדין הרבני בירושלים על ידי הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת תשל"א מונה לאב בית הדין, משנת תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול ובשנת תש"מ נתמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. כעבור שלוש שנים, ביום א' בניסן תשמ"ג, ודווקא לאחר שפעל למען הארכת כהונתם של הרבנים הראשיים דאז, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, נבחר הרב שפירא לרב הראשי לישראל. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים עד ליום א' בניסן תשנ"ג.
בשנת תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, נתמנה לראש ישיבת מרכז הרב לצידו של הרב שאול ישראלי. מראשית כהונתו נוצר מתח על רקע אידיאולוגי, בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב צבי ישראל טאו. לאחר שנים רבות, עזבה קבוצת הרבנים ההיא את הישיבה, והקימה את ישיבת הר המור.
בזמן הסכמי אוסלו הרב שפירא היה בין מקימי "איחוד רבנים למען ארץ ישראל" שקבע שמסירת שטחים בשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להשמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים. לפסק-דין זה היו שותפים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי. באותה תקופה העניין עורר פולמוס רב. בראיון שמופיע בספר ויעמידה ליעקב לחוק של פרופ' אליאב שוחטמן תוהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה.
בסמוך ליישום תוכנית ההתנתקות הרב שפירא קרא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובעיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15) פורסם ראיון עימו, שבו פסק כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. מאות רבנים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא". בפסק הלכה מפורט שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים
לקראת שנת שמיטה תשס"ח, חתם עם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור ויעקב אריאל על קריאה לציבור להצטרף לאוצר הארץ "התומך בחקלאים יהודים שרוצים לשמור שמיטה למהדרין", כלשונם.
בו' תשרי תשס"ח, בעקבות הרעה חמורה במצבו הבריאותי של הרב, התקיימה עצרת תפילההמונית בהשתתפות אלפי אנשים בכותל המערבי, לרפואתו.
היום, יום חג ראשון של סוכות, בסמוך לשעה 11 וחצי בבוקר, 27 בספטמבר 2007 (טו תשרי תשס"ח), הלך לעולמו והוא בן 93 במותו.
מסע לוויתו יצא מחר יום שישי א' דחול המועד סוכות בשעה 10:30 מישיבת מרכז הרב אל הר הזיתים שם ייטמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
