מעשה בראשית - מבט חוזר
האם יש סתירה בין פרשת בראשית לבין תורת האבולוציה של דרווין? האם על פי התורה, ייתכן שבכוכבים רחוקים קיימים חייזרים? פרופ' שלום רוזנברג לפרשת בראשית
הראי"ה פיתח אותם באחת מאיגרותיו, איגרת צ"א. ברעיונות אלה הגיב הראי"ה לשלושה עימותים בסוגיית הבריאה שבהם הטקסט המקראי מתנגש, לכאורה או ממש, עם דעות המקובלות על רוב המדענים המודרניים.
העימות הראשון, הבולט ביותר לעין, נוגע לשאלת "מניין שנות היצירה ביחס לחשבונות הגיאולוגיים בזמננו", בלשונו של הראי"ה. מדבריו לומד אני עיקרון חשוב: עלינו להבדיל בין אורתודוקסיה, דהיינו קבלת התורה ושמירת המצוות, לבין פונדמנטליזם, התעקשות לדבוק בפשט או במה שנתפס במבט ראשון כפשט הכתובים.
מה משמעות התאריך שבלוח העברי: ה' תשס"ח (5,768) בעולם שגילו, לפי המדע ענים, מוערך במיליארדי שנים? הראי"ה עונה: "כך היא הלכה רווחת, שהיו כבר תקופות רבות קודם למניין תקופתנו". הדבר "מפורסם בכל המקובלים הקדמונים" המורים על עידנים שקדמו לספירה העברית המסורתית.
אמנם כן "אנו מונים כפי הפשטות של פסוקי תורה", פשט "שנוגע לנו הרבה יותר מכל הידיעות" הגיאולוגיות. אולם אין בפשט קביעות מדעיות. ישעיהו ליבוביץ היה נוהג לומר שמטרת התורה איננה מסירת אינפורמציה, אלא הצגת דרישות ומצוות. הראי"ה קוק היה מקבל עיקרון זה, אילו היו מכניסים בו שינוי "קטן". מטרת התורה אינה מסירת אינפורמציה ב"נגלה", אלא מסרים של ה"נסתר": התורה סתמה "במעשה בראשית, ודיברה ברמיזות ומשלים, שהרי הכל יודעים שמעשה בראשית הם מכלל סתרי תורה, ואם היו כל הדברים רק פשוטם, איזה סתר יש כאן". הסתרים מקבלים את פתרונם בתורת הסוד.
האם אין דברים אלה אלא ניסיון אפולוגטי להתאים את התורה לחיכם של בני זמננו? לא! הראי"ה קוק לימד אותנו שגדילתה של המחשבה הדתית המתרחשת בעקבות הקונפליקטים, היא חלק בהתגלות המתמדת של התורה: "כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לאו דווקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה הננו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואחר כך, כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא ביטחון להילחם עליה גם כן" (איגרת קל"ד). בניין "ארמון התורה ממעל לה", מעל לדעות המדעיות, אינו מהלך טקטי. האמת עצמה מתעלה בעקבות הקונפליקט.
האם יש בפירוש על פי "רמיזות ומשלים" פשט? שמץ של פשט? לדעתי, כן. ההוכחה מצויה במזמור "ברכי נפשי" (תהילים קד). המזמור עוקב אחרי השלבים שבפרשת בראשית, אולם הוא מתעלם ממבנה הימים. ייתכן ובכך הוא מלמד שפרשת בראשית אינה אלא תיאור של העולם הבא להדגיש שהוא אכן נברא על ידי הקב"ה. המבנה של ימים בא ללמד אותנו על השבת, ודרכו אנו מעניקים משמעות לעולם, תוך שאנו מוצאים בו את טביעת האצבעות של הקב"ה: "?כי אראה שמיך, מעשה אצבעתיך" (תהילים ח, ד).
עתה עוברים אנו, בעקבות הראי"ה, לעימות השני, העקרוני יותר. כיצד הופיעו בעלי החיים למיניהם? הראי"ה מציע כאפשרות את התיאוריה של ז'ורז' קובייה (Cuvier), חכם צרפתי מראשית המאה ה-19, מפתח הפליאונטולוגיה, המדע שעליו מבוסס שחזור המאובנים.
תיאוריה זאת, שנתקבלה על ידי רבי ישראל ליפשיץ, בעל "תפארת ישראל", בנספח לפירושו למשנה לסדר נזיקין, מדברת על יצירות וחורבנות. אולם הראי"ה אינו מתעקש על תיאוריה זאת. הוא רוצה לקבוע שאין לרתום את התורה לתיאוריה מדעית כלשהי, גם אם היא נראית מתאימה יותר לפשט הכתובים: "אבל באמת אין אנו נזקקים לכל זה", דהיינו לתורת היצירות
האבולוציה , עד כמה שהיא נכונה, הרי היא אמצעי, כלי נוסף ביצירת החיים, הופעת המינים ובריאת האדם. פעולתו של הקב"ה אינה נמצאת באותו מישור שבו מתרחשים התהליכים שהמדע חוקר. היא מצויה מעבר להם. טביעת האצבעות של הקב"ה באה לידי ביטוי באחד הנסים המופלאים ביותר בתולדות הקוסמוס, והוא שדברים בלתי מסתברים בעליל, הופעת החיים למשל, התרחשו ויצאו לפועל.
אסור לנו להיות אטומים למדע, ואסור לנו לנסות לעצור את התקדמותו, אבל עלינו להבין ש"כל מה שייחקר מהרבה רבבות שנים בהגדלת הדרכים והאמצעים, שהם מוסיפים לנו דעת והשכל בגאון ד'". מאחוריהם מסתתרת הפעולה האלוהית. כאן עומדת האמונה הדתית במחלוקת ברורה וגורלית עם העמדה "המדעית" המקובלת. לא מדובר בפרטים משניים, אלא בבסיס הפילוסופי של האבולוציה. מי עומד מאחורי האבולוציה: המקרה העיוור או הקב"ה? בדגלם במקרה, מכשילים המדענים את האנושות ואף את עצמם.
הרעיון השלישי מפרשת בראשית שעלינו להפנים, לפי הראי"ה, הוא האמונה בערכו של האדם. רבי יהודה הלוי ( "הכוזרי" א, סח) ניסח את הפליאה הכרוכה בכך בשפה פילוסופית: "בורא הגופים והרוחות והנפשות והשכלים והמלאכים, אשר הוא מרומם ומקודש ונישא מכדי שישיגוהו השכלים, כל שכן החושים, יש לו התחברות עם ברייה שפלה זו (האדם) מאוסת החומר?". אכן , שאלה זו כבר נשאלה בספר תהילים (ח, דעה): " כי אראה שמיך מעשה אצבעתיך - ירח וכוכבים אשר כוננתה, מה אנוש כי תזכרנו - ובן אדם כי תפקדנו".
בימינו חוזרת ונשאלת השאלה לא על ידי נביאים והוגים אלא על ידי כוכבים וגלקסיות, המדברים את שפת המדע או את שפת המדע הבדיוני. מתבטא בכך תסביך נחיתות עמוק, שגבר כאשר גודלו העצום של הקוסמוס נפרש לפנינו. אכן, הארץ שוב אינה מרכז הקוסמוס. היא רק לוויינה של אחת השמשות הרבות באחת הגלקסיות המרובות, בקוסמוס שאולי הוא עצמו אינו בן יחיד, והוא רק אחד מאינספור עולמות אלטע רנטיביים קיימים.
דווקא אותם פסוקים בתהילים השואלים את השאלה עונים עליה בפליאה שבבריאת האדם (ח, ו-ז): "ותחסרהו מעט מאלהים - וכבוד והדר תעטרהו". בכך מקבל ביטוי נועז בפרשתנו את מלוא משמעותו: "ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אותו" (א, כז). אין כאן התייחסות לצורתו הגשמית של האדם, אלא להיותו בעל תכונות כמעט אלוהיות, בעל כושר להבין ולהשכיל ובעל כוח ליצור ולפתח טכנולוגיות שבעזרתן יהיה מסוגל להשתלט על העולם: "תמשילהו במעשי ידיך - ולשתה תחת רגליו".
באיגרתו לימד הראי"ה שתעודתה של היהדות היא להכריז, באמצעות תיאור מעשה בראשית, שלמרות קטנות האדם ו"גודל הבריאה, אין. . . האדם מבוזה עד שלא יהיה ערך להנהגתו המוסרית. . . היצירה המוסרית של האדם היא חשובה מאוד, יותר מהברואים היותר גדולים בכמותם לאין ערך".
האדם עומד בפני שני אוקיינוסים המשתרעים לפניו, האחד הוא האוקיינוס הקוסמי ההולך וגדל כל כמה שאנו חוקרים אותו; האחר הוא האוקיינוס של המציאות המיקרוסקופית המתגלה ומתגדל לפניו, לתדהמתו ולהשתאותו. אולם גדלותו של האדם אינה מצויה באוקיינוסים אלה, אלא במשימות המוסריות שלפניו. הגשמתם היא המשמעות העמוקה של "צלם אלוהים" שבאדם.
כשלעצמי, מפקפק אני בקיומם של חייזרים בקוסמוס. ולמרות זאת, הבה נשחרר את דמיוננו בנוסח "אילו". אילו יכולנו להגיע למקומות מיושבים אי שם בגלקסיות, אילו סוגי חיים היינו פוגשים? לדעתי, היינו מוצאים אחד משלושה סוגי דמויות (הבנויים בכימיה שלנו או בכימיה שונה): מלאכים (אולי גם שטנים או שדים), חיות או רובוטים. היינו יכולים גם למצוא יצור שיש לו כל האופציות גם יחד. הוא יכול לרדת לדרגתה של החיה, הוא יכול להפוך למלאך (או שטן), והוא עלול להידרדר למצבו של הרובוט. זהו האדם, היכול גם להיות אדם ולפתח את צלם אלוהים שבו. עלייתו ואף נפילתו, המעידות על החירות שבע צלמו, הן ביטוי לגדולתו ולערכו.
rozenberg@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
