לא מפנימים לקח
גיא מעיין על הכישלון ברצועה מול החמאס ועל ישראל שממשיכה במו"מ עם אותם אנשים
תבוסת הפתח במערכה על עזה וסילוקו מהרצועה אשתקד העמידו את אש"ף במצב דומה. גם כאן היו שדרשו חשבון נפש נוקב, אך אבו-מאזן החליט לבסוף על פתרון כמיטב המסורת של מפא"י, הקמת ועדה פנימית לחקר הכישלון. זו הורכבה מבכירי פתח, בראשות מזכיר הרשות הפלשתינית, טייב עבד אל-רחים. ברוח התקופה, כונתה הוועדה בשם "טייבוגרד".
הדוח המסכם, שחלקים ממנו פורסמו בהארץ, מטיל את האחריות לתבוסה על מנגנוני הביטחון הפלשתינים ברצועה. בלי לומר מילה על התנהלותם של ראשי הפתח, קל וחומר על התפקוד של מערכות השלטון. הוועדה המליצה על שורה של מסקנות אישיות נגד ראשי המנגנונים וקציני השטח, ובכך ביקשה לסתום את הגולל על אחד האירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה הפלשתינית.
תפקודם של מנגנוני הביטחון הפלשתיני, לקוי ככל שיהיה, נוגע רק לנסיבות. אם ראשי הפתח רוצים להבין באמת את המצב, הם חייבים לחזור שנה וחצי לאחור, לניצחון החמאס בבחירות בעזה. לשם כך עליהם לפשפש בקרביה של הרשות: אופן הקמתה, דרך התנהלותה ובעיקר - השחיתות, ההתנשאות והניכור בינה לאוכלוסייה.
כינון הרשות הפלשתינית סיפק לאש"ף הזדמנות פז להפוך את השטחים ל"סינגפור של המזרח-התיכון", כפי שהתבטאו ראשיו. עד מהרה התגלה, כי הללו אכן מתכוונים לעצב את המרחב הפלשתיני, אך בדרך שונה לחלוטין. כזו שנועדה בעיקר להנצחת שלטונם. הדבר התבטא בהיעדר מוסדות שלטון אפקטיביים, הפקרת הסדר הציבורי לחסדיהם של בעלי זרוע מקומיים ויצירת מערכת כלכלית-חברתית מושחתת.
הסמל העיקרי לשחיתות ולסיאוב היה המונופולים. כל תחומי הייבוא, ההפצה והשיווק של מוצרים נמסרו לשכבה צרה של מקורבים, על בסיס היכרות וקרבה ליו"ר. הללו לא רק שלשלו רווחים נאים לכיסם, אלא סיגלו אורחות חיים ראוותנים שעוררו את זעמה של האוכלוסייה הענייה, שרק מעט מעשרות מליארדי הדולרים יועדו לרווחתה. "איפה הכסף?" היתה אחת מסיסמאות החמאס בבחירות 2006. זו היתה סיסמה מנצחת.
בפברואר 2006 פרסם החוקר הפלשתיני, ד"ר חליל שקאקי, סקר מקיף שבחן את הלכי הרוח הפלשתינים. ממצאיו
בחודשים האחרונים חודש התהליך המדיני. בעיני הישראלים, אבו-עלא העומד בראש צוות המשא ומתן הפלשתיני הוא ראש ממשלה לשעבר, בכיר בפתח. בעיני הפלשתינים הוא נתפס כאדם המנהל לתועלתו את מונופול המלט שעליו הוא חולש. כמוהו נתפסים רבים מהנושאים ונותנים איתנו. ישראל, המנהלת איתם משא ומתן על הסדר הקבע, ממשיכה לפעול להנצחת שלטונם. מדובר במצב מדאיג, אפילו מסוכן, בו ממשלת אולמרט אינה לומדת מלקחי קודמותיה, ויוצקת במו ידיה את המלט לבניין חמאסטן שנייה בגדה המערבית.
נא להמתין לטעינת התגובות
