גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


בשם האב. הפרטי שלי

רויטל ויטלזון יעקבס מאוד מחוייבת לבעלה ולנישואיה,אבל היא מחוייבת לא פחות להוריה, משפחתה, והזהות שגיבשה במשך 25 שנות היותה "רויטלזון". מכתב פתוח לרב רוזן

רויטל ויטלזון-יעקבס | 26/12/2007 14:56 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שמי רביטל לאה ויטלזון-יעקבס (כן, אני בעצם רביטל. עם ב'). קראתי את מאמרך שבו הפצרת בנו, נשות המגזר הנשואות, להיצמד לשם משפחה אחד ויחיד – של הבעל כמובן, ויש לי מה לומר לך בנושא.
כבודו מדגיש את פתיחותו, ומשווה נימה אמפתית ל"הסברים" – כלשונך - אותם אנחנו מוסרות במטרה להצדיק את הבחירה שעשינו, בשמירה על שם משפחתנו הקודם לצד זה החדש.
 
אלו אינם תירוצים, או טיעונים. מי שעושה כך, בנפשה הדבר. אתה, כמו גברים אחרים, ודאי לא תתחבר לכך, שהרי הדבר היחיד שגבר מחליף כשהוא מתחתן זה את האישה שעושה לו כביסה. אבל אישה מתחתנת וחותכת בנפשה. היא צריכה לכסות הראש, להתחיל בטבילות וספירות וגם לשנות את שמה. השם שלי. תעודת הזהות שלי. אני. זה באמת, באמת, מאוד מוזר, לחיות עם שם אחד במשך 25 שנה, ופתאום לא רק לשנות אותו אלא למחוק אותו ולהיות מישהי אחרת.

אני רויטל ויטלזון. אני ממשפחת ויטלזון המיוחדת והמדהימה. מרבית חיי הצעירים למדתי את ההיסטוריה של המשפחה הזו, התחברתי לערכיה וניסיתי לגרום גאווה לראשיה. המורים הכירו אותי כויטלזון, החברות המציאו לי את הכינוי "רויטלזון", והבנים הדביקו לי את השם המחמיא "פישנזון". זה חלק ממני, מהגדרת הזהות שלי.

ואז התחתנתי. ופתאום אני לא ויטלזון? פתאום כל האנשים שאותם אני מכירה שנים יצטרכו לשאול: "רויטל מי?" ואני אצטרך לחזור ולהגיד: "לא, לא – זו עדיין אני, רויטל ויטלזון". אז אני מוסיפה. כי קשרתי את חיי עם אהובי ומשפחתו, אבל אני לא הוא.
גם אורלי וילנאי פדרבוש
פמיניזם בלאי

אני מתקוממת מול משפט כמו: "מי שמוותר על עצם המרכיב הזה משתלב במגמת ניפוץ ערכי המשפחה". אם בעלי מכבד אותי ואת הצרכים שלי, זה עדיין לא אומר שהוא תורם לחורבן הבית.
הבית שלם, הנישואים מקודשים. אף שם משפחה לא יכול לשנות את העבודה שיש בינינו ברית, שאלוקים היה איתנו במעמד החופה וקידש אותנו, את הבית שלנו.

ואיזה כיף זה להתריס. כדוסיות, איפה אנחנו כבר יכולות להיות פמיניסטיות? עוד פעם לדבר על עגונות? לחתום מנוי על המגזין של 'קולך'?

פמיניסטיות דתית היא הפמיניסטיות הכי בלאי בעולם. איך את יכולה לקרוא לעצמך ככה, כשאת עדיין מוכנה להיקנות בכתובה, להיות פסולה לעדות ולקבל יחס סוג %#$ בבית דין רבני? אז הנה, אמרתי את זה. כיף לי להיות פמיניסטית, לעשות דווקא. לא לך ספציפית, אלא לזן נרחב של גברים,

שעוטים על עצמם הבעה מזלזלת ומגחכת עם הישמע שמי, הבעה שגוררת אחריה הערות ובדיחות בריח ארבעס ודודים זקנים.

כן, כבוד הרב. אני נאחזת במה שהייתי, אני אוהבת את אישי ולא מחויבת כלפי הנישואים שלי פחות משאשתך מחויבת לנישואיכם. ילדיי מקבלים את שם אבא שלהם, כי העולם רחוק מלהיות מושלם, ואין לי הזמן להקדיש למציאת פתרונות יצירתיים יותר. יש לי הרגשה שאין בנמצא אף רב שיבזבז את זמנו המכובד במציאת פתרון לבעיה הזו - בטח יש משהו יותר בהול הקשור לשמיטה שמחייב תשובה מיידית.

אז לסיכום, הרב רוזן: עד שלא תצליח להציג נתונים המוכיחים שנשים עם שני שמות משפחה מתגרשות יותר, הייתי שמחה שתניח לחילול כבוד המשפחה, ותקדיש את זמנך היקר להמצאת דגם חדש לפלטה של מכון צומת. הנוכחית – כפי שקוראיי כבר יודעים - ממש שורפת לי את האוכל.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רויטל ויטלזון-יעקבס

צילום: גיל לבנוני

סטנדאפיסטית ("מלכת הביצה") בלילות ושגרירת כבוד של פולניה בישראל בימים. מתגוררת בכפר הרואה ולומדת לתואר שני. ביידיש, אלא מה

לכל הטורים של רויטל ויטלזון-יעקבס
  • עוד ב''יהדות''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים