אולי השאלה לא הייתה נכונה?
הרב שמואל אליהו לא ממש מבין על מה התרעומת המתוזמנת שלנו: עלון מעייני הישועה מופץ בבתי כנסת ושם, מין הסתם לא ראוי שיופיעו תמונות נשים. האמנם?
גם אלה שחושבים כי אסור לשים תמונות של נשים בעלון של בתי כנסת, יתנו שיעורים לנשים ולבנות ויענו להם תשובות. זו לא השערה – כל אחד יוכל לראות את זה בכנס של מעייני הישועה שיתקיים בע"ה ביום רביעי, נר שמיני של חנוכה. נשים יעבירו שיעורים. ונשים ישמעו שיעורים.
תפילה זה משהו אחר. בתפילה צריך את מלוא הריכוז. מהסיבה הזאת משתדלים לא לתלות בבתי כנסת שום תמונה, הכל כדי לא להשיח את הדעת. בודאי לא תמונה של נשים.
נכון יש רפורמים שחושבים שאפשר להתפלל ליד נשים ולהתרכז בתפילה, מי שרוצה יכול להאמין להם, אנחנו לא חושבים כך. לדעתנו אנשים בריאים לא יכולים להתרכז בתפילה כשאישה נמצאת לידם. אולי צדיקי עליון מיוחדים. כל אדם רוצה שיתייחסו אליו, גם נשים. בגלל זה הן משקיעות בלבוש ובמראה. אנחנו רוצים שבתפילה כל תשומת הלב תהיה מופנית לאלוקים.
אני חושב שאם הייתם שואלים את כל המגיבות שנפגעו מההחלטה "מה דעתכם על תמונות של נשים בעלונים שמחולקים בבתי כנסת בזמן התפילה?" הייתם מקבלים תשובה מסכימה ולא מבקרת. אולי לא שאלתם את השאלה הנכונה?

יהודית בגרסה מודרנית
דו''צ
גם אסתר ויהודית היו נסתרות
לפי הרשב"ם (פסחים קח:) הנשים בחנוכה היו עיקר הנס, מעין מה שאמרו על אסתר שהיא הייתה עיקרו של הנס בפורים כך יהודית בחנוכה. כמו שבפורים עיקר העבודה של אסתר המלכה הייתה עבודה נסתרת. אילולי מגילת אסתר לא היינו מגלים את חלקה של אסתר בהצלת ישראל.
כך בחנוכה הפעולה הנסתרת של יהודית הייתה הפעולה המכרעת, אכילת מאכלי החָלָב באה ללמדנו את המעשה הזה בדרך נעימה וטעימה.
האמת היא שזה לא רק מאכלי חָלָב. בשולחן ערוך נקבע שנשים חייבות בנר חנוכה. (שו"ע תרע"ה) בגלל הסיבה הזאת. במקום אחר בשולחן ערוך כתוב "ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות ויש מי שאומר שאין להקל להם". (שו"ע תר"ע) ההלכה הזאת לא נאמרה על גברים. "מפני שהנס נעשה על ידי אשה, בת יוחנן כהן גדול
הייתה יפת תואר מאד, וכו' והאכילתו תבשילי גבינה כדי שיצמא, וישתה יין, וישתכר, ויישן ויירדם. וכן היה. וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים. וכראות שר צבאם כי אבד מלכם, וינוסו". (קצש"ע קלט משנה, ברורה שם וראה בן איש חי וישב).
צריך לומר כי למרות שאת המלחמה בפועל ביצעו הגברים, לא זו הייתה עיקר ההצלחה. מלחמות הרבה יש בעולם ולא עושים עליהם חג לדורי דורות. יהודית מזכירה את מרים שאמרה את האמת לעמרם שהיה בייאוש כמו כל ישראל. בזכותה של מרים הרים עמרם את ראשו ואחריו כל ישראל. חכמינו אמרו שזו לא הייתה רק מרים במצרים או רק יהודית בחנוכה. זו הייתה תופעה שנשים רבות היו שותפות לה. מהן קיבל עם ישראל את האומץ להלחם גם במצרים וגם בחנוכה. הן היו ההתחלה של כל ההתחלות.