מתי נתנשק? אולי ביום כיפור
הרב עובדיה מוחה נגד נשיקות הלחיים בבתי הכנסת של עדות המזרח. עינת ברזילי זוכרת איך זה נגמר בפעם האחרונה שמנהיג חזק (מישהו אמר "הזקן"?) ניסה להקים כאן "כור היתוך" לפני 60 שנה
אז אקדים ואומר שמרן הרב עובדיה יוסף הוא גדול שבגדולים בעיניי, אם כי לא הרב שלי. אני כעפר לרגלי מי שהתיר עגונות אחרי מלחמת יום כיפור, מוקירה את חוכמתו הרבה להקל בהלכה, את שלילת הפיאות הנוכריות, ואת בקיאותו המובהקת בש"ס ופוסקים.
אני אף מתקשה להזדעזע מהפסיקות המתוקשרות כגון איסור חיטוט באף בשבת, מכיוון שברור לי שאם כך הרב ענה - היה כנראה מי ששאל.
אבל הפסיקה האחרונה שלו שפירסם אבישי בן חיים, על איסור נישוק בבתי הכנסת המרוקאים, הביאה אותי להרהר באיש הגדול הזה. אז בואו נפתח את זה רגע אחד: מה בעצם כל כך רע בנשיקות מרובות על הלחיים, אותן נוהגים גברים מרוקאים ותוניסאים לחלוק זה עם זה לאחר העלייה לתורה?
אליבא דמרן, יש בזה טעם לפגם. בבית הכנסת אין מקום לנשיקות אלא אם הן מיועדות לספר התורה. כמי שמשתייכת למחצה לעדה בה נהוג להתנשק בערב יום כיפור בלבד לחתימה טובה, וגם זה באוויר, יכול להיות שאני אפילו מסכימה.
הרב עובדיה: סטירות כן. נשיקות לא פלאש 90
בן גוריון של יהדות המזרח
אלא שאני לא בטוחה שהנשיקות הטרידו את הרב. נדמה לי שאלה דווקא המרוקאים שמטרידים אותו. והתוניסאים. והג'רבאים. והאלגי'רים. וכל מי שלא מוכן ליישר קו ולחסות בצילה של הפסיקה היוספית הבגדדית.
במובן הזה, הרב עובדיה הוא בן גוריון של יהדות המזרח. הוא רוצה דיקטטורה.
הוא חולם על אימפריה מזרחית חרדית שבה שושלות ספרד המפוארות כורעות תחת פסיקת רבי יוסף קארו. ולשם כך הוא נלחם מלחמת חורמה בכל מה שחורג מהשיטה הליטאית הקרירה. בכל מה שחסידי. פעם אלה עוגיות לפסח, ופעם נשיקות בראש השנה.
אלא שכל מה שמייחד את יהדות המזרח בתפיסה הדתית שלה היא אותה חסידות נינוחה, שמחה ומאפשרת. מה שהופך את בתי הכנסת המזרחיים למקום חם וקהילתי, בניגוד לאלה האשכנזים הספוגים בחרדת
קודש מאיימת, היא הפאמיליאריות הבלתי אמצעית. המשפחתיות, הקולולוש, וגם הנשיקות. זו הסיבה שבשבת מתייצבים בבתי הכנסת של עדות המזרח גם אנשים עם כיפות מסטן שרקום עליהן "מוסך יעקב ובניו".
בבתי הכנסת האלה נולד המונח "מסורתי", ומבתי הכנסת האשכנזים נפלט הדתל"ש. בקהילה המזרחית יש מקום לבן של ברדוגו שהוריד את הכיפה בצבא, ובקהילה האשכנזית הוא יכול לשכוח מהבת של רייכנשטיין ברגע שחולפים תחת התלתלים שהוא מגדל במכינה הרהורי כפירה ראשונים.
אם הרב עובדיה ייקח מעדות המזרח את המאפיינים הקהילתיים שלהן, הוא ייקח את הייחוד, את השורשים, את הזיכרון הקיבוצי של העדות האלה ואת הזיקה שלהן לבית אבא. פעם קראו לזה כור היתוך. זה לא עבד. אין סיבה שזה יעבוד הפעם.
נא להמתין לטעינת התגובות
