הגנרל שינסה לאחד את לבנון
נשיא לבנון החדש מישל סלימאן הוא בעל ביוגרפיה צבאית מרשימה, אך מולו ניצבים אתגרים מורכבים. nrg מציג: סיפורו של הנשיא החדש של ארץ הארזים
הגנרל מישל סלימאן שייכנס היום לארמון הנשיאות ברובע הנוצרי בעבדא שבמזרח ביירות - ויסיים בכך את הוואקום הנשיאותי שנוצר מאז סיום כהונתו של קודמו בתפקיד, הגנרל אמיל לחוד, בסוף נובמבר - מהווה למעשה חולייה בשרשרת של אנשי צבא בכירים שכיהנו בתפקיד נשיא לבנון, ובהם קודמו כמפקד צבא לבנון לחוד, הגנרל מישל עוון שעומד כיום בראש מפלגת האופוזיציה "הזרם הלאומי החופשי" והגנרל פואד שהאב שמונה כנשיא בתום מלחמת האזרחים הראשונה בלבנון שהסתיימה ב-1958.
במדינה שסועה, מפולגת ומסוכסכת כלבנון קיימת נטייה להושיב על כס הנשיאות איש צבא משני טעמים עיקריים. הראשון הוא שצבא לבנון נתפס כצבא העם וכאחד המוסדות היחידים הזוכים לאהדה ולכבוד מצד כל העדות במדינה ונשיא הבא משורותיו יזכה באהדת הגופים הפוליטיים השונים והעדות השונות.
הטעם השני הוא תפיסתם העצמית של הלבנונים כמי שחיים במדינה המוקפת אויבים: מדרום נמצאת ישראל שהוכיחה לא פעם כי היא יכולה להיכנס ולצאת מארץ הארזים כאוות נפשה, וממזרח סוריה שלוטשת מאז ומעולם עיניים לשכנתה הקטנה והפגיעה.
כמי שעטה במשך מרבית חייו הבוגרים את מדי צבא לבנון ניתן לאפיין את הביוגרפיה של סלימאן כסיפור חיים צבאי בראש ובראשונה. הוא נולד ב-1948 בעיירה עמשית שבדרום לבנון למשפחה נוצרית-מרונית וסיים את האקדמיה הצבאית ב-1970. במהלך שירותו הצבאי, התקדם סלימאן בסולם הדרגות ומילא שורה של תפקידים בכירים בצבא לבנון.
הוא כיהן בין השאר כאחראי על המודיעין באזור הר הלבנון ו"הספיק" להילחם נגד צה"ל כשכיהן כמפקד הבריגדה ה-11 של חיל הרגלים בין השנים 1993-1996. ב-1996 מונה סלימאן לפקד על הבריגדה ה-6 של חיל הרגלים וכיהן בתפקיד זה עד 1998, אז מונה למפקד צבא לבנון כיורשו של לחוד שהפך לנשיא
במהלך תקופת כהונתו כמפקד צבא לבנון עמדו לפני סלימאן כמה וכמה אתגרים ומשימות שאת חלקם מילא בהצלחה, אך חלקם הסתיימו בכישלון. לזכותו של סלימאן ניתן לזקוף את הפריסה המוצלחת של צבא לבנון ברחבי המדינה לאחר נסיגת צבא סוריה באפריל 2005.
גם את החודש הסוער שקדם לנסיגה ואשר לווה בהפגנות ענק במחאה על חיסולו של ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל-חרירי, צלח סלימאן בהצלחה. במהלך ימים סוערים ורווי מתח אלה, שזכו לכינוי "מהפכת הארזים" ושהולידו את קואליציית ה-14 במרס האנטי-סורית, הצליח מפקד צבא לבנון למנוע התנגשויות בין הצבא ובין אזרחים שביקשו להביע את מחאתם.
"ציון לשבח" נוסף ניתן להעניק לגנרל הלבנוני על המבצע הצבאי שניהל נגד ארגון "פת"ח אל-איסלאם" במאי השנה במחנה הפליטים נהר אל-בארד שבדרום לבנון. אולם בצד ההצלחה שבחיסולו של הארגון שהטיל את חיתתו על תושביו של מחנה הפליטים, נרשמה אכזבה לאור העובדה שמנהיג הארגון, שאכר אל-עבסי, הצליח ככל הנראה להימלט מלבנון ללא פגע.
תחנה נוספת, חשובה לא פחות, בקריירה הצבאית של סלימאן היא מלחמת לבנון השנייה שפרצה ביולי 2006. במהלך המלחמה מילא צבא לבנון תפקיד שולי מאחר שעיקר הקרבות התנהלו בין צה"ל ובין חיזבאללה.
אולם, לצד התמיכה הנלהבת בחיזבאללה והקרבות המוצלחים במהלך המלחמה, העיבה על צבא לבנון ועל העומד בראשו התקרית שהונצחה במצלמתו של צלםnrg מעריב, חגי דקל, ושזכתה לכינוי "תקרית מרג'-עיון". "גיבור" התקרית הוא הגנרל הלבנוני עדנאן דאוד, שפיקד על בסיס צבא לבנון במרג'-עיון, ואשר תועד נכנע לחיילי צה"ל שהגיעו לבסיס ואף שותה עמם תה ומתלוצץ עמם. הקצין טופל בחומרה בעקבות התקרית ואף נעצר, אולם רבים בלבנון תהו אם התנהגותו של גנרל דאוד אופיינית ליתר הקצינים בצבא לבנון.
סלימאן נבחר אמנם לנשיאות כמועמד של פשרה, אך הוא זכה במקביל לאמונם של כל החוגים הפוליטיים בלבנון, משימה כמעט בלתי אפשרית במדינה שסועה כזו. בכך הוא שונה בתכלית השינוי מקודמו בתפקיד, הגנרל לחוד, שנתפס במשך שתי הקדנציות שלו כנשיא כמי שעושה את דברה של דמשק וכבובה סורית, ואשר קומם עליו את זעמם של החוגים האנטי-סוריים במדינה.
קשה גם לדעת בשלב זה אם סלימאן ימשיך בקשריו האמיצים עם חיזבאללה או שהוא יבקש ביום מן הימים מהארגון השיעי ליישם את הסכם "טאיף" - ששם קץ למלחמת האזרחים השנייה בלבנון ואשר דורש את פירוקן של כל המיליציות החמושות - ולהתפרק מנשקו.
בנושא אחד ניתן להתנבא ביותר משמץ של ביטחון: בדומה לקודמו בתפקיד ימשיך סלימאן לראות בישראל אויב מר ואכזרי המאיים על גבולה הדרומי של ארץ הארזים. מבחינה זו לפחות הוא ימשיך להישאר גנרל גם לאחר שיפשוט את מדיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
