חג הבנים
הערב, בכל הבתים של יוצאי תוניס, יתיישבו מבוגרים וצעירים לשולחן ססגוני במיוחד, כולל כלי אוכל זערירים לילדים, יאכלו יונים ויקנחו במתוקים, והכל לכבוד חותן משה שהחליט להצטרף לעם היהודי. רועי זמיר מגיש מעט פולקלור תוניסאי
זה אירוע ססגוני, צבעוני, שמח ובעיקר מאוד מיוחד בשל מימדיו. האורח שאינו ממוצא תוניסאי ומזדמן לסעודה הזאת, יופתע בעיקר מגודל הכלים הזעירים המכילים את המאכלים הרבים שממלאים את השולחן. להזכירכם, "סעודת יתרו" נקראת גם "חג הבנים", לכן, היות ומדובר בחג לילדים הסעודה מוגשת כסעודת ילדים בכלים קטנים.
המאכלים מוגשים במידה קטנה: המנה העיקרית, העוף (לפעמים ממולא) הוא יונה או פרגית. בסעודת יתרו יש פולים קטנים (ולרוב ירוקים) השולחן, הסלטים התוניסאים המתובלים והמגוונים מוגשים בצלוחיות קטנות. על השולחן פמוטים קטנים עם נרות צבעוניים קטנים.
המנה העיקרית בסעודה היא - בשר יונה. שוחטים יונים כמספר הבנים שבמשפחה. בסוף הסעודה מגישים לילדים ממתקים וכמה מיני עוגות זעירות הנאכלות בפורים. רבני תוניס מחו כמה פעמים נגד מנהג זה, אך לא הצליחו לעקרו. אפשר לראות את מקורו של מנהג זה בכבוד הניתן לילדים ב"כותאב" (חדר), שהגיעו לשלב "הפרשה", הוא השלב השלישי בלימודיהם, וידעו לקרוא בפעם הראשונה את עשרת הדברות. במרוצת הזמן הפכה החגיגה לחגם של כל הבנים, ללא הבדל. סעודת יתרו מזכירה גם מגפת אסכרה, שהסתיימה בשבוע פרשת יתרו.
לכל אלה מתווספות העוגיות התוניסאיות הטבולות בסירופ דבש. כל העוגות קטנות ומספיקות לנגיסה אחת בלבד. למטעמים ולעוגות התוניסאים מצטרף "גורם זר" מתוצרת הקונדיטוריה הצרפתית שהשפיעה על אורחות חיי התוניסאים, זאת עוגת מגדל הפחזניות המחוברות בקרמל מוקשה הנקראת: Pièce Montée. זאת העוגה של כל אירוע חגיגי במשפחה ועם חלוף השנים העוגה הזאת החלה להופיע על שולחן סעודת יתרו, בדגם מוקטן, בתוניס הבירה ומאוחר יותר, עם הגירת יהודי תוניסיה לצרפת, היא הפכה לעוגת "חובה" על שולחנם שם.
אור גלזר
מקור המנהג
כמקובל בסעודת מצווה, הסועדים שרים פיוטים, לומדים מכתבי הקודש ואומרים דברי תורה כדי לזכות את בעל הסעודה ובני ביתו בברכות. קטעי הקריאה והפיוט וכן עשרת הדיברות שבפרשת השבוע, מופיעים על גבי "וארקת יתרו" הוא "דף יתרו", כדוגמת "דף הדבש" של ראש השנה, המכיל גם את כל הברכות והפיוטים של אותו ערב: ברכת הנהנים, ברכת המזון לנערים, קריאת שמע לקטנים (לפני השינה) וכן ברכת התורה וכו'.
הסבר ראשון והנפוץ ביותר הוא, המגפה שפגעה והפילה חללים רבים בעיקר בקרב הילדים הבנים הזכרים ונפסקה כליל בשבוע פרשת יתרו.
אומרים שאז האכילו את הילדים שנפגעו מהמגפה בבשר יונה שידוע ברכותו ובטעמו הטוב וכן בסגולותיו לחזק את החולים כדי שיתגברו על המחלה ויתרפאו ממנה. לכן היונה היא במרכז שולחן הסעודה. כזכור, בתוניס
העוף נחשב למעדן יקר שפקד את שולחנות היהודים רק בחגים בעיקר ולכפרות יום כיפור בפרט. כמו כן, העוף ומרק העוף היו המאכלים שהוכנו לחולים כדי שיתחזקו ויבריאו.
הסבר שני היא שהסעודה מקורה בפרשת השבוע (פרשת יתרו) בה כתוב: " ... ויבוא אהרון וכל בני ישראל לאכל לחם עם חותן משה [ו.ח.: הוא יתרו] לפני האלוקים ... " (שמות י"ח 12). לזכר הארוחה שסעדו אהרון ובני ישראל אצל יתרו, חתן משה אחיו של אהרון, עורכים יהודי תוניסיה "סעודת יתרו" בשבוע שבו קוראים את הפרשה.
הסבר שלישי קשור בפרשת יתרו בה קוראים את עשרת הדיברות (שמות כ' 13-1). זאת הייתה הזדמנות לילדים הקטנים שלמדו קריאת התורה בכותאב, לקרוא בתורה בפעם הראשונה את עשרת הדיברות. לציון האירוע היו ההורים עורכים חגיגה וסעודת מצווה.
נא להמתין לטעינת התגובות
