ביהמ"ש: לדור הגיש תצהיר שתוכנו לא אמת
זמן קצר לאחר שפורסם שמו כמועמד לתפקיד פרקליט המדינה, מתברר שמשה לדור ננזף ע"י בית הדין לעבודה בי-ם בגין טיפול רשלני בתיק ומסירתן של עובדות שגויות. לדור: הוכשלתי במכוון
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי לדור ופרקליטה במחוז ירושלים, שהייתה "הרשלנית" העיקרית בתיק, התעלמו במשך כשנתיים מהחלטות ומפסקי דין של בית הדין לעבודה, בתיק של עובד בכיר לשעבר בשירות המדינה.
את התביעה הגיש בשנת 2001 בכיר לשעבר במשרד התשתיות הלאומיות, שלמה ברובנדר, שביקש להשוות את תנאי השכר, הגמלאות והזכויות הכלכליות שלו לאלו של מנכ"ל משרד ממשלתי.
בית הדין לעבודה נתן בתיק שורה של החלטות ביניים, שחייבו את המדינה לגלות מסמכים הנוגעים לתיק, אך למרבה התמיהה הן לא כובדו על ידי פרקליטות המחוז, שניהלה את התיק מטעם המדינה, במשך תקופה ארוכה של כשנתיים. בנסיבות אלה ביקש ברובנדר למחוק את כתב ההגנה של המדינה ולתת פסק דין על יסוד תביעתו. המדינה לא הגיבה ובסופו של דבר נענתה רשמת בית הדין, גברת פיינשטיין, לבקשתו ונתנה פסק דין כמבוקש.
במשך ארבעת החודשים שחלפו מאז הפסיקה, עד אפריל 2003, פנה ברובנדר ארבע פעמים לפרקליט המחוז, משה לדור, וליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבצע את פסק הדין, אך לא נענה. הוא עתר לבג"ץ במאי 2003 ורק אז הגישה המדינה, לראשונה, בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה מטעמה לביטול פסק הדין. בקשתה נדחתה ביולי 2003.
בקשת המדינה לביטול פסק הדין הוגשה כעבור חודשיים. בבקשה הופיעו תצהירים של הפרקליטה ג', שטיפלה בתיק, ושל לדור, שהיה ממונה עליה. לאחר הליכים נוספים, דחה בית הדין לעבודה, לפני כשנה, את ערעור המדינה.
חברי בית הדין ציינו כי בעדותו לא תמך לדור בטענות המדינה, שנימקה את בקשתה לבטל את פסק הדין בכך שהפרקליטה ג' נקלעה למשבר
בית הדין קובע כי אינו יכול לתת משקל לטענות המדינה כי טיפולה הכושל של הפרקליטה ג' לא נבע מזלזול בבית הדין, בסדרי הדין ושנעשה בתום לב. "כאשר אנו בוחנים את תצהיריה של הפרקליטה והן את חקירתה הארוכה והדברים שנחשפו בפנינו במסגרת חקירה זו, מצאנו כי התנהלותה רשלנית, תוך מודעות שלה להתנהלותה הבעייתית, דווקא כלפי תיק זה ואין אנו יכולים להבין ולקשר בין מצבה הרפואי באותה תקופה לחוסר תפקודה דווקא בתיק זה", כתבו השופטים.
חברי בית הדין, שלא מתעלמים מאחריותה של הפרקליטה ג' לפרשה, לא חוסכים את שבטם מפרקליט המחוז לשעבר ופרקליט המדינה המיועד, משה לדור. הם מציינים כי בתצהיר שהגיש הוא תיאר מתי נודע לו לראשונה על פסק הדין שניתן בתיק וכי הוא הטיל את האחריות לאי-ידיעתו על כך שהפרקליטה ג' לא עדכנה אותו לגבי כל המכתבים שנשלחו אליו על-ידי עורך דינו של ברובנדר.
לדור טען, כי ראה לראשונה את הפניות אליו רק לאחר שיחתו עם נציג פרקליטות המדינה. אולם, בית הדין האזורי לעבודה קובע כי בעצם תצהירו "מטיל לדור את האחריות על הפרקליטה והמזכירות של הפרקליטות, מבלי שהוא מצוי בכל עובדות המקרה בעת הגשת התצהיר, בשל אשפוז הפרקליטה יומיים לפני הגשתו. לדור ציין כי הוא לא היה ער ולא צפה או העריך קושי בתפקודה השוטף של הפרקליטה בתיק זה ובתיקים אחרים".
בשל נסיבות אלה ביקשה כאמור המדינה להאריך את המועד שיאפשר לה לבקש לבטל את פסק הדין או לערער עליו. אולם, שופטי בית הדין נחרצים בקביעתם: "לאחר ששמענו את עדותו של לדור, ואף עיינו בתיק הפרקליטות הסתבר כי פסקי הדין שניתנו על-ידי השופטת רוזנשטיין והרשמת פינשטיין עברו תחת ידו של לדור, שכן הוא חתם עליהם והעביר אותם לפרקליטה ג' לטיפולה ובכך יש סתירה לכל דברי עו"ד לדור בתצהירו באשר לידיעותיו אודות עצם קיומם של פסקי הדין".
השופטים הוסיפו כי "עו"ד לדור הסביר בפני בית הדין את אופן עבודת פרקליט המחוז וחוסר האפשרות לעיין בכל מסמך ומסמך המגיע, אולם לא ניתן כל הסבר מדוע לא נערך פיקוח על עבודת הפרקליטה לאחר שניתן פסק דין מעין זה ולא הוגשה בקשה לביטולו".
בסופו של דבר, אומרים השופטים כי כאשר הם שוקלים את התנהלות הפרקליטות, והזלזול שנקטה בתיק זה, תוך התרשלות כה חמורה, לא ניתן לבטל את פסק הדין שניתן נגדה לבקשת ברובנדר. המדינה חוייבה לשלם הוצאות משפט בסכום של עשרת אלפים שקל. את ברובנדר ייצג עו"ד אלי בן טובים.
עורך הדין משה לדור מסר בתגובה לדברים, כי "זה לא נכון שבית הדין קבע כי הגשתי תצהיר שאינו אמת, אלא בית הדין לא קיבל את הדברים שנאמרו בתצהיר". לטענת לדור, "מדובר בהכשלה מתמשכת שנעשתה לי על ידי פרקליטה מצוינת שהייתה אחראית על תחום דיני העבודה בפרקליטות המחוז והייתה מוערכת על ידי כולם".
הוא הוסיף, כי "היא עשתה תקלה ראשונה בתיק כשלא הגישה מסמך שצריך היה להגיש והלכה ושקעה כשהיא נמנעת מלהגיש מסמכים נוספים. כך, במשך כשנה וחצי היא השקיעה את עצמה בבוץ ונתנה הוראה למזכירות הפרקליטות לא להעביר אליי פניות בקשר לתיק, כך שלא הייתי מודע לפרטי הטיפול בתיק והוכשלתי במכוון".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה, כי "אף שלא הוגשה התנגדות או הסתייגות למועמדותו של עו"ד משה לדור על רקע פסק הדין האמור של בית הדין האזורי לעבודה, פסק הדין הובא בפני הוועדה והיה בפניה בעת ששקלה את מועמדותו של עו"ד לדור והחליטה לבחור בו".
במשרד המשפטים הדגישו, כי "הממצאים לגבי עו"ד לדור יסודם בנהלי עבודה אדמיניסטרטיביים - חלק מההחלטות והפניות בנושא עברו דרכו, והן הופנו לטיפול הפרקליטה הבכירה המטפלת בתיק, עליה סמך, מבלי שהוא בחן אותן לגופן".
בהכנת הידיעה השתתפה שני מזרחי
נא להמתין לטעינת התגובות
