חצו גבול: מה גרם לגל מעבר ממג"ב לשב"ס?
תנאים משופרים, קפיצה בדרגות ושעות נוחות גרמו לעזיבה מוגברת של אנשי מג"ב ליחידת הליווי נחשון. פתאום כולם רוצים למנוע את מחדל בני סלע הבא
"כל יום אתה שומע על עוד אחד שעוזב", מספר אחד הקצינים. באין תנאים או פתרון אחר להשאירם במערכת, נופל הנטל על השוטרים שעוד נותרו במג"ב. לא עזרה גם העובדה שאחיו של מפקד מג"ב, סגן-ניצב ברוך יצחק, המשמש כקצין אגף המודיעין במג"ב ירושלים, עובר בימים הקרובים ליחידת נחשון, והשמועות מדברות על כך שהוא צפוי לקפוץ בשנתיים הקרובות בשתי דרגות, קידום שהיה לוקח במשטרה שש שנים לפחות.
מה שדווקא מתקדם במהירות היא תחושת המרמור ההולכת ופושטת בקרב השוטרים. "כואב לי לראות שהאופציה היחידה שלי להתקדם, זה לעזוב מערכת שאני נמצא בה כבר הרבה שנים, מערכת שהשקעתי בה הרבה ושאני מרגיש מחויב לה", מסביר הקצין, ומוסיף מיד: "זה עוד יותר מכעיס שאף אחד לא עושה דבר בנדון".
המהפכה בשירות בתי הסוהר, עליה חתום המפקד היוצא של השירות, רב-גונדר יעקב גנות, הגדילה תוך ארבע שנים את מערך כוח האדם שלה ביותר מפי שניים, לאור הצרכים המתפתחים של המערכת. גנות ידע למנף בצורה מוצלחת את העובדה שמתקני כליאה רבים עברו לידי השירות, ולפיכך גדלה גם כמות האסירים. הוא דרש וקיבל תקנים רבים לתפקידים שונים.
אחת היחידות עליה שם גנות דגש מיוחד היא יחידת "נחשון" – היחידה האחראית על ליווי אסירים ועצורים ממתקני הכליאה לבתי משפט ולמקומות אחרים בארץ. אל היחידה ביקש גנות למשוך לוחמים מהמשטרה ומצה"ל, אותם הגדיר ככוח אדם איכותי, תוך הבטחת תנאים ואופק קידומי מהיר. לאט לאט החלו לעזוב קצינים מהמשטרה הכחולה בפרט וממג"ב בכלל. "הובטח להם קידום מהיר", מסביר אחד הקצינים ממג"ב, "אני יכול לספר על עמיתים שלי בעלי ותק נמוך או זהה לשלי שעברו לשב"ס, התחילו כמפקדי צוותים ובתוך פחות משנה קיבלו דרגה שמקבילה לרב-פקד".
גם התנאים המשופרים עשו את שלהם. מאחר שהמשכורות במשטרה ובשב"ס זהות עבור דרגות מקבילות, שעות העבודה והתנאים הנלווים היוו אף הם פקטור משמעותי. "אצלנו אתה יכול לחכות שש שנים לדרגה ולא לראות אותה עדיין", טוען הקצין. "בשירות (בתי הסוהר - ה.ש) הוא מקבל דרגה, או הבטחה לדרגה, שזה מתבטא גם
"אצלנו אם אתה תורן בבסיס אתה קם בארבע וחצי לפנות בוקר לתדריך, בחמש כבר יוצאים לשטח, אין חיים, אתה עושה 8-12 שעות בפעילות מבצעית בשטחים, חוזרים לבסיס לטפל במחלקות וממשיכים לעבוד כל הזמן סביב השעון. כשאתה בשטח אתה מדבר ומדווח מהטלפון הפרטי שלך, אתה ישן בבסיס יומיים-שלושה חוזר הביתה באוטובוס, לא רואה את הילדים והמשפחה, כל הזמן בלחץ של עבודה, אין חגים או שבתות, ואם הרמדאן נופל על ערב ראש השנה אתה בבסיס או שאתה ישר מגיע מהארוחה".
לעומת זאת, מסביר הקצין, ביחידת הליווי של השב"ס מפקד הצוות נהנה משימוש אישי ברכב, הוא מקבל טלפון סלולרי וביפר, כל יום הוא בבית, אין לו משמרות קבועות בחגים ובשבתות, והוא מחויב לשבת רק אחת לכמה שבועות. "ברמה הבריאותית-נפשית, הרבה יותר משתלם להיות שם, אפשר גם ללמוד בסופי-שבוע או בערבים", ממשיך הקצין.

מה שמכעיס במיוחד את השוטרים היא תגובתו של מפקד מג"ב, ניצב ישראל יצחק. לטענתם, כאשר הציגו בפניו את הנתונים הוא פשוט אמר "שיעזבו". ניצב יצחק מכיר את הסיפור מקרוב. אחיו, סגן-ניצב בריק יצחק, המשמש כקצין אגף מבצעים במג"ב ירושלים, אמור לעזוב בקרוב את תפקידו לטובת אותה יחידת נחשון. עם כניסתו לתפקיד הוא יקבל דרגה של גונדר משנה, שמקבילה לדרגה של ניצב משנה במשטרה. השמועה שמסתובבת במג"ב מדברת על כך שבתוך שנתיים מובטחת לו העלאה נוספת לדרגת תת-גונדר, המקבילה לדרגת תת-ניצב במשטרה.
לפני כמה שבועות כינס מפקד מג"ב ירושלים, תת-ניצב עמוס יעקב, את כל הקצינים בגזרת ירושלים וביקש לדעת מה מעיק על לבם. הקצינים שטחו בפניו את בעיית העזיבה של חבריהם. "כולם יצאו בתחושה שאין לו פתרונות מעשיים לטענות שלנו", אומר הקצין, "אנשים עוזבים, לא הרבה אנשים נכנסים במקום, אז יש נטל גדול יותר".
הדוגמאות על הקצינים שעזבו את היחידה והצטרפו לנחשון לא מפסיקות להצטבר. "רק אתמול נודע לנו על עוד קצין שעוזב", הם מספרים. "יש קצין אחד שהיה רפ"ק המון שנים, את הקידום הוא היה רואה רק עוד שנתיים-שלוש, לא משנה כמה טוב הוא היה. הוא עזב לפני שבועיים. יומיים אחרי שעזב הוא קיבל דרגה שמקבילה לסגן-ניצב. כמה אתה יכול לאהוב את המערכת, ולא ללכת לתפקיד כזה?".
משירות בתי הסוהר מסכימים כי אופציות הקידום בשב"ס גדולות יותר. "בשנים האחרונות עקב הליך העברת כלל מתקני הכליאה לידי השירות, חל גידול במספר העובדים בשב"ס", ביקשו למסור בתגובה. "נפתחו הרבה תקנים והשאיפה היא למלא אותם באנשים איכותיים, במטרה לבנות שדרה פיקודית טובה".
מדובר מג"ב נמסר בתגובה כי "פיקוד מג"ב גאה בשוטריו העושים לילות כימים בהגנה על תושבי מדינת ישראל בכלל ותושבי ירושלים בפרט, תוך הקרבה עצמית וסיכון חיים. בשנה האחרונה ישנם כמה מקרים בהם הביעו שוטרים וקצינים את רצונם לעזוב את הארגון וסיבותיהם עימם. אנו רואים את השירות בארגון כזכות ולא כחובה, שליחות למען חיים טובים יותר במדינת ישראל ולפיכך אילו המביעים את רצונם לעזוב את הארגון נענים בחיוב".