"תסמונת הסלוקי" של לוחמי השריון
שנה וחצי אחרי שהשתתפו בקרב הגדול של מלחמת לבנון השנייה סובלים לוחמים רבים מטראומה וחלקם אף ביקשו שלא לשרת כשריונרים במיל' עד שיתגברו
במשרד הביטחון ובצה"ל מודעים לתופעה, ופועלים להעניק סיוע ללוחמים שסיוטי הקרב רודפים אותם. בוגרי הקרב שמתקשים להתמודד עם הזיכרונות הקשים אף זכו באחרונה להתחשבות, כאשר שובצו למילואים ביחידות שונות.
קרב הסלוקי התנהל ביום שבת, 12 באוגוסט 2006, לאחר שבמועצת הביטחון של האו"ם כבר התקבלה ההחלטה על הפסקת אש. הקרב היה חלק ממבצע "שינוי כיוון" 11, אקורד הסיום של צה"ל במלחמה.
להבדיל ממשימות נקודתיות שהוטלו על כוחות קטנים יחסית במלחמת לבנון השנייה, בקרב הסלוקי נטלה חלק אוגדה סדירה שלמה: "עוצבת הפלדה", היא אוגדה 162 בפיקודו של תת-אלוף גיא צור. מטרת הכוח האוגדתי, שכלל בין היתר את חטיבת השריון 401 ("עקבות הברזל") ואת חטיבת הנח"ל, הייתה לחצות את ואדי סלוקי התלול שממערב לרכס רמים, כדי להניע כוחות לכיוון נהר הליטאני.
הקרב היה רצוף תקלות חמורות. מאחר שראש הממשלה אהוד אולמרט דחה ב-48 שעות את האישור הסופי לביצוע "שינוי כיוון" 11, החיזבאללה - שלמד על תוכניות צה"ל מההכנות שנעשו בשטח - נערך לסכל את חציית הנחל באמצעות משגרים רבים של טילי נ"ט (נגד טנקים) מסוג "קורנט".
כשכבר ניתן האור הירוק לפעולה, רבות מן היחידות שאמורות היו לקחת חלק בחציית הסלוקי לא היו ערוכות
על פי התוכנית, כוחות מחטיבת הנח"ל שהוטסו לכפרים פארון וע'נדוריה שבגדה המערבית של הסלוקי, היו אמורים לחפות על תנועת טנקי המרכבה 4 מחטיבה 401 בעת שיחצו את הוואדי ויהיו חשופים לאש טילים.
אלא שפקודת החצייה ניתנה בטלפון הסלולרי המוצפן ולא במכשיר קשר, שכל מפקדי הכוחות יכולים להאזין לו. לפיכך, בחטיבת הנח"ל לא ידעו כלל כי שיירת הטנקים עושה את דרכה מערבה, אף שחפ"ק הנח"ל וחפ"ק 401 היו ממוקמים בשני חדרים נפרדים של אותו בית, בגדה המזרחית של הנחל.
למעשה, בגלל ליקויים בשלבי התכנון לא ידעו חיילי הנח"ל, שניהלו קרבות גבורה קשים ביותר בפארון ובע'נדוריה, שמשימתם העיקרית היא לאבטח את תנועת כוחות השריון. וכך, כאשר טנקי חטיבה 401 חצו את ערוץ הסלוקי הם ספגו אש תופת ורבים מהם נפגעו, שעה שהנח"לאים היו עסוקים בקרבות בתוך הכפרים. אחד הטנקים אף איבד את הקנה שלו מפגיעה ישירה של טיל קורנט.
למרות זאת, לוחמי חטיבה 401 המשיכו בתנועתם וחצו את הנחל. בגלל טעות נוספת בשלב התכנון, בגדה המערבית של הסלוקי הם נעו בנתיב שונה מזה שלו ציפו בחטיבת הנחל, ושוב היו חשופים לאש תופת של חיזבאללה.
בסופו של דבר הושלמה המשימה ואוגדה 162 חצתה את הסלוקי, אם כי באיחור של כמה שעות בהשוואה ללוח הזמנים המקורי. אולם בדיוק כאשר הכוחות היו ערוכים להמשיך בתנועתם לכיוון הליטאני, 30 שעות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, החליטו שר הביטחון והרמטכ"ל להפסיק את מבצע "שינוי כיוון" 11, בעקבות נפילת מסוק יסעור בגזרה אחרת.
על פי מניין הנפגעים הרשמי של צה"ל, במהלך הקרב לחציית הסלוקי נפלו שבעה חיילי צה"ל, ועוד כמה עשרות סבלו מפציעות בדרגות חומרה שונות. אך מתברר כי הקרב גרם גם למספר גדול של פגיעות נפשיות, שחלקן התגלו רק שנה וחצי לאחר סיום המלחמה.
על פי מקורות במערכת הביטחון, "תסמונת הסלוקי" התגלתה זמן קצר אחרי המלחמה, כאשר אובחנו מקרים לא מעטים של חיילי חי"ר ושריון שלקו בתסמונת פוסט-טראומטית הידועה בכינוי "הלם קרב". הנפגעים הקשים ביותר של תסמונת פוסט-מטראומטית מטופלים באופן צמוד על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, לצד מאות נפגעי "הלם קרב" נוספים ממלחמת לבנון השנייה.
אצל חיילים לא מעטים מחטיבה 401, שראו כיצד הטנקים של חבריהם סופגים פגיעות חוזרות ונשנות של טילים, התעוררו הסיוטים כמה חודשים אחרי המלחמה, והם התקשו לשוב ולהיכנס לתוך טנקים. חיילים אלה קיבלו טיפול פסיכולוגי במידת הצורך.
אולם בכך לא מסתכם מניין הלוחמים שנושאים בלבם את צלקות הקרב. גל נוסף של נפגעי "תסמונת הסלוקי" נחשף רק לאחרונה, כאשר רבים מחיילי חטיבה 401 סיימו את השירות הסדיר ונקראו לשיבוץ מחדש ביחידות מילואים.
לקראת השיבוץ מחדש דווח על חיילים שאמנם חזרו לטנקים לאחר המלחמה, אולם בתום תקופה של כמה חודשים בחיים האזרחיים שוב התעורר בלבם הפחד להילחם בתוך טנק.
על פי הדיווחים, מדובר רק במיעוט מבין המילואימניקים הטריים. רוב בוגרי הסלוקי ששובצו לאחרונה ביחידות המילואים שלהם לא הביעו חשש להמשיך ולשרת כטנקיסטים. גם אלה שמתקשים לחזור לטנק לא ביקשו פטור משירות מילואים קרבי, אלא לדחות את השיבוץ מחדש לצוות טנק עד שיתגברו על הטראומה.
ואמנם, מפקדים ביחידות השריון במילואים הלכו לקראת המילואימניקים החדשים שסובלים מטראומת הסלוקי, ושיבצו אותם בשלב זה בתפקידים שאינם כרוכים בלחימה בתוך טנק, למשל כסמלי מבצעים (סמב"צים). בצמרת צה"ל מעודדים את הגישה הזו, ולא מעוניינים לכפות על מי שסובל מטראומה לחזור מיד אל הטנקים.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל ככלל, וחטיבת 'עקבות הברזל' בפרט, מכירים בהשפעות הרגשיות והנפשיות של מלחמת לבנון השנייה על הלוחמים בה, ומוקירים אותם על פועלם. חטיבת 'עקבות הברזל' מעניקה ותמשיך להעניק סיוע נפשי גם למשוחרריה, וניתן לפנות לבקשת סיוע בכל עת. טענות לגבי הלומי קרב אשר ביקשו שינוי שיבוץ מילואים בעקבות המלחמה אינן מוכרות, אך כל פנייה שתתקבל תטופל במלוא תשומת הלב".
נא להמתין לטעינת התגובות
