"דין פלסטיני כדין ישראלי"
פסיקה חשובה של בג"ץ קובעת כי לעובד הפלסטיני ולעובד הישראלי מגיעות זכויות שוות, גם בשטחים
עובדים בחממות. למצולמים אין קשר לכתבה.
לפסק דין תהיינה השלכות רחבות היקף על כלל העובדים המועסקים ביישובים הישראלים בשטחים ועל עיצוב מערכת היחסים בין המעסיקים הישראלים לבין העובדים הישראלים והפלסטינים כאחד. על פי הפסיקה, ישראלים המעסיקים פלסטינים לא יוכלו עוד להפלות אותם - בכוונה תחילה או בתום לב - על סמך שיוכם הלאומי או האתני.
השופט ריבלין קבע עוד, כי במקרה זה פוחת משקלה של הזיקה הטריטוריאלית וגובר משקלם של גורמים אחרים כגון: העובדה שתשלום השכר לעובדים הפלסטינים נעשה במטבע ישראלי; העובדה שהמסמכים של ההעסקה, הפיטורין, תלושי השכר, כרטיסי הנוכחות ועוד כתובים בעברית; העובדה שימי המנוחה והחג נקבעים כמקובל בישראל ושבאחד המקרים אף שילם עובד פלסטיני מס בישראל. זיקתם של יחסי העבודה שם לדין הישראלי אמיצה יותר אפוא מזיקתם לדין הירדני.
"פגיעה בזכויות יסוד"
"יש לשאוף לכך כי בתחום יחסי העבודה יוחל דין זהה ושווה על כל העובדים שאין ביניהם שונות רלוונטית, בהיותם מבצעים עבודה שווה או שוות ערך", מסביר ריבלין את פסיקתו.
"כשם שעל העסקת עובד פלסטיני אצל מעביד ישראלי בישראל יחול הדין הישראלי, כך הוא יחול גם על התקשרות עובד פלסטיני אצל מעביד ישראלי ב'מובלעות הישראליות' בשטחים", מוסיף ריבלין. "דפוסי ההתקשרות הם אותם דפוסים ואבחנה ביניהם בהסתמך על אזרחות
או לאום – פסולה".
השופט סלים ג'ובראן הצטרף לדעתו של ריבלין וציין כי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה יוצרת אפליה, שבמסגרתה עובדים פלסטינים ועובדים ישראלים המבצעים עבודה זהה מקבלים שכר וזכויות נלוות שונים.
עוד ציין ג'ובראן כי פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה פגע בזכויות יסוד של העובדים הפלסטינים ולמעשה הסיר מהעובדים את ההגנה שהמחוקק הישראלי מצא לנכון לתת לעובדים הישראליים באותם מקומות.
נא להמתין לטעינת התגובות
