הרפתקאות דנידין בניגריה
חברת מזל"טים הציעה לחלוץ להיות יו"ר בתום זכייה במכרז בניגריה. הוא ביקש 'לחשוב על זה' וטס לחו"ל. לאן? לניגריה, עם יריבי החברה. חשיפת "סופשבוע"
ההצעה היתה מפתה. בוא אלינו, אמרו לו שלושת הנוכחים, בוא תהיה היושב ראש של אירונאוטיקס, חברה ישראלית לייצור מזל"טים ומערכות בקרה אווירית, השרויה בעיצומה של תנופת פיתוח. חלוץ, שרק זמן קצר קודם מונה ליו"ר חברת קמור, יבואנית ב-מ-וו, היה בעיצומו של מסע עסקים מזורז משלו. מהמפגש הזה, כך קיוו אנשי אירונאוטיקס, עם כל השכר והאופציות הגלומים בו, יכול לצאת שידוך מוצלח עבור כל הצדדים הנוגעים בדבר.
לאותה פגישה, שהתקיימה לפני כחודש וחצי, קדם מסע חיזורים קצת מהוסס. כשהאחים נכנסו כמשקיעים לאירונאוטיקס באפריל-מאי 2007, הם דחקו בשותפיהם: "בואו נעשה סדר בחברה. בואו נביא יושב ראש חזק ומוכר". וכך עלה שמו של חלוץ, שהיה אז בלימודים בחו"ל, מלקק את פצעי המלחמה וההתפטרות שבאה בעקבותיה.
דווקא לאומי, שהכיר את חלוץ היטב וראה בו חבר, לא התלהב. "מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה", אמר . "מדובר באיש עם תדמית ציבורית בעייתית". האחים שקד התעקשו. לאומי התרצה והרים טלפון לחלוץ בארצות הברית. חלוץ הביע עניין. "אין בעיה, מוכן לבוא לדבר". עברו עוד כמה ימים, והתלהבותם של האחים שקד הצטננה. לאומי הרים לחלוץ טלפון נוסף, והוריד אותו בעדינות מהסיפור. "לא מתאים עכשיו", התנצל וסגר את הנושא.
אבל לפני חודשיים חזרו האחים שקד עם הרעיון של חלוץ. "לא ישנתי כל הלילה", אמר אהרון שקד יום אחד. "נראה לי שחלוץ הוא בכל זאת האיש המתאים. בואו נביא אותו. הוא הפתרון היחיד שלנו לחברה". הפעם אהרן שקד הרים את הטלפון לחלוץ, והפגישה המרובעת נקבעה.
גם ראיון העבודה הזה, בבית של אהרון שקד, התחמם לאט. האחים שאלו את חלוץ "בכמה דירקטוריונים היית", דיברו על אסטרטגיה ותפיסות עולם ניהוליות, לאומי התרגז קצת בשמו של האורח ("איך יהיה בדירקטוריונים, הוא היה בצבא"), אבל האווירה הלכה והפשירה, והאמון הלך ונוצר.
האחים פרשו בפני המועמד את מפת פעילותה של החברה, התגאו במכרז הגדול שבו זכו בניגריה -פרויקט
חלוץ התעניין, שאל שאלות. בסוף הפגישה אמר שיש על מה לדבר, והבטיח להמשיך את הדיאלוג בעוד שבועיים, כשיחזור מחו"ל. הוא רק לא עדכן את שלושת השותפים לאן בדיוק הוא נוסע. "בחיים", יאמר מאוחר יותר אחד מהשלושה לחבריו, "לא דמיינתי שחלוץ יישב איתנו ביום שישי בערב, וכעבור שבוע ייסע לניגריה אל שר ההגנה עם היריבים הכי מרים שלנו. זה פשוט לא עלה על דעתי". אבל חלוץ נסע. לניגריה.
חברת אירונאוטיקס הוקמה בשנת 1997, אחרי ששלושה חובבי טיסנים ביקשו מהמהנדס משה כספי את חוות דעתו בנוגע לפיתוח מטוס ללא טייס הממריא אנכית. לכספי, שהמציא את הדלקן, היה רעיון טוב יותר: מטוס ללא טייס עם מערכת בקרה זעירה פי 50 מזו של המטוסים הקיימים, מה שמוזיל את הוצאות הייצור והתחזוקה. הארבעה קיבלו מענק של 300 אלף דולר ממשרד המסחר והתעשייה, ופיתחו את המטוס בחממה הטכנולוגית באריאל.
בשנים הראשונות השקיעה קרן רוטשילד כשלושה מיליון דולר בחברה, וגם מגדלי זוהר של דוד אפל ודרור חוטר-ישי והאחים עופר הבטיחו להשקיע. כספי צירף את היזם אבי לאומי לחברה, שנקראה בשנים הראשונות "נץ מערכות אוויוניקה", ואחרי שנה הצטרף גם חיים מנדל שקד, חבר של לאומי מהשירות הצבאי.
החוזה הראשון נחתם בשנת 1999. בפברואר 2000 רכשה יואל טכנולוגיות כרבע ממניות החברה תמורת 600 אלף דולר, ואז גם שונה השם לאירונאוטיקס. לאומי וכספי פנו לדוד עברי, הציעו לו להיכנס למועצת המנהלים, עברי הסכים.
"אחרי מלחמת לבנון הראשונה התחיל טרנד גדול של מטוסים ללא טייסים", אומר עברי, שעזב בינתיים את מועצת המנהלים. "היוזמה שלהם היתה רצינית מאוד". במהלך השנים כיהנו בדירקטוריון החברה דמויות ידועות כאמנון ליפקין-שחק, הרצל בודינגר והאלוף אביגדור בן-סגל.
בתחילת הדרך בקושי החזיקה אירונאוטיקס את הראש מעל המים. כדי לשרוד, הוכנס שותף חיצוני שהזרים כסף, אבל קבוצת המשקיעים הכי מפתיעה היתה חבורה של גינקולוגים מבית החולים תל-השומר, בראשותו של פרופ' שלמה משיח, שהשקיעו כ-50 אלף דולר כל אחד. הקבוצה הזו מחזיקה עד היום כ-20% מהבעלות בחברה.
פרופ' שלמה משיח אמר השבוע שייצור מזל"טים אמנם אינו בתחום עיסוקו, "אבל חבר עורך דין שמכיר אותם הביא אותי לחברה. חשבתי שזו השקעה מעניינת וארגנתי קבוצת משקיעים. לצערנו, אנחנו עדיין לא מרוויחים".
אחרי מאבק שליטה בחברה, שהוצא עליו צו איסור פרסום, קנו את חלקו של המשקיע האחים שקד. היום שולטים באירונאוטיקס מיליונרי ההימורים המקוונים האחים שקד, כספי ולאומי ושני ישראלים נוספים, דוד רבינוביץ ועו"ד זאב הולנדר. לאחרונה הצטרף לחברה עובד נוסף: עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.
אירונאוטיקס מוכרת היום מטוסים ומצלמות המורכבות על בלוני תצפית לארצות הברית, פולין, טייוואן, נפאל, אתיופיה, יוון וספרד, ושוויה מגיע לכ-60 מיליון דולר. "הם פועלים כמו יחידת קומנדו", אומר אדם שעבד עם החברה. "כספי ממציא, לאומי משווק". את המכה הגדולה רצה הקומנדו של אירונאוטיקס לעשות בניגריה.
ניגריה היא אחת המדינות המושחתות בעולם. המדינה ממוקמת במקום ה-148 מתוך 180 מדינות במדד השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומי לשנת 2007 (ישראל במקום ה-30 באותו דוח). רק לפני חודשיים פורסם דוח של ארגון זכויות האדם "יומן רייטס ווטץ'", הקובע כי פוליטיקאים ניגרים משתמשים במשרותיהם כמנוף למעשי שחיתות, וכי מאפיונרים מקומיים מפעילים פוליטיקאים כרצונם.
שוחד הוא שם המשחק. גם רצח. על פי דוח אחר של הארגון, מאז שנת 2000 הרגה משטרת ניגריה 8,000 אזרחים . 785 מהם נהרגו השנה במהומות שנמשכו שלושה חודשים. וזהו, מביך להודות, המקום שקוסם כל כך לאנשי עסקים וסוחרי נשק ישראלים. שם יש לנו מה למכור, ושם, ברוך השם, יש פוליטיקאים שמבינים עניין.
אירונאוטיקס נכנסה לניגריה לראשונה בשנת 2004. לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בני- יורק, הוציאו האמריקנים הנחיה שאסרה לייבא מכולות לארצות הברית, אלא אם אלו יצאו מ"נמל מאובטח". בעקבות ההנחיה הזו החלו מדינות רבות לפרסם מכרזים להתאמת הנמלים הימיים לתקן האמריקני.
ניגריה פרסמה מכרז כזה ב-2004, אירונאוטיקס ניגשה אליו עם עוד 117 חברות בינלאומיות. במסגרת ההכנות למכרז יצרה החברה קשר עם הקולונל פול אדור אובי, שהיה המושל הצבאי האחרון של מדינת ביאלסה, בלב הדלתה של נהר הניגר.
עיקר הנפט של ניגריה, יצואנית הנפט החמישית בעולם, מופק בדלתה של נהר הניגר. אולם על-פי דוח של הבנק העולמי, רווחי הנפט מגיעים רק לאחוז אחד מהאוכלוסייה. מאז שנת 1960 בין 300 ל-400 מיליארד דולר מרווחי הנפט נגנבו על-ידי פקידי ממשל מושחתים, סכום השווה לסיוע המערבי לאפריקה כולה באותן שנים.
המורדים הניגרים, רובם משבט האיג'יאו, פועלים בדלתה של הניגר בניסיון לחבל בתשתיות הנפט ולפגוע בעובדי החברות הזרות במטרה לגרום להם לעזוב. השימוש שעושה ממשלת ניגריה בנשק ובידע הבטחוני הישראלי מכוון בין השאר נגד אותם מורדים.
בדצמבר 1998 פתחו חייליו של הקולונל פול אדור אובי באש לעבר מפגינים שקטים משבט האיג'יאו, שצעדו בתהלוכה ליד בית הממשל. על-פי דוח של יומן רייטס ווטץ', החיילים הפגינו אכזריות רבה. עדי ראייה סיפרו איך ירו החיילים בצעיר פצוע, גררו אותו על האדמה ובעטו בראשו עד שאיבד את ההכרה.
אולם המשטר הצבאי לא הסתפק בדיכוי נקודתי של ההפגנה. אלפי חיילים נכנסו לעיר ולכפרים הסובבים אותה בימים הבאים, העלו באש בתים, אנסו נשים וגנבו רכוש. המושל אובי הכריז על מצב חירום ועל עוצר. ה"ניו יורק טיימס" דיווח על 19 הרוגים, אולם ארגוני זכויות אדם מקומיים ידעו לספר על למעלה מ-200. רבים אחרים נעלמו מבתיהם.
בחודש מאי 1999, אחרי שיבש מעט הדם, עזב קולונל אובי את בית המושל ופתח חברה לייעוץ בטחוני בשם "קונסרט אליאנס". הקולונל מצטיין במיוחד בקשרי עבודה עם הישראלים בניגריה. "אובי הוא אדם מכובד מאוד בקהילה, מקושר לממשל", אומר ישראלי המכיר אותו היטב. "לא כל אחד מגיע כאן להיות גם טייס וגם מושל צבאי". גם רא"ל דן חלוץ, שפגש את אובי לפני חודשים אחדים בניו-יורק אצל שגריר ישראל באו"ם דני גילרמן התיידד מהר עם האיש הלבבי.
בזכות קשריו בצמרת הממשל הניגרי בחרה אירונאוטיקס בקולונל אובי כסוכנה בניגריה לצורך המכרז על אבטחת הנמלים. אלא שהמכרז בוטל בסופו של דבר, ואירונאוטיקס ביקשה לוותר על שירותיו של הקולונל. לקולונל היו מצדו טענות על התנהלותה של אירונאוטיקס מולו, והוא היה נחוש לסגור חשבון עם החברה הישראלית.
אחרי ביטול המכרז לאבטחת הנמל הימי, העדיפה אירונאוטיקס להסתייע בשירותיהם של שני אנשי קשר ישראלים מול השלטון הניגרי: אלון נלקן ועמית שדה. נלקן מתגורר כבר 26 שנים במדינה, ומחזיק כמה קניונים. שדה - עד לחיבור עם אירונאוטיקס - עשה עסקים קטנים, מכירת מכוניות משוריינות וכדומה.
השניים הבטיחו לאירונאוטיקס שיוכלו להשיג עבורם את המכרז הגדול להגנת החופים, שבמסגרתו תסופק למדינה כמות של מזל"טים ומכ"מים בשווי של 230 מיליון דולר. הבטיחו וקיימו. במרס 2006 זכתה אירונאוטיקס במכרז. היא נתנה עדיפות לחברות ישראליות, וסיפקה לניגריה מזל"טים מתוצרתה ומכ"מים של "אלתא".
בעקבות העסקה המוצלחת הפך שדה לסוכן המרכזי של אירונאוטיקס בניגריה, והוא משמש בתפקיד עד היום. הוא מחובר לשר ההגנה הניגרי חיבור הדוק, יודע כמעט בזמן אמת מי מבקש לפגוש אותו ומי מתקבל לפגישה, ועיקר פרנסתו מהעמלות שהוא מקבל מהחברה.
באפריל 2006 קיבלה אירונאוטיקס מקדמה על חשבון החוזה שנחתם, בשווי של מחצית מערכו, 115 מיליון דולר. הסכום הזה שינה את פני החברה, שמכרה עד אז במיליונים בודדים לחודש. העסקה הזו, אומר אחד מבכירי החברה, הוציאה את אירונאוטיקס לדרך חדשה, אבל גם הכניסה אותה למאבק שליטה מר, שבסיומו נכנסו לחברה האחים אהרן ואבי שקד. הזכייה ב-230 מיליון דולר, אומר אותו בכיר, הטריפה את כולם ועשתה מאירונאוטיקס מטרה להתקפות.
גם בניגריה עוררה העסקה עם אירונאוטיקס מהומות. בספטמבר 2006 דיווח השבועון הניגרי "דה ניוז" שנשיא המדינה אולושגון אובנג'ו הקים צוות מיוחד לטיפול בעסקה בפיקוחו הישיר, כדי להסתיר אותה מהעין הציבורית. כל מי שהתנגד לעסקה, כמו היועץ לביטחון לאומי, הגנרל אליו מוחמד גאסמו, הודח ממשרתו.
זמן קצר לאחר שהנשיא אישר את העסקה והמקדמה השמנה הועברה לאירונאוטיקס, החלה ועדה של הסנאט בניגריה לבדוק חשד שלפיו אירונאוטיקס שיחדה את הנשיא כדי לזכות במכרז. החשיפה הביכה את הנשיא, שמיהר לפטר את שר התחבורה, אבייה סקיבו. שר התחבורה הוקרב על מזבח עסקת המטוסים עם ישראל, הסבירו מקורות מקורבים לנשיא ל"דה ניוז".
אבל התקשורת העוינת היתה רק מכשול אחד בדרכה של אירונאוטיקס. לפני כמה שבועות הגיש נגדה הקולונל אובי תביעה בבית המשפט העליון בלאגוס. הקולונל טען כי הוא זה שפתח עבור החברה את הדלתות בשלטון הניגרי, ודרש לקבל מאירונאוטיקס עמלה של ארבעה מיליון דולר על העסקאות. לפי כתב התביעה החדש, מיד כשנודע לקולונל אובי שאירונאוטיקס זכתה במכרז הוא הגיש תביעה, אבל אז נפגש אבי לאומי עם קולונל אובי במלון הילטון באבוג'ה, והבטיח לשלם סכום כסף מסוים אם ימשוך את תביעתו.
אלא שאירונאוטיקס, כך טען אובי, סירבה בהמשך לשלם גם את הסכום הזה, ואובי המשיך לנהל את התביעה כשאליו הצטרפו לפתע גם משרד התחבורה ומשרד המשפטים הניגרי, המבקשים למנוע מהחברה ישראלית לקבל סכומי כסף נוספים מעבר למה ששולם לה עד כה. הטענה היתה שחלק מהציוד שאירונאוטיקס סיפקה לה אינו עומד בדרישות ואינו מתאים לשימוש באזור הדלתה.
אנשים המעורים בפרשה טוענים כי מעמדה של אירונאוטיקס בניגריה התערער בעקבות חילופי השלטון, ובעקבות התלונות לגבי הסחורה שסיפקה. כתוצאה מכך, עתיד עסקת המזל"טים לוט בערפל. מנגד, טוענים בכירים באירונאוטיקס כי כל האירועים הללו הם עליהום מכוון ומתוזמר היטב, שהחל כנסיון סחיטה.
לדבריהם, אחרי שאירונאוטיקס זכתה במכרז הגדול, צץ לו אובי ודרש מהחברה שותפות ואחוזים. "מה לך ולזה?", הם התנערו ממנו. בתגובה, הם טוענים, שכר אובי את שירותיו של גבי גונן, איש עסקים ישראלי נוסף הפועל באפריקה, כדי שזה ינסה לשכנע את אירונאוטיקס להסתדר עם הקולונל. "אם לא תיתנו לאובי את האחוזים שלו", אמר להם גונן לפי גרסתם, "הוא יעשה לכם את המוות בתקשורת ואצל הממשל".
לגונן גרסה שונה. "אובי לא ביקש שאפעיל לחץ", הוא אומר. "אני ניסיתי למנוע מאובי להגיש את התביעה. אמרתי לו שיפסיק, שאבי לאומי ישראלי טוב. אני כל הזמן אמרתי לו תפסיק. זה בדיוק הפוך". כך או כך, הקולונל וגונן החלו לארגן קבוצה ישראלית חדשה שתיכנס לעסקים בניגריה.
גבי גונן, במקצועו המקורי סוכן ביטוח, מסתובב כבר די הרבה שנים באפריקה. בעבר עבד עם סוחר נשק בשם משה (שושי) רוטשילד בחוף השנהב. נגד רוטשילד, במקור קיבוצניק מגברעם, טייס ומדריך טיסה בחיל האוויר, מתנהלות חקירות בפנמה, שווייץ ופרו.
בפרו הוא הרוויח עשרות מיליוני דולרים בעסקאות שנעשו באמצעות איש הקשר שלו לממשל, ולדימירו מונטסינוס, שהיה ראש שירותי הביטחון של הנשיא אלברטו פוג'ימורי. בין השאר נטען כי חלק מ-60 מיליון דולר שהגיעו לחשבונו של מונטסינוס מקורם בעסקאות נשק שביצע עם רוטשילד. רוטשילד לא הגיע לדיון משפטי בפרו ונחשב בזמנו לעבריין נמלט.
בחוף השנהב הקים רוטשילד עם גבי גונן חברת בנייה שניגשה למכרזי תשתיות. כשהחברה התפרקה קבעו הכונסים שמקופתה נעלמו 13 מיליון דולר. גונן ורוטשילד תיווכו בשתי עסקאות מול חוף השנהב: אלביט מכרה שם באמצעותם מסוקי תקיפה ואירונאוטיקס מכרה מזל"טים.
אבל אז החל המצב בחוף השנהב להסתבך. לאחר שנהרגו שם תשעה חיילים צרפתים, החליטה אירונאוטיקס למשוך את ידיה מהמדינה הבעייתית וסיימה את ענייניה עם גונן ורוטשילד. שניהם לא יכולים להיכנס לחוף השנהב.
אחרי שיצא בשן ועין מחוף השנהב, התחילה ההרפתקה הניגרית של גונן. לפי גרסת אחד מבכירי אירונאוטיקס, בשלב מסוים סיפר לו גבי גונן שאין לו עבודה, והבכיר הכיר לו את קולונל אובי, שעבד איתם בעבר בניגריה. "תנסה לעבוד איתו", הציע , "הוא מקושר בניגריה".
הבכיר לא העלה בדעתו שמהר מאוד יופנה השידוך שיצר בין סוכן הביטוח הישראלי לקולונל הניגרי - דווקא נגד אירונאוטיקס. ודאי שהוא לא לקח בחשבון שבתו של גונן משרתת כחיילת בלשכה של אחד, רא"ל דן חלוץ. דן חלוץ הוא שחקן הרכש האחרון בנבחרת הזרים שהרכיב לו הקולונל אובי אחרי הפרידה הכואבת מאירונאוטיקס.
בסגל הכוכבים של הקולונל אפשר למצוא גם את גונן, את יובל רבין (גיוס של גונן. השניים הכירו כשרבין הבן הועסק בתור הלוביסט של חוף השנהב בוושינגטון); את לוני הרציקוביץ' (המצוי בסכסוך כלכלי עם אירונאוטיקס); את בכיר השב"כ לשעבר ישראל ליבנת (היום מנכ"ל נייס); מומחה לחקלאות בשם שאול מורן; ואת שמשון מקייטן, מומחה לבתים מודולריים, שלרגע נדמה היה שיגאל את לוני הרציקוביץ' ממכבי תל-אביב. כל החבורה הזו המריאה בחודש שעבר לניגריה וערכה שם שבע פגישות עם בכירי ממשל, ימים ספורים אחרי שחלוץ קיבל את ההצעה המפתה מאירונאוטיקס.
באירונאוטיקס, מיותר לציין, לא ידעו על ההתארגנות הזו דבר, עד שבעיצומו של הביקור התקשר האיש שלהם בניגריה, עמית שדה, לאבי לאומי. "יש כאן אחד חלוץ, כנראה הרמטכ"ל לשעבר", אמר . לאומי החוויר, מספר אחד מבכירי החברה שהיה עד לשיחה. "לא יכול להיות", חזר ואמר לאומי לעמית שדה. "יכול", אמר שדה. "הוא בא לשר ההגנה עם קבוצה גדולה". " אתה שיכור", אמר לו לאומי. "אני לא", אמר שדה, ופירט את אנשי הקבוצה.
לאומי לא האמין. "איפה הם מתאכסנים", שאל את שדה. "בהילטון", השיב שדה. "סע לשם ותראה אותו בעיניים" ביקש משדה, שנסע וראה ומיהר להתקשר להנהלת החברה כדי לדווח שראה את הרמטכ"ל לשעבר במלון עם שאר החברים. הוא גם ידע לעדכן שהחבורה כבר היתה אצל סגן הנשיא, והיא נמצאת בדרך לפגישה עם שר ההגנה הניגרי.
למחרת התקשר גם שר ההגנה ודיווח להם על הפגישה עם הישראלים. מה בדיוק נאמר באותה פגישה? כאן נפרדות הגרסאות. בעוד כמה מבכירי אירונאוטיקס משוכנעים שחלוץ שיחק איתם משחק כפול והציע לניגרים הצעות מתחרות, בעודו מנהל איתם משא ומתן על כניסה לחברה.
מנגד, רוב המשתתפים באותן פגישות לא מבינים על מה המהומה. לא דובר על עסקאות ספציפיות, הם מסבירים, אלא על פגישות היכרות ראשוניות. חלוץ בא כדמות ייצוגית. כמובן שתחום התמחותו היה ידוע לכל המשתתפים, אלא שהוא "בא לשמוע ולא להשמיע". שום תכלס עוד לא היה כאן.
כמה מחברי המשלחת טוענים שכלל לא ידעו על הסכסוך בין הקולונל אובי לחברה הישראלית כשעלו על המטוס לניגריה. גם חלוץ, לדבריהם, שמע לראשונה על הסכסוך במקרה, אחרי שסיפר לנוכחים על ההצעה שקיבל מאירונאוטיקס. רק אחרי שראה את התגובה העוינת של הקולונל אובי על עצם אזכור שם החברה ושמע את סיפור התביעה המתנהלת בין החברה לקולונל, הבין שנכנס לשדה מוקשים.
אבל אחד מחברי הקבוצה אמר גם דברים מפורשים יותר. אירונאוטיקס הם בכלל הצד הבעייתי בסיפור הזה, אמר לנו השבוע. הם אלה שהסתבכו בניגריה ועכשיו הם רוצים להשחיר את חלוץ כי הם קולטים שמתארגנת להם אלטרנטיבה.
"מעניין להביט על רשימת הבכירים של אירונאוטיקס בשנים האחרונות, מאהוד גנני דרך מנדל-שקד, עברי ועכשיו רצו את חלוץ, מצעד מתחלף של שמות שמטרתם רק ליצור רושם. מעניין שאף אחד לא מחזיק שם מעמד", אומר אותו חבר בחבורה הישראלית של קולונל אובי.
"בשביל מה הם צריכים את חלוץ? עובדה שהם עדיין רוצים אותו. הרי הוא שורף אותם בכל הקשור לפעילות בארץ, בגלל שיהיה לו סעיף צינון משמעותי. הם רוצים אותו רק כדי לקלקל לנו בניגריה, רק כי אם חלוץ בקבוצה אחרת אז הם עלולים לאבד שם חוזים. מדובר בחבורה שנלחמת על חייה, הם הכניסו שני שותפים לעסק עם צפי הכנסות ועכשיו מתברר להם שההכנסות בסימן שאלה גדול".
באיזשהו שלב, כשהטלפונים והאס-אם-אסים מהארץ לא הפסיקו להגיע, וכשקולונל אובי פתח את הפה על אירונאוטיקס, קלט אפילו דן חלוץ את עומק הברוך. מיד כשחזר ארצה הרים טלפון ללאומי. "חייבים לדבר דחוף", אמר, "חזרתי מניגריה, אני מבין שאתם יודעים את זה".
"מה עשית בניגריה? ", שאל אותו לאומי, לדברי חבריו. "הייתי שם בנושאים חקלאיים", ענה. "מעניין, הפעם האחרונה ששר ההגנה הניגרי קנה עגבניות היתה לפני 17 שנה", אמר לאומי. "בואו ניפגש", אמר חלוץ. "עזוב, אין בשביל מה", אמר לו לאומי. "היינו ידידים, זה כבר לא יהיה, בוא נשכח מהסיפור". "בסך הכל מותר לי לעבוד בניגריה", אמר חלוץ. "מותר לך לעשות מה שאתה רוצה", אמר לאומי, "גם לעשות איתנו תחרות. תעשה מה שאתה רוצה, אנחנו סיימנו".
התאקל מול אירונאוטיקס לא גרם לחלוץ לוותר על שאיפותיו העסקיות. השבוע נחת מכרו הקולונל אובי בארץ, כשהוא מלווה בסגן הנשיא הניגרי. חלוץ היה אמור להיפגש עם אובי שעות ספורות לאחר נחיתתו.
לדברי בכירים באירונאוטיקס, לאומי, מכל האנשים, הוא שספג מחלוץ את העלבון הצורב ביותר. השניים חברים - תיקון, היו חברים - עוד מהימים שחלוץ היה מפקד חיל אוויר. חברים ברמה של משפחות וארוחות ערב.
את הבשורה על מינויו של חלוץ לרמטכ"ל הוא קיבל, מספרים, כשהיה במשרדי אירונאוטיקס. כשחלוץ הסתבך במלחמת לבנון השנייה, פנה לאבי לאומי לעזרה. לאומי היה האיש שארגן את עצומת התמיכה שפורסמה אז בעיתונים בעד חלוץ. "30 טייסים היו חתומים שם", שחזר לאומי במרירות באוזני מקורביו. "30 טייסים ואני".
ממשרדו של חלוץ נמסר בתגובה: "אין סתירה בין ההצעה שהציעה אירונאוטיקס לחלוץ לשמש יו"ר החברה לבין היותו חלק מקבוצת אנשי עסקים בכירים שהגיעו לניגריה כדי לבדוק אפשרויות להשקעה במדינה. יודגש כי חלוץ סירב להצעתה של אירונאוטיקס לשמש כיושב ראש".
מקורבי חלוץ אומרים כי בפגישות בניגריה הוא לא דן בעסקאות ספציפיות אלא בעיקר "בא לשמוע", וכי הוא גילה את דבר הסכסוך במקרה, רק לאחר הביקור אצל שר ההגנה, וממילא לא התכוון לשמש כלי במלחמה ביניהם.
מאירונאוטיקס נמסר בתגובה כי "חלוץ אינו מכהן בשום תפקיד בחברה, וממילא אין לה נגיעה או מעורבות בענייניו האישיים".
נא להמתין לטעינת התגובות
