אחיקם היה שותף לתגלית שריגשה את העולם
אחיקם עמיחי ז"ל, שנרצח בפיגוע ליד חברון, היה חלק מהצוות שחשף את מערת איילון, שבה נמצאו למעלה מעשרה מינים של בעלי חיים שלא היו מוכרים לאדם
בכתבה שפורסמה במוסף סופשבוע של מעריב ביוני 2006 סיפר אחיקם, ביחד עם שותפיו הצעירים, כיצד זחלו במערה הסמוכה לרמלה וכך גילו את "מערת איילון" – ובה למעלה מעשרה מינים של בעלי חיים שלא היו מוכרים עד אז.
עמיחי, שירד אל מתחת לאדמה ביחד עם החוקר ישראל נעמן ועם צעיר נוסף בשם מתן אביטל, זחל ראשון ונתקל בפיר קטן. "ישראל חשב שלא שווה אפילו לבדוק אותו," סיפר עמיחי באותו ראיון. "אבל אני התעקשתי להיכנס".
לדבריו, "נקשרנו בחבלים וירדנו לאט, ופתאום גילינו צומת מסועף של מחילות ואולמות בכל הכיוונים. היינו בשוק מוחלט, כי מערת הענק שגילינו היתה סגורה הרמטית ורגל אדם לא דרכה בה מעולם. הרגשנו ממש כמו האדם הראשון שהלך על הירח".
מי שניהל את הפרויקט שעשה היסטוריה לא קטנה בתחום, פרופ' פרומקין, תיאר באזני nrg מעריב את חלקו של אחיקם בתגלית החשובה. "הבחור עבד אצלנו שנתיים ביחידה לחקר מערות והיה אחד המגלים החשובים והממפים החשובים של מערות בישראל. הוא גילה הרבה מאוד מערות, והגיע בהן לכל חור, בלי לפחד משום דבר".
"למעשה", נזכר פרומקין, "מי שפחד זה אנחנו - מכך שהוא מגיע לכל מקום, טיפס לכל מקום וזחל. הוא היה בחור שהשקיע בלי סוף. היה ממפה מערה בשטח במשך היום, חוזר מלא בוץ, ובמקום להתקלח - היה נכנס למשרד, יושב מול המחשב וגומר לעבד את הנתונים. הוא הקפיד לנתח אותם כדי להציג לנו מפה, הוא היה חייב
אחיקם היה אז בגיל גיוס, אולם צה"ל סירב לגייס אותו תחילה בשל בעיות פרופיל. בעת שנאבק להתגייס אך ניצל את הזמן כדי להתנדב ביחידה לחקר מערות, ועל אף גילו הצעיר – פעל כמו חוקר מיומן.
"זה נעשה בשיטה של עבודה עצמית במידה רבה", מספר פרומקין. "הוא קבע לעצמו סדר יום, מה הוא עושה, לאן הוא הולך. הוא ניהל זאת במין עבודה מסוג מיוחד, בלי שמישהו ניהל אותו. הוא חקר בעצמו הרבה מאוד אתרים. הוא עבד איתנו בשלוש מדינות: ישראל, בולגריה וירדן, בחקר מערות חדשות".
כשנודע לפרומקין ביום שישי על הירצחו של אחיקם היה ברור לו שמדובר בצעיר הסקרן והאמיץ. "מיד קישרתי שזה אותו בחור", הוא מתאר הבוקר. "זה דבר שמתאים לו - לטייל בכל מקום, לא היה לי ספק שמדובר בו. הוא אחד האנשים שכיסו בשנים האחרונות כל פיסת קרקע ברגליהם. לא היו הרבה כמוהו".
כמו חקר המערות, גם הטיולים, מספר פרומקין, היו חוויה שזרמה בדמו של אחיקם. "הוא היה משוגע לדבר, במובן הטוב של המילה, ואין הרבה כמוהו. בין היחידים בארץ שממש יש להם החיידק הזה של המערות. לגלות דברים חדשים. כמו שהוא הסתובב מתחת לפני האדמה, כך גם בכל פינה מעליה. לכל מקום שהיה יכול להגיע הוא הגיע אליו".
על השאלה אם הפעם הובילה סקרנותו של אחיקם לשיקול דעת מוטעה בבחירת מקום הטיול, משיב פרומקין: "אני חושב שזו שאלה של אורח החיים שלנו פה. אם אנחנו רוצים לחיות בארץ הזו, אנחנו אמורים לטייל בה. זה מה שהוא עשה, הוא הלך ברגליו בארץ.
"זה סוג של אהבת הארץ שמוצאים אצל טובי האנשים שהקימו את הארץ והגנו עליה. הסוג הזה של הסיכון שכרוך בטיולים בארץ הוא זה שמחזיק אותנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
