הנסתר עדיין רב על הגלוי
עמיר רפפורט מסביר כי החלטת הצנזורה להתיר לפרסם התקיפה בסוריה לא מהווה הודאה במעשה
מעטים מודעים לכך שעצם האישור לפרסם כי צה"ל תקף בסוריה אינו מהווה הודאה ישראלית רשמית כי תקיפה כזו אכן התקיימה. הצנזורה רשאית לפסול ידיעות מחשש לחשיפת סודות ביטחוניים, אך מתן אישור לפרסם ידיעה כזו או אחרת אינו ערובה לנכונות הפרטים המופיעים בה, כולם או חלקם.
מעבר לדבר קיומה של התקיפה בסוריה, אין אישור לפרסם מפי מקורות ישראלים כל פרט אחר הנוגע לפעולה. מבחינה זו, עדיין רב הנסתר על הגלוי. למרות זאת, יש משמעות רבה לכך שכלי התקשורת בישראל קיבלו היתר לפרסם מידע על עצם התקיפה. העולם מייחס לפרסומים מסוג זה אמינות מוחלטת, ובעולם הערבי אף נוטים להתייחס לידיעות שמופיעות בכלי התקשורת בישראל כאל מסרים שמועברים ישירות מהשלטון, כפי שמקובל בארצותיהם.
מעבר לניסיון למנוע דליפה של פרטים מבצעיים הקשורים לפעולה, הסיבה המרכזית לאיפול המוחלט שהוטל עליה היתה החשש שאם ישראל תיקח אחריות לתקיפה בסוריה, באופן רשמי או אפילו במשתמע, הסורים יידחקו לפינה וייאלצו להגיב בפעולה צבאית, ולו רק כדי להגן על כבודם. השתלשות עניינים כזאת היתה עלולה להוביל למלחמה ששני הצדדים אינה מעוניינים בה.
ה"גורמים" כעסו כי לא התייעצו איתם
העובדה שהסורים הודו בעצמם כי ישראל תקפה בשטחם וכי לא הגיבו עד כה לתקיפה באמצעים צבאיים הפחיתה מאוד את החשש מפני מלחמה שתפרוץ בגלל פטפטת ישראלית. אך אם יותרו לפרסום כל הפרטים על מה שקרה ב-5 בספטמבר בעומק סוריה, כפי שהם עולים משברי המידע המיוחסים (שוב) ל"מקורות זרים", ייתכן כי הלחץ על סוריה לבצע פעולת תגובה נגד ישראל יגבר.
למרות מכלול השיקולים הנרחב, ההחלטה להתיר לכלי התקשורת בישראל לפרסם כי צה"ל תקף בשטח סוריה התקבלה על-ידי אנשי
הצנזורה עצמם, ללא מעורבות של גורמים בכירים מהדרג המדיני או מצמרת הצבא. בצנזורה הגיעו למסקנה כי לאור מבול הפרסומים על מה שאירע, אין עוד טעם להצמיד את הביטוי "לפי מקורות זרים" לכל דיווח על התקיפה בסוריה.
הצנזורה פועלת מכורח הסדר בין מערכת הביטחון לגופי התקשורת, אשר מעניק לה שיקול דעת עצמאי. העובדה שהחלטה זו, שהיא לכאורה "טכנית", התקבלה ללא התייעצות נרחבת, היא שהרגיזה גורמים במשרד ראש הממשלה וגם בצמרת מערכת הביטחון עצמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
