ואלה שמות: מ"חרמון" ועד "קישון"
בשב"ס הבינו כי יש משמעות לשמות מתקני הכליאה והחליטו לשנותם כדי לשוות להם הקשר חיובי יותר. nrg מציג: מה עומד מאחורי השמות של בתי הסוהר
במסגרת הפיכת מתקני הכליאה ממקומות בעלי קונוטציה שלילית למקומות שייתפסו כמהווים צעד קדימה בתחום הטיפול, החינוך ושיקום האסיר, החלו בארגון לבחון את שמות בתי-הסוהר. תת-גונדר שמעון מלכה, המכונה בפי רבים בשירות בתי הסוהר כ"היסטוריון של הארגון", היה שותף לבחירת חלק מהשמות מתוקף תפקידו בסגל הפיקוד הבכיר.
מלכה החל את דרכו כדובר הארגון לצדו של נציב שירות בתי הסוהר לשעבר, ד"ר מרדכי ורטהיימר, ועד לפני כחודש כשפרש לשנת לימודים עוד כיהן כנשיא בית הדין למשמעת של הארגון. "התהליך הזה של שינוי השמות החל כאשר ראשי רשויות ויישובים פנו לנציב השירות והביעו את הסתייגותם מכך שבית הסוהר קרוי על שם היישוב שבראשו הם עומדים", מסביר תת-גונדר מלכה. "אני זוכר את מה שאמר ד"ר ורטהיימר בתגובה: 'אני מבין ללבם, אך לא מסכים איתם', הוא אמר".
אדם השומע באמצעי התקשורת על בית-כלא הנושא את שמה של העיר בה הוא מתגורר, טוען מלכה, עשוי לחוש תחושות של אי נוחות. בנוסף עלול להצטייר סטריאוטיפ לעיר שאותו בית כליאה נושא את שמה. על רקע הדברים הללו החל ארגון שירות בתי הסוהר בשינוי השמות של בתי הכלא. "יום אחד ישבתי במשרדו של הנציב ורטהיימר והוא שיתף אותי בכוונתו לשנות את שמו של בית הכלא רמלה. הוא שאל אותי אם יש לי הצעה", סיפר.
מלכה החל לחשוב על מאפיינים שונים שיכולים לעזור לקביעת שמו של בית הסוהר, ובראשו עלו מספר רעיונות. הראשון – על פי המיקום הגיאוגרפי, השני - חזרה למקורות, לשמות התנ"כיים והשלישי - לפי הצמחייה הסובבת את בית הכלא. למשל, הקשרים תנ"כיים והקשרים גיאוגרפיים מבטלים באחת את הסטריאוטיפ של תושב רמלה, השומע באמצעי התקשורת על תקרית שבה ברח אסיר מ"כלא רמלה". "כשאומרים 'אסיר מכלא איילון', אותו תושב רמלה ירגיש יותר בנוח, כי זה לא הבית שלו", מסביר מלכה.
בשנת 1981 קיבל בית המעצר "רמלה" את שמו החדש על שם סג"ד רוני ניצן, מפקד בית המעצר, שנרצח בעת מילוי תפקידו. ניצן ז"ל ערך בדיקות חוקן למבריחי סמים ששבו מחופשה ועורר את זעמם. באחד הימים בעת שצעד לעבודתו הגיחו מתנקשים באופן פתאומי ממכונית חולפת וירו בו. מלכה מסביר כי שינוי השם נבע מהחלטה של ד"ר ורטהיימר, שהחליט להנציח את שמו של מנהל בית הכלא אשר ניהל מלחמת חורמה בתחום הברחות הסמים לבתי הסוהר, ונרצח על-ידי עבריינים.
כלא "חרמון": בשנת 1958 היו כלואים בכלא "שאטה" קבוצה של מחבלים, באחד הימים הם ניצלו חוסר ערנות של סוהר, השתלטו על בית הכלא תפסו נשקים הרגו שני סוהרים ונמלטו
בית הסוהר עופר נקרא על שמו של סא"ל צבי עופר ז"ל, מפקד סיירת חרוב שנפל בשנת 1968. באוקטובר 2006 הועברה האחריות על הכלא מצה"ל לשב"ס. הכלא הוקם על חורבותיו של בסיס ירדני ששכן באזור לפני מלחמת ששת הימים ונפתח לראשונה ב-1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה.
בית הסוהר "אשמורת", מוכר יותר בשמו הקודם כלא "בית-ליד", הוא ממוקם במרכז צומת השרון על אם הדרך בין נתניה, חדרה וטל כרם. התנגדות היישובים, שלא רצו להיות מזוהים עם בית הסוהר העלתה את הצורך בשם חדש.
במסכת ברכות מתחלק הלילה לשלושה חלקים. כל שליש נקרא אשמורת, בגרסה המקורית היה אמור להיות השם "אשמורת בוקר" – האשמורת החשובה והקשה ביותר בתהליך השמירה והפיקוח. הנציב החליט לבחור בשם הקצר "אשמורת".
גם לשם של בית הסוהר הוותיק "מעשיהו", שהחל לפעול משנת 1956, יש משמעות תנ"כית, מגלה מלכה. בספר ירמיהו היה מעשיהו אחד משומרי הסף בבית המקדש: "לשכת השרים ממעל ללשכת מעשיהו בן-שלם שומר הסף", כך נכתב. "מי שהעניק את השם ראה כנראה בשומר הסף של אז את הסוהר של היום", מוסיף תת-הגונדר בגמלאות. "ייתכן שהוא קיווה שכפי ששמר מעשיהו על בית המקדש, כך ישמור שמו גם על הכלא".
בית הסוהר "נווה-תרצה" משמש ככלא הנשים היחיד בישראל ושמו מלווה אותו עוד מהקמתו. "לא הייתי שותף בבחירת השם", מודה מלכה. "מדובר בשם עתיק. אבל בדקתי מי זו תרצה, וגיליתי כי היא היתה אחת מחמש בנות של אדם צלופחד שהוזכר בתנ"ך".
בשירות בתי הסוהר מסבירים כי השם נווה-תרצה מסמל תקווה. בזכות השם הכניסה לבית הכלא אינה סוף דרכה של האישה, אלא להיפך - היא זוכה למקום בו תוכל לשנות את דרכה ולצאת לדרך לחדשה. "חמש הבנות הגיעו למשה רבנו ודרשו את נחלת אביהן צלופחד, דבר שלא היה נהוג אז, הן היו הפמיניסטיות", הסבירו בשב"ס.
שמו המקורי של בית הסוהר "אוהלי קידר" היה כלא באר-שבע. כלא זה היה ידוע לשימצה לאחר שאירעו בו התפרעויות קשות. היה זה ד"ר יצחק ניר שהציע את השם שמקורו בפסוק "כאוהלי קידר, כיריעות שלמה" המופיע בשיר השירים. "אוהלי קידר הוא שם קיבוצי לנוודים הקדומים - מזכיר את אוהלי הבדווים המקיפים את בית הכלא.
באשר לבית הסוהר "גלבוע" הנמצא על אדמות כלא "שאטה" מספר מלכה כי לא היתה כל התלבטות. השם הסתדר עם הנוף – הכלא יושב ממש על אדמת רכס הגלבוע. גם במקרה זה מוזכר הגלבוע בתנ"ך. הר הגלבוע נזכר גם בתנ"ך כמקום בו נפלו שאול ובניו במלחמה: "ויהי ממחרת, ויבואו פלשתים לפשט את החללים, וימצאו את שאול ואת בניו נופלים בהר גלבוע".
בית הסוהר "קציעות" הוא "הבן החדש והמאומץ" שעבר לידי השב"ס מידי צה"ל, ונקרא על שם נחל קציעות. מלכה מספק הסבר נוסף: "אני הנחתי שהצבא בחר את השם על פי האזור הגיאוגרפי, בנגב יש שלוש מדרגות גיאומורפולוגיות האמצעית היא רמת ברנע, שבו יש מישור חלק שנקרא מישור קציעות, אני מניח שעל שם המישור הזה קראו את המקום".
מקורו של השם של בית הסוהר "מגידו", הגיע מתל-מגידו שלמרגלותיו הוא ממוקם – אחד מאתריה הארכיאולוגיים המרשימים והחשובים של מדינת ישראל. התל ממוקם בנקודה אסטרטגית וחולש על צומת דרכים ראשי, הכולל את דרך הים, את הדרך למפרץ חיפה ולעכו ואת הדרך לבית שאן. מגידו נזכרת 18 פעמים בתנ"ך. "למקום יש חשיבות ציונית, זהו אתר ארכיאולוגי משמעותי שמסמל את ראשית ההתיישבות בארץ ישראל, לכן החלטנו להתמקד בחשיבות ובאמונה היהודית של המקום ולא של אמונות חוץ יהודיות", מסביר מלכה.
שמו של בית הסוהר "גבעון" ניתן לו על-ידי נציב שירות בתי הסוהר לשעבר יעקב גנות, שעשה את אותו תהליך שעשו קודמיו וביקש מסגל הפיקוד הבכיר רעיון לשמות. השם גבעון מוזכר כמה פעמים בתנ"ך. בספר יהושע למשל נאמר: "ויראו מאוד כי עיר גדולה גבעון כאחת מערי הממלכה וכי היא גדולה מן העיר וכל אנשיה גיבורים", וישנו כמובן את הפסוק "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". כלא גבעון נפתח במאי 2004 בסמוך לכלא איילון, והוא מסמל בשמו שמירת אמונים לגיאוגרפיה ולהיסטוריה של המקום.
בית הסוהר נפחא שהוקם בשנת 1980 הוא הכלא הדרומי ביותר שזכה להיקרא מיד על שם הרמה עליה הוא שוכן – רמת נפחא. רבי נפחא היה חכם המופיע פעמים רבות בתלמוד הבבלי והירושלמי. האימרה המיוחסת לרבי נפחא אומרת כי "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין". בשירות מאמינים כי האמרה הזו מתארת את בית הסוהר שחלק לא מבוטל ממנו בנוי על גוף סלע ענק, יצוק על האדמה.
בית הסוהר "רמון" הוא "אחיו הצעיר" של כלא נפחא, והוא קרוי בשם זה על שם ההר הסמוך. השם רמון נזכר פעמים רבות בתנ"ך, בספר שופטים הוא אף תואר כמקום מקלט "ויפנו וינוסו המדברה אל-סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבע חודשים".
בחירת השם לכלא "צלמון" לוותה בהתלבטות לא קטנה. הכלא שוכן בסמוך לנחל צלמון והר צלמון, הנזכר בספר שופטים: "ויעל אבימלך הר-צלמון הוא וכל העם אשר איתו". עם זאת לשם צלמון יש משמעותיות נלוות משמעותיות שליליות רבות: גיא צלמוות. ואולם בוויכוח הכריע השיקול הגיאוגרפי.
בית הסוהר "קישון" מכונה על שם נחל קישון הזורם למרגלותיו. "מהרגע שהשם עלה היה ברור שזה יהיה שם המקושר לשטח גיאוגרפי ומנותק מסטיגמה או דעה קדומה", אומר מלכה. הנחל זורם מצפון הרי שומרון דרך עמק יזרעאל ועמק זבולון, עד יציאתו לים במפרץ חיפה. גם נחל קישון מוזכר במקרא בשירת דבורה, אליו נסחפו מרכבות סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור, שנלחם בבני ישראל בתקופת השופטים.
בית כלא נוסף במתחם השרון הוא בית כלא "הדרים". "אני הייתי שותף לשם הזה", אומר מלכה, "מדובר באזור שכולו הדרים". מי שיחפש חניה באזור המקיף את כלא הדרים, יראה את הפרדסים מקיפים את בית הכלא מכל צדדיו.
באותו מתחם נבנה בשנת 2004 גם כלא "רימונים". לאחר שהוקם הוחלט ששמו יהיה דומה לשם של "אחיו הגדול" הדרים, ולכן קיבל גם הוא שם של פרי.
בית הסוהר "אשל" היה אף הוא חלק מאותו כלא באר-שבע. גורלו של בית הסוהר הדרומי, השוכן לא הרחק ממקום מושבו של אברהם אבינו, נחרץ כמעט מיד. "אברהם נטע עצי אשל בבאר שבע והעצים הללו פזורים באזור הדרומי", מסביר מלכה. במסגרת בחירת השמות הועלו שמות כמו "אשל אברהם", "אשל באר-שבע" לבסוף זכה העץ המדברי לכבוד ונותר לבדו לסמל את בית הכלא של בירת הנגב. כפי שנאמר בתנ"ך: "ויטע אשל בבאר-שבע ויקרא – בשם ה' אל עולם".
בית הסוהר "דקל" הוקם בשנת 2003 כאח ורע לכלא "אשל". הבחירה בשם נבעה מהרצון להמשיך את קו שמות העצים הגדלים במדבר. "אני לא זוכר מי היה זה שהציע את השם אבל מהרגע שזה הוצע זה היה ברור מאליו", מסביר מלכה, "היות ודקל הוא אחד העצים המעצבים את הנוף בדרום".
בית הסוהר "שקמה" נקרא בעברו כלא "אשקלון". "גם אני הייתי בין אלה שתמכו בשם שקמה, מי שהציע אותו היה חיים גליק שבשעתו היה מפקד המחוז הדרומי והיום משמש כסגן נציב השב"ס". נחל שקמה זורם מדרום הר חברון לדרום אשקלון, ועל שם הנחל נקרא בית הסוהר. "במקום אין עצי שקמה", מוסיף מלכה, "עצי השקמה גדלים באזור מישור החוף, אנחנו קראנו למקום על שם הנחל ולא על שם העץ".
בית הסוהר "מג"ן" מורכב מראשי התיבות מגן גוף נפש. משמעות השם היא מקום מיוחד המאפשר לאסיר להירפא מבחינה גופנית ונפשית. "אני הצעתי את השם 'מרכז בריאות הנפש' אבל קיבלו את הצעתו של תת-גונדר יוסי בר, שגרס שלא מדובר רק בטיפול נפשי אלא שילוב של הגוף ונפש במסגרת אחת ולכן הרעיון שלו התקבל", אומר מלכה.
כלא "אופק", הממוקם במתחם השרון, הוא מתקן הכליאה היחיד לקטינים בישראל. "בכלא אופק החלטנו לראות משהו שונה. מי שהעלתה את השם היתה מי שמנהלת כיום את בית הסוהר מג"ן, ד"ר אילי גולדברג. משמעות השם הוא לתת תחושה של קו אופק, שלא נעצרים כאן, הסביר מלכה. לתת לנערים תקווה סביב אזור שהוא מלא עצים, ואופק טיפה שונה.
בית הסוהר "כרמל" הוקם בתחילה לשישה חודשים בלבד ונולד מ"כלא-שש" הצבאי, בתקופתו של השר חיים בר-לב. "הוחלט להקים מחנה אוהלים זמני בלבד, בר-לב אמר שאחרי שישה חודשים נחסל אותו מיד. בינתיים בר-לב אינו בן החיים והכלא ממשיך להתפתח", אומר מלכה. כדי להפריד את בית הכלא מבית הסוהר הצבאי נקרא שמו "כרמל", כשמו של הרכס שלמרגלותיו הוא שוכן. בית הסוהר כרמל היה כלא הגברים הראשון בשב"ס עליו פיקדה אישה, גונדר משנה דליה ניר.
בית סוהר השרון, המוכר בשמו הוותיק כלא "תל מונד", הוא אחד מבתי סוהר ותיקים רבים, שימש במקור כקסרקטין לצבא הבריטי, ובחלק מאגפיו גרו בשלום ובשכנות טובי סוסי הצבא. עם הפיכתו לבית סוהר ישראלי הוא נקרא בית הכלא "תל-מונד", על שם היישוב הסמוך. במסגרת המגמה לשינוי השמות הוענק לכלא השם החדש, המסמל את האזור הגיאוגרפי וזהה לשם הגוש. "זו קבוצה של מתקני כליאה ואזור השרון הוא יחידת נוף המתחיל בנחל תנינים ומסתיים בירקון", מסביר מלכה.
השם "דמון", על שמו קרוי בית הסוהר "דמון", עתיק יותר מבית הסוהר עצמו – כך נקרא המבנה העתיק אשר שימש כמחסן לעלי טבק מיובשים. לפי השערות מודרניות, זהו ככל הנראה שמה של משפחה ערבית, שהשטח כולו היה שייך לה.
שמו של בית הכלא "שיטה" נקרא בעבר על שם היישוב הערבי "שאטה". עם השנים הוחלף שמו על שם קיבוץ בית-השיטה. בניגוד ליישובים אחרים, תושבי בית-השיטה לא התרעמו על הדמיון בשמות, ואף יזמו במשך השנים שיתוף פעולה פורה עם שירות בתי הסוהר. כך עבדו אסירים במפעל בבית-השיטה, כחלק מתהליך השיקום.
בית מעצר תל-אביב, מוכר בכינויו כבית המעצר אבו-כביר. בסוף חודש מרס השנה הועבר הכלא ממשטרת ישראל לידי שירות בתי הסוהר. היות ובית הסוהר נותן שירותים לכל העיר ואזור תל-אביב הוא קרוי כך.
נא להמתין לטעינת התגובות
