אינטימיות מבצעית
הפגיעה של חמאס במסוק צה"ל רק מגבירה את הצורך בחיזוק הקשר בין כוחות הקרקע לאוויר עליו עמל תא"ל שהרבני הכולל ישיבות, אך גם "על האש". שטח צבאי
תקרית הירי שבה פגעו פעילי חמאס במסוק קרב של צה"ל שטס מעל רצועת עזה רק ממחישה עוד יותר את הצורך בחיזוק הקשר בין כוחות האוויר לאלה שעל הקרקע. ראש להק מסוקים בחיל האוויר, תא"ל יעקב שהרבני, שנכנס לתפקידו לפני ארבעה חודשים, משקיע חלק ניכר ממרצו כדי שזה יקרה.
תא"ל שהרבני החל את דרכו בצה"ל כטייס מסוק "קוברה", תפקיד שמילא במשך עשר שנים. מהקוברה עבר למסוק ה"פתן", וכיום הוא מטיס את המסוק הטוב בעולם - האפאצ'י לונג-בואו - שזכה לשם העברי "שרף".
מאחורי תא"ל שהרבני למעלה מ-4,000 שעות טיסה, ובכיסו תעודת בוגר תואר שני בהצטיינות בניהול משאבים לאומיים באוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU) בוושינגטון, ארה"ב. כשהחלה מלחמת לבנון השנייה, שבתחילתה עוד נראתה לצה"ל כמו מבצע נקודתי, הוא חזר ארצה מארה"ב וביקש לעלות על האפאצ'י ולטוס צפונה. "לך הביתה, זה ייגמר בעוד יומיים", אמרו לו מפקדיו.
אבל שהרבני לא ויתר. הוא נסע למרכז השליטה של פיקוד צפון ועסק בתיאום התקיפות של מסוקי הקרב ובפינוי הפצועים. בתום המלחמה פיקד על היחידה לשיתוף פעולה, ויישם את לקחיה.
סוגיית פינוי הפצועים במלחמה האחרונה הביאה לאחד המשברים ביחסים בין כוחות הקרקע לחיל האוויר. בקרקע היו שטענו כי מסוקים נמנעו לפנות פצועים או התעכבו בפינוי בשל החשש מפגיעה של לוחמי חיזבאללה. בחיל האוויר דחו את הטענות, אך המשקעים נשארו.
לאחר המלחמה הוחלט בצבא שפצועים בקרב יפונו קרקעית לנקודת הפינוי הגדודית, ומשם הם יוטסו במסוקים. במקביל, עברו מסוקי הסער והקרב שיפור בתחום השרידות, והיום רובם מצוידים
בראייתו של תא"ל שהרבני, מסוקי הקרב במלחמה היו אפקטיביים, אבל היו יכולים להיות אפקטיביים יותר. אחת המסקנות המרכזיות שעלו במוחו בתום המלחמה היתה הצורך ב"קיצור מעגלים" בין הכוחות ביבשה ובאוויר. הצורך ב"מגע אינטימי" ביניהם. לכן הוא משקיע, בין השאר, בחיזוק הקשר המקצועי וגם האישי בין הטייסים ללוחמים.
מאז המלחמה עלתה כמות האימונים המשותפים לחיל האוויר ולכוחות היבשה במאות אחוזים. במקביל, הזמינו אנשי חיל האוויר את מפקדי החטיבות המרחביות של רצועת עזה לטיסה מעל אזורי הלחימה שלהם, כדי לראות אותם ממעוף הציבור.
הקשרים המקצועיים הפכו אט אט לקשרים אישיים. דוגמה קלאסית לקשר האינטימי שחוצה פקודות ומבצעים הוא הקשר בין מח"ט גבעתי, אל"מ אילן מלכה, לבין מפקד טייסת מגע הקסם של מסוקי האפאצ'י, סגן-אלוף ג'. שני הקצינים, מהקרקע ומהאוויר, שהכירו בין התדריכים והפקודות, נוהגים לערוך מעת לעת "על האש", ולהחליף חוויות.
במבצע "חורף חם", המבצע הגדול האחרון ברצועת עזה שבו נהרגו למעלה ממאה פלשתינים, רובם מחבלים, הגיע הקשר הקרוב לשיאו. התוצאה היא ההוכחה לכך.
במהלך המבצע ירדו אנשי הפורום המבצעי של מפקד חיל האוויר אל החפ"ק של אוגדת עזה. הקצינים ישבו סביב שולחן אחד עם אלוף פיקוד הדרום יואב גלנט, מפקד אוגדת עזה תא"ל צ'יקו תמיר ועם שאר המפקדים הבכירים. בעיות עלו על השולחן ונפתרו בזמן אמת.
היום מבינים גם הירוקים וגם הכחולים שאין תחליף לתחושות בשטח, בזמן אמת. שיש דברים ששום טכנולוגיה לא תחליף. "הם חושבים ומתכננים ביחד את המבצעים", סיפר השבוע קצין בכיר בחיל האוויר, כשנדרש לתאר את השינוי שחל במערכת היחסים. אולם האתגר הוא עדיין עצום. יהיה קשה לאנשי חיל האוויר ליצור קשרים ענפים לכל גדודי הסדיר והמילואים ביחידות הלוחמות של צה"ל.
לצד האימונים והמבצעים המשותפים, חלומו של תא"ל שהרבני הוא שהכוחות לא יאבקו על הקרדיט – מי פגע ומאיפה – וכי צה"ל פשוט ידווח על הפגיעה במחבלים. צודק תא"ל שהרבני: מלחמות האגו הן המכשול העיקרי של כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
