מבזקים

פוד פייטרס

בדרבי ריאליטי המחבתות, "קרב סכינים 2" לא מספק דרמה של ממש ו"המטבח" נראה כמו שואו של סמל סאדיסט שנכנס לתורנות מטבח ולא יצא עד היום. לגלעד יהודאי כואבת הבטן

גלעד יהודאי | 14/3/2008 13:10

אם תשאלו היום את יוחנן צנגן, מודי פרידמן או אבי ניר מה מתבשל אצלם, ממש לא בטוח שהם יענו לכם על תוכניות המגירה או על הפרוגרמינג הנרקם בחדרי חדרים. היום כשלכל זכיינית יש מטבח מושקע עם שף פרטי הדברים מקבלים משמעות שונה וכנראה שבדרך לתשובה האופטימאלית, כל אחד מהשלושה יטפח על הכרס בגאווה ויספר על הקשר האמיץ והמחייב בין האנשים שעושים אוכל לאלה שעושים טלוויזיה.

הבעיה היא שבמבט מהצד הכל נראה כמו ג'ונגל קולינארי גדול. קרנבל משמין ומכביד של תוכניות גסטרונומיות להמונים. כי אם אתם עדיין לא שבעים מספיק, נראה אתכם מצליחים לדחוף עוד פירור בזמן שאתם בוחרים את המנה של המדינה עם גיל חובב, רגע אחרי שעשיתם איתו שוק או שהלכתם לאכול בשידור חוזר עם גידי גוב. וגם אם אתם סובלים מתיאבון בריא מידי, בכלל לא בטוח שתצליחו לסיים מהצלחת הטרנדית של שגב וניר צוק או לסחוב עד שישי בערב ועוד להשאיר מקום לבוקששתר וחיים כהן הטעימים.

בנוסף לכל העימותים האחרים בחיינו, השבוע ניתנה יריית הפתיחה בקרב האוכל הגדול על המסך. מצד אחד "קרב סכינים" בעונה שנייה בערוץ 10 ומצדו השני "המטבח" של "קשת" עם השף עזרא קדם. היתרון הגדול של "קרב סכינים" הוא כמובן נקודת הזינוק של התכנית. בזמן שהצופים נאלצים להתרגל ולעכל את "המטבח" במקרה של "קרב סכינים" הם כבר יודעים מראש איזה מנה הם רוצים להזמין גם בלי לפתוח תפריט. השינוי העיקרי העונה "בקרב סכינים" הוא הצטרפותו של שף אלפרדו. איטלקי שמנמן בעל רצון עז לינוק חשיפה ממדינה קטנה ונוטפת שמן שכמותנו. השניים ממשיכים להתחרות במיטב השפים הישראלים ולרוב ממשיכים לנצח ולסחוט ניקוד הנראה בדרך כלל, כבעל ערך הפקתי מכור מראש.

למרות "שקרב סכינים" היא התמודדות תחת זמן ויעדים קצובים, התחרות והמתח בה מינוריים. בין המנות היפות המוגשות על מי מנוחות על ידי מלצריות ענוגות, קשה למצוא דרמה ממשית. כזאת שיכולה לאתר שף שיצליח להתמודד עם מטבח בוער ויוציא משם סטייק מדיום, רגע לפני שהוא הופך לוואל דאן. בנוסף לכך על הסט של "קרב סכינים" תמצאו יותר מדי אנשים. יש שם שפים, סו שפים, אורחים, פרשנים (שלעיתים מוסיפים עניין מקצועי) וביניהם עודד מנשה מקפצץ, טועם ומחמם. גם בעונתה השנייה "קרב סכינים" נורא משתדלת להיות מסעדת גורמה נחשבת. אך מכיוון שהרעיון הוא בעיקר – "מי יעשה אוכל יותר טעים בפחות זמן", סביר כי גם חובבי הז'אנר יתקשו להתרשם או לרשום את המתכון.

מסדר פאקים

"המטבח" של עזרא קדם, מושתת על פורמט טלוויזיוני (מיובא) שונה בתכלית. קופרמן הפקות החליטו כנראה בצעד של שיכרות, להפגיש את "השגריר" עם "סופר נני" ו"פול מטאל ג'אקט". התוצאה קשה. בעיקר בגלל שהפעם סופר נני היא עזרא קדם שבא להעביר טירונות עם כל המחוות הקבועות. תיזוזים, השפלות, מסדר פאקים והדחות מהקורס. אל תנסו לעקוב אחר המנות או אופן הכנתן. אל תנסו להבין למה הוא צועק על כל פקשוש של רפרפת או על סתם פירות ים שעוד לא הצטרפו כתוספת. אין "במטבח" כל היגיון קולינארי או תפיסה גסטרונומית מחכימה.

אין בתכנית שום מבט הגיוני ושקול לעשייה של מאחורי הקלעים במטבח של מסעדת גורמה. יש שם שף בעל מוניטין, שהפקיר את השם שלו בידי שואו יומרני המנוהל על ידי מעבדה

טלוויזיונית מגמתית. בעיני הצופים, השף קדם הוא מפלצת הטורפת מתלמדים חלשים וחסרי תקווה בחסות המניפולציה ובחסדי הריאלטי. "במטבח" אין פרשנים או יועצים מקצועיים, עזרא קדם אחד הוא אלוהים. לשיטתו אין כל הדרכה מכוונת, ביקורת בונה או קיום מנגנון האחראי על סנכרון שקול בן רג'קטים לפידבקים מקצועיים.

בחשבון הסופי, ובהנחה כי נאכל את הקינוח בבית, ניתן לסכם כי "קרב סכינים" עניינית יותר, בכל הנוגע לעשייה. ומצד שני אם אתם מפוצצים מאוכל ולא ממש מעוניינים לדעת איך הוא מגיע לצלחת שלכם, בטח תשמחו לנשנש עוד ביסלי גריל וסתם לראות את הריאלטי התורן, שממש במקרה נכנס עכשיו למטבח.