גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


עכשיו העולם הזה דל יותר

לאנשים שעבדו עם אודי אשרי, הוא היה הרבה יותר מסתם עורך או עמית. הוא היה אישיות משמעותית בחייהם. העבודה בתקשורת נוטה לעוות אנשים אך אודי תמיד נשאר אדם ישר, נדיב, מפרגן, עם צחוק פגיע של ילד. רוגל אלפר נפרד מחבר

רוגל אלפר | 4/3/2008 10:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אודי היה מהטובים. כשעולם התקשורת הישראלי מרכין היום ראש לזכרו של אודי אשרי, הוא צריך לעשות זאת לא רק בגלל שאודי היה עורך מקצוען וכותב מחונן, עיתונאי בעל שליחות חברתית ותרבותית שתמיד נלחם על ערכיו והיה נאמן להם, וגם לא רק בגלל שהוא היה סופר טוב שידע לספר סיפור. אתמול, כשהוא שכב חסר הכרה בבית החולים, בשעותיו האחרונות בעולם הזה, חשבתי על החיוך של אודי. החיוך המבויש, הסגור. חיוכו של אדם רגיש, עמוק ומסובך עד אין קץ. חיוך שכמו נבוך להיות חיוך, כמו ממאן להפוך לצחוק בפה מלא, ובכל זאת, מתוך אהבת החיים, תמיד הרשה לעצמו אחרי ככלות הכל אכן להפוך לצחוק. צחוק קצת מסתתר, הראש מוטה מעט כלפי מטה, כאילו כדי להחביא אותו, את הצחוק הזה, צחוק פגיע של ילד, ולשמור עליו.

כי היה באודי הרבה צחוק. למרות שהוא נראה נורא רציני, אפילו חמור סבר, חזותו קשוחה. הצחוק היה בעין. בעין האחת של אודי, העין הלחה והאדמומית, העין השובבה, העין שמבטה היה טוב, העין החדה שראתה יותר מהרבה זוגות עיניים, העין הנבונה שהבחינה בהומור, באבסורד,
ברובד הקומי העמוק של הקיום. הבחינה-והתענגה. איזה כיף, איזו זכות זו היתה להסתגר בחדרו של אודי לשיחה ארוכה, לפגוש אותו באקראי בקפה בשעת בוקר מוקדמת ולפטפט ולרכל. כמה נעים להיזכר בו, באיש המיוחד הזה. העבודה בתקשורת נוטה לעוות אנשים. בסביבת העבודה האכזרית הזו הם הופכים לציניים, לכוחניים, לקטנוניים, לקנאים ולדו פרצופיים. לא אודי. אודי תמיד נותר אדם ישר. אדם נדיב. אדם מפרגן. עוזר. מייעץ. אבהי. מעודד. חבר. חבר אמיתי.

למדתי ממנו. למדתי על נשים. על מערכות יחסים. על בדידות. על אינטימיות. אלה היו הנושאים שעמדו במרכז עולמו הפנימי והוא תמיד שמח להתפנות לשוחח עליהם, גם כשהיה טרוד בעריכת כתבה חשובה. אני חושב שלאנשים שעבדו עם אודי, הוא היה הרבה יותר מסתם עורך או עמית. הוא היה אישיות משמעותית בחייהם. היתה לו נוכחות שקטה ודומיננטית. הוא הקרין אינטנסיביות יוקדת, מעין סערת נפש כבושה. אי אפשר היה להתעלם מאודי. וכעת אי אפשר יהיה לשכוח אותו.
זה יום עצוב. אודי אשרי כבר לא חי בעולם הזה, וכעת העולם הזה דל יותר.

אהוד אשרי נפטר אתמול ממחלת הסרטן בגיל 56.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''תקשורת''

כותרות קודמות
כותרות נוספות
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים