כך מאבד הצבא את אנשי הקבע
בצה"ל מודאגים מסימנים המעידים על ירידה באיכות אנשי הקבע כשהבעיה חמורה במיוחד במערך תומך הלחימה, שם למחצית התפקידים אין כל דורש. הסיבות: המלחמה והפיתויים באזרחות
אחת לכמה ימים הוא מזמין לסלון ביתו ברמת-דוד טייס צעיר אחר שהאזרחות קורצת לו. הקצין הבכיר מגיש קפה ועוגיות ונושא הרצאות על ציונות. ההצלחה עד כה חלקית: לא מעט טייסים האריכו את שירות הקבע, אבל קבוצה קטנה לא פחות, שחיל האוויר חפץ ביקרה, השתחררה למרות הכל.
יחסית לחילות אחרים, בחיל האוויר ובכלל ביחידות הלוחמות המצב עדיין סביר. המשבר הגדול, שכמותו לא חווה צה"ל כבר 20 שנה, מתרחש בחילות הלא קרביים. על כל תפקיד פנוי בדרגת סרן בחיל החימוש יש רק 0.4 מתמודדים בממוצע; בחיל הלוגיסטיקה 0.6; בחיל קשר 0.6; ואילו בחיל השלישות 0.8 מועמדים. זאת לעומת שני מועמדים לפחות לכל תפקיד עד לפני כשנתיים.
גם אנשי קבע בגיל 26-30 מעדיפים לנטוש את השירות לטובת האזרחות, ובמקרים מסוימים אפילו קצינים לאחר תפקיד מפקד גדוד, למרות שבינתיים על כל תפקיד מג"ד יש לא פחות מארבעה מועמדים.

החשש כי איכות צבא הקבע תרד הוא סיוט שמלווה את צה"ל מאז המשבר הגדול בשנים 1983-1985, לאחר מלחמת לבנון הראשונה. גם אז סבל הצבא מדימוי ירוד בציבור, שאליו התווספה ירידה בשכר המשרתים עקב קיצוצים חריפים ואינפלציה דוהרת. התוצאה היתה נטישה המונית שנבלמה רק לאחר שצה"ל העלה את המשכורות בעשרות אחוזים ונקט בצעדי חירום נוספים.
כצפוי, גם לאחר המלחמה האחרונה נקלע צה"ל לבעיה קשה, וסקרים שנעשו על ידי הצבא גילו משבר אמון בין הציבור, משרתי הקבע ובעיקר חיילי המילואים, לבין המערכת הצבאית. להערכת הגורמים המקצועיים, הסיבה המרכזית לנטישה היא הדימוי הירוד של צה"ל בעיני הציבור.
"אנשים פחות מעוניינים לשרת בארגון שהיוקרה שלו נפגעה והוא מושמץ לעתים קרובות", מסבירים בצה"ל. "אנשי הקבע, בעיקר הצעירים שעדיין לא רואים את עצמם בצה"ל עד לפנסיה, מרגישים כי הם אינם זוכים להוקרה ציבורית על המאמץ
על פי ניתוח שעשו בצה"ל, המלחמה איננה הסיבה היחידה למשבר המתהווה. גם העובדה כי המשק הישראלי נהנה מתקופת שגשוג מקשה על צה"ל להשאיר אנשי קבע מצטיינים שמקבלים יותר ויותר הצעות עבודה מפתות באזרחות, בדומה למה שקורה עם הטייסים.

בחיל האוויר אפשר למצוא מקרים בהם מגיעים חיילי מילואים לבסיסים השונים ותוך כדי השירות הם משכנעים טייסים צעירים לעזוב לאזרחות. בעקבות מקרה כזה ננקטו לאחרונה צעדים משמעתיים כנגד איש מילואים שניסה לגייס עובדים בבסיס פלמחים.
נוסף על כך, ערב המלחמה פוטרו אלפי אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל, ובשל כך נופל כעת העומס הרב על פחות כתפיים.
בצה"ל סבורים כי גם לשינויים המבניים, אשר הביאו לכך שקצינים מתגייסים רק ל"קבע ראשוני", היתה השפעה על הנטישה, וכך גם לעובדה שהתווספו תפקידים רבים לקצינים בדרגת סרן על חשבון תפקידים בדרגות בכיריות יותר. לסיבות אלה יש להוסיף גם את ההתנתקות, שפגעה בעיקר באנשי קבע דתיים.
"כל אחת מהסיבות יכולה לגרום למשבר", מסבירים בצבא, "אבל כאשר הכל מתרחש ביחד, על רקע מלחמה שנתפסת ככושלת במיוחד, המשבר עלול להיות חמור מאוד. כשיותר ויותר קשה להשאיר אנשים בשירות קבע, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה ירידה באיכות של אלה שכן נשארים".

באופן מעשי, התוצאה של נטישת צבא הקבע היא ירידה באיכות המשרתים והנתונים מדאיגים מאוד את צמרת צה"ל, ולא רק אותה. שר הביטחון, אהוד ברק, כבר ביקש ליזום תוכנית מקיפה שתמנע את המשך ההידרדרות.
למעריב נודע כי ועדה שמינה ראש אגף משאבי אנוש, האלוף אלעזר שטרן, השוותה את איכות המשרתים במגוון דרגות לנתוני האיכות שהיו מקובלים בעשורים הקודמים, ומצאה כי אין ירידה באיכות.
ואולם המחקר לא התמקד בסימנים הראשוניים לכך שצה"ל מתקשה להשאיר בשורותיו קצינים צעירים איכותיים, מה שעלול להוביל לירידת האיכות בבדיקות הבאות.
לאור חשש זה, הורה האלוף שטרן שלא לאייש תפקידי סרן במועמדים בעלי נתונים נמוכים על פי שיטות ההערכה המקובלות בצה"ל, גם אם תפקידים רבים יישארו בלתי מאויישים. בעקבות ההוראה נותרו תפקידי סרן רבים כשהם מיותמים.
בנוסף, החליט שטרן ליזום סדנאות, שבהן מוסבר למפקדים כיצד לשכנע את הדור הצעיר והמצטיין שלא לפשוט מדים, מסיבות ערכיות ולא רק כלכליות. בצה"ל גם מתכוונים לשנות מן היסוד את שיטת השכר, כך שבתפקידים שבהם קשה להשאיר אנשי קבע תהיה עלייה משמעותית בשכר.
תמריצים מיוחדים לעידוד מצטיינים במערך הטכנולוגי כבר הונהגו בחודשים האחרונים, וצה"ל אף הגמיש את הקריטריונים ליציאה ללימודים כאמצעי פיתוי נוסף.
החלטה נוספת שהתקבלה היא כי עד סוף 2007 כל קצין בדרגת רב-סרן או נגדים בכירים יקבלו רכב בליסינג כחלק מתנאי השירות.
האם הצעדים שננקטו יספיקו כדי למנוע את הירידה באיכות אנשי צבא הקבע? "צה"ל אף פעם לא השאיר בשורותיו את כל האנשים האיכותיים, כי אנשים איכותיים מאוד יש גם בתפקידים באזרחות", טוען גורם צבאי. "אנחנו ערניים לסימנים שיכולים להעיד על משבר, ונוקטים בשורה של פעולות מיידיות".