הרופאים נגד חוק המוות המוחי
החוק שעבר אתמול בכנסת אמור לעודד את המגזר הדתי להצטרף למעגל תורמי האיברים בישראל • אך הרופאים טוענים: המגבלות על קביעת המוות המוחי עלולות לצמצם את מספר ההשתלות
את החוק יזם חבר הכנסת עתניאל שנלר (קדימה), ולפיה מועד קביעת מותו של אדם הוא מועד קביעת מוות מוחי-נשימתי, או מוות לבבי. החוק מגדיר לראשונה כיצד נקבע המוות המוחי-הנשימתי, וזה יקרה בידי שני רופאים שהוסמכו במיוחד, ובנוסף בבדיקת מכשיר מיוחד שיקבע כי קיימת הפסקה מלאה ובלתי הפיכה של תפקוד המוח, לרבות גזע המוח.
בבדיקת המכשיר האובייקטיבית נעשה שימוש כבר בסוף השבוע האחרון, בקביעת מותה של התינוקת הללי וולפיש, שנפטרה בבית חולים שערי צדק. השימוש במכשיר אפשר כידוע קבלת היתר למשפחה לתרום את איברי התינוקת. ההיתר ניתן מהרב מרדכי אליהו, שבעבר קרא שלא לחתום על כרטיסי "אדי" לתרומת איברים, עד שלא תוסדר קביעת המוות המוחי. המכשיר החדש נדרש להוכיח כי אין זרימת דם במוחו של הנפטר או שאין פעילות חשמלית בגזע המוח שלו. החוק מאפשר שימוש במכשירים מכמה סוגים, למשל סי.טי. סקאן או MRI.
על פי החוק החדש תוקם גם ועדת היגוי בראשות רופא שתורכב מנציגי רופאים, רבנים ומומחים למשפט, אתיקה ופילוסופיה, וכן נציג דת מהמיעוטים, וזו תסמיך רופאים שיורשו לקבוע מוות מוחי בישראל.
במסגרת החוק, ויתרו הרבנים על דרישתם להעמיד משגיח דת בעת קביעת מוות מוחי בבית החולים. החוק מאפשר לקרובי משפחתו של נפטר מוות מוחי לקבל את הפרוטוקולים הרפואיים המפרטים את אופן קבלת ההחלטה, כדי שיוכלו להתייעץ עם איש דת מטעמם לפני החלטה אם לתרום את איברי יקירם.
כמו במקרה של משפחת וולפיש, הסביר ח"כ שנלר שהחוק החדש יעודד תרומת אברים אצל תורמים חרדים, דתיים ומסורתיים והוא נולד לאחר הידברות בין רבנים, רופאים ושר הבריאות יעקב בן-יזרי. הרב עובדיה יוסף פרסם פסק הלכה התומך בחוק החדש, וגם הראשון לציון, הרב שלמה עמר, הביע תמיכתו דבר שהביא לתמיכת חברי כנסת מש"ס בחוק. לעומת זאת, מנהיג הזרם הליטאי בציבור החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב, התנגד להצעה. החוק ייכנס לתוקף בעוד 14 חודשים, כדי לאפשר למרכזים הרפואיים לרכוש ציוד ולהכיר לרופאים את החוק.
מחאת איגוד הרופאים
באיגוד הרופאים לטיפול נמרץ הודיעו אתמול כי יעקבו מעתה בדריכות על יישום החוק. בחודשים האחרונים התריעו באיגוד כי החוק עלול דווקא להקטין את מספר השתלות האיברים, בגלל המגבלות הקשות שהוא מטיל בדרך לקביעת מוות מוחי.
"החוק קודם במטרה להכניס למעגל התורמים את האוכלוסייה הדתית, אך החשש הוא שייתכן והשינוי שנעשה בחוק יגרום להפחתה במספר הקביעות של מוות מוחי, משום שהוא מקשה על התהליך", אומר ד"ר ערן סגל, יו"ר איגוד רופאי טיפול נמרץ. לדבריו, "הזמן יאמר אם החוק הטיב עם השתלות האיברים, ואנו מקווים שנתבדה, והחוק אכן יצליח במטרותיו. כוונות החוק מבורכות, לכן אנו מכבדים אותו, וכעת מוטלת על משרד הבריאות החובה ליישמו", מבהיר סגל.
החוק קובע כי זכותה של משפחה שנקבע מוות מוחי ליקירה לבקש שלא יופסק כל טיפול רפואי בנפטר. "לכאורה
קיים חשש שאנשים במוות מוחי ימשיכו להיות מחוברים למכונות הנשמה לבקשת המשפחות, אך יש לזכור כי חוק החולה הנוטה למות, מצפה שרופא לא יאריך את סבלם של חולים הנוטים למות לשווא, ולא יאפשר טיפול שעלול לפגוע בטיפול הניתן לחולים אחרים", קובע סגל.
במשרד הבריאות מתוכננת ב-8 באפריל פגישה במטרה להיערך ליישום החוק. לדברי פרופ' גבריאל גורמן, יו"ר המרכז הלאומי להשתלות, המרכז יבחן בהמשך את הצלחת החוק בהגדלת מספר התורמים. "החוקים עברו, וכעת עומדת בפנינו משימת שכנוע הקהל. אנו מצפים לעלייה במספר התורמים, ונבדוק בהמשך באיזו מידה החוק ישפיע", אמר גורמן.
נא להמתין לטעינת התגובות
