תקדים מעורר דאגה
יעקב אחימאיר מסביר כי הפתרון הכפוי של עצמאות קוסובו מעורר דאגות בישראל, ברוסיה ובקפריסין
במקרה של קוסובו, השמחה על העצמאות לא תהיה שלמה, אלא מלווה בחששות. אכן, זה כמה שנים מתקינה עצמה קוסובו לעצמאות, במיוחד לאחר הסתלקותו של סלובודן מילושוביץ', שליטה של סרביה. הטיהור האתני האכזרי שביצע מילושוביץ' באוכלוסייה האלבנית-מוסלמית בחבל קוסובו, מחוז במדינת סרביה הריבונית, גרם להכרה, במיוחד בארה"ב, כי אין תקנה אלא במילוי רצונם של תושבי קוסובו המוסלמים, הרוצים בעצמאות, בקריעה מסרביה הנוצרית.
סרביה תראה בהכרזת העצמאות של החבל הפורש משום השפלה: הלא חבל קוסובו הוא ערש הנצרות של סרביה, בבחינת "ירושלים של סרביה", כפי שהסרבים אוהבים לכנות את החבל שרבה משמעותו ההיסטורית, הדתית, הרגשית.
סרביה אומרת כי לא תגיב באלימות להכרזת העצמאות. אבל הסרבים, ולא רק הם, אלא אפילו בישראל, מבינים מאוד, אף במידה של חשש, את הצפוי: עצמאות קוסובו היא פתרון כפוי על סרביה. לא יעזרו כל מיני התפתלויות או פיתויים כלכליים לסרביה, כמו זירוז הצטרפותה לאיחוד האירופי. אם תרצו: שוחד בינלאומי. ישראל הרשמית אינה אומרת דבר, אבל יש מי שכבר אומר לעצמו, ולא מהיום: זה עלול להתרחש גם אצלנו.
אכן, קיים הבדל: שטחים אלה לא סופחו מעולם לישראל, בניגוד לחבל קוסובו שהינו חלק בלתי נפרד, אם כי אוטונומי, של סרביה. לכן ישראל לא תהיה מן הראשונות, אלא דווקא מן האחרונות, להעניק הכרה למדינת קוסובו.
בישראל קיימת הסכמה רחבה כי מדינה פלשתינית תקום ביום מן הימים, אבל אך ורק בהסכם בין הצדדים. והיה כי ייכשל המו"מ? מה יקרה אם תוקם בישראל ממשלה אחרת, ממשלת ימין, שלא תהיה נלהבת, לשון המעטה, למדינה פלשתינית? מה תהיה אז עמדתו של הנשיא הבא של ארה"ב? האם גם הוא, ביום מן הימים, ישליך פיתיון לישראל - כדי שתשלים, אם כי מאונס, תוך פתרון כפוי, עם הכרזה חד-צדדית של עצמאות מדינה פלשתינית? הלא זה סיפורו של "תקדים קוסובו" ולקחו.
הכרזת העצמאות של קוסובו, על הנייר, היא הפרה של החוק הבינלאומי,
וקפריסין, האם אינה חוששת שתקדים קוסובו יחזק את מעמדה של "הרפובליקה הטורקית", בצפון האי-מדינה עצמאית, אבל לבד מטורקיה, אין אף מדינה אחרת המכירה בעצמאות זו. ורוסיה הגדולה אף היא מתנגדת, ובקולניות, לעצמאות קוסובו: החסרה היא עממים השואפים למדינות ננסיות משלהם? אכן, רבות יהיו אומות העולם שיברכו ויכירו במדינה החדשה. ויהיו שיברכו בפומבי, ויחששו בלבן פנימה.