ההתחממות גלובלית: הונאה או עובדה?
גבי אביטל חושב שתיאוריית ההתחממות היא תרמית, ולתת את פרס נובל לאל גור זה כמו לתת אותו לערפאת. ח"כ דב חנין עונה לו
מסע ההפחדה של חסידי התיאוריה בדבר הקטסטרופה המתרגשת ובאה כתוצאה מהתחממות כדור־הארץ, הסתיים בניצחון. בשבוע בו נאם נשיא מדינת ישראל, חתן פרס אוסלו לשלום, נאום מיליטנטי נגד הגרעין והטרור ובעד עולם ירוק, קיבל סגן נשיא ארה"ב לשעבר, אל גור, פרס נובל לשלום על מאבקו "ההרואי" נגד חור באוזון, התחממות כדור הארץ, זיהום, בקיצור, בעד עולם שכולו טוב. במעט המקום שניתן, אבקש לקלקל מעט את השמחה. ידוע לי שמעטים הם המחזיקים בדעה דומה לשלי, חלק אחר פשוט חושש מלפרסם את האמת. אפשר לשאול את פרופ' נתן פלדור מהאוניברסיטה העברית. קצרה מאוד היריעה מלפרט בה את מעללי שכירי החרב המודרניים, מדעני הסביבה.
השנה היא 1972. אנשי המחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת בראון שלחו מכתב לנשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, ובו הביעו את דאגתם המרובה בדבר התקררות כדור הארץ והסכנות הגלומות בה. ועידה מדעית התקיימה זמן קצר לפני משלוח המכתב ברוד איילנד, וכך נאמר בה: "התדרדרות גלובלית של האקלים, גדולה בעוצמתה יותר מכל מה שחווה המין האנושי עד היום, הינה אפשרית מאוד. מאחורי ההתקררות עומד גורם טבעי, הדומה לתהליכים שיצרו את עידן הקרח האחרון. הנתונים הקיימים עדיין לא מאפשרים חיזוי של התרחשות מדויקת, כמו גם הערכה של מעורבות האדם במגמה... הקצב הנוכחי של הקירור נראה מהיר דיו להביא טמפרטורות קרחוניות בתוך מאה שנה". בית הנבחרים האמריקני התרגש עד דמעות ופתח את כיסו בנדיבות. המיליונים זרמו אל כיסם של חוקרים מזדמנים לצד חוקרי אמת. נשמע מוכר? רק תחליפו התקררות בהתחממות והכל כה מושלם וכה ברור. אז מה קורה פה?
האמת היא שמדעני הסביבה צדקו בהחלט. טמפר־טורת העולם הממוצעת
הרי אילו מהנדס ממוצע היה משמיט נקודה חריגה מתוך מאה בגרף ליניארי (ישר) ללא חקירה נוספת, הוא היה עף מתפקידו. וכאן מדובר ברבע מתחום המדידות, שהן סטטיסטיות בעיקרן? גם אם נתעלם מהעובדה שהטמפרטורה הממוצעת בארה"ב עלתה במשך 120 שנה בשליש המעלה בלבד, האם לא תית־כן תופעה מחזורית בת 50 שנה למשל? מי אמר שלא היו המסות קרחונים וסופות עזות לפני תחילת המדידות, או לפני הדיווח העדכני על כל נפיחת לוויתן אי שם באוקיינוס? שהרי מעת לעת מצטטים את זקני צפת או לונדון: "זה 65 שנים לא היה חום שכזה". כלומר, לפני 65 שנים היה חום לוהט, כמו במדבר הלובי בו נרשמה טמפרטורת שיא של 58 מעלות בשנת 1922, בקליפורניה נרשמו 57 מעלות בשנת 1913, בטירת צבי להטו 54 מעלות בשנת 1942.
נסיים בכל זאת בתקווה: ועדת הסנאט לנושאים סביבתיים קבעה, כי ההתחממות הגלובלית היא התרמית הגדולה ביותר שנמכרה לציבור האמריקני מעולם. גם הסכם אוסלו שעליו ניתן פרס נובל לשלום היה התרמית הגדולה ביותר שנמכרה לציבור הישראלי. שמו האורווליאני של סרט ההפחדה של אל גור הוא: "אמת מטרידה." עד מאוד.
גבי אביטל הוא ד"ר להנדסת טילים. חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. בעל השקפת עולם ימנית שמרנית, ומועמד מטעם הליכוד לכנסת
בעבר אכן התנהל ויכוח בשאלה אם אמנם האטמוספירה מתחממת. מבחינה מדעית, הוויכוח הזה הוכרע כבר בראשית שנות התשעים, כשהחלו להתפרסם ממצאי הפאנל הבין־ממשלתי לחקר שינויי האקלים (ה-IPCC) גוף זה, המונה היום למעלה מאלפיים חוקרים בעלי שם ממדינות ומתחומי מחקר שונים, מציג ניתוחים מקיפים המוכיחים כי האטמוספירה אכן מתחממת ושאנו נמצאים במשבר אקלים משמעותי.
בשלב שני, במחצית שנות התשעים, התמקד הוויכוח המדעי בשאלה האם בני האדם הם הגורמים להתחממות האטמוספירה. הניתוחים האחרונים סיימו גם את הוויכוח הזה: כיום קיימת הסכמה מדעית רחבה, כי בני האדם, באמצעות ייצור ופליטת גזי החממה, אחראים להתחממות האטמוספירה.
הניסיון המשמעותי האחרון להציב סימני שאלה ביחס להסכמה המדעית הזו היה ב-2001, כשהנשיא בוש ביקש מהאקדמיה האמריקנית למדעים לבחון באופן ביקורתי, ולנסות להפריך את ממצאי ה- IPCC בתשובה פומבית לנשיא קבעה האקדמיה, שההתחממות קיימת, מואצת ומסוכנת לעתיד החיים על פני האדמה, וכן שפליטת גזי חממה על־ידי בני האדם היא האחראית להתחממות. כשהאקדמיה האמריקנית למדעים, הממומנת בין היתר על־ידי הממשל האמריקני, מוציאה דוח שמנוגד למדיניות הממשל, יש להאזין לדברים בתשומת לב יתרה.
מעטים הם הנושאים שבהם ההסכמה המדעית כיום היא כה רחבה, כמו בשאלת משבר האקלים והסיבות לו. בשוליים ישנם כמה מדענים המבטאים עמדות אחרות, והם אף מושכים תשומת לב ציבורית מפעם לפעם - שכן כל אחד מאיתנו, גם אני, היינו שמחים לגלות שהאיום אינו אמיתי. דווקא משום שמדובר באיום כה גדול על חיי כולנו, ובעיקר על חיי ילדינו, העמדה הזו מפתה: היא מאפשרת לנו לנשום לרווחה ולחזור לשגרת חיינו.
צריך לזכור גם שההתמודדות עם משבר האקלים כרוכה בעימות עם אינטרסים כבדי משקל (חברות הנפט והאנרגיה, ולצידן חברות הרכב, הן רק קצה הקרחון של המערך הכלכלי שנשען על ייצור ופליטה של גזי חממה). בעלי האינטרסים האלה, אנחנו יודעים כיום, נאבקו במשך שנים נגד ממצאי משבר האקלים ונגד חקר סיבותיו. כיום, כבר כמעט בלתי אפשרי לבעלי האינטרסים האלה להמשיך ולהסתיר את ממדי התופעות.
כמו בסוגיות אחרות, ולמרות הפיתוי הגדול להתכחש למשבר, אסור להתעלם מעמדת הקונצנזוס המדעי. הקהילייה הבינלאומית כבר החלה לנקוט צעדים כדי להתמודד עם המשבר. במוקדם או במאוחר גם ישראל תידרש לפעול. אולי הפעם נדע להקדים יוזמה לאילוץ?
ח"כ ד"ר חנין (חד"ש) הוא יו"ר עמית של השדולה הסביבתית־חברתית בכנסת
נא להמתין לטעינת התגובות
