עובדים ורעבים
מחקר: בשכונות חלשות בישראל 40% מן ההורים העובדים אינם מצליחים להגיש מזון ראוי לילדיהם
דוחות העוני מצביעים בשנים האחרונות על עלייה מתמדת במספר העובדים העניים. המחקר, שיוצג בשבוע הבא בכנס המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, גילה עוד כי גם במקרה ששני ההורים עובדים, אין הדבר מבטיח יציבות כלכלית: 20% מהמשפחות שנבדקו, שבהן שני ההורים עובדים, עדיין סובלות מחוסר ביטחון תזונתי.
המחקר בוצע בקרב מדגם מייצג של האוכלוסיה, בשכונה חלשה בבאר-שבע, ולהערכת מבצע המחקר דוקטור רוני קאופמן, ניתן יהיה למצוא שיעורים דומים של חוסר ביטחון תזונתי גם באזורי מצוקה נוספים בישראל. מאחורי המונח "חוסר ביטחון תזונתי", יש להבהיר, מסתתרות משפחות שחוות רעב לא פעם, כאשר בני המשפחה נאלצים לדלג על ארוחות.
מחקרים שנעשו בעבר בדקו את היקפי חוסר הביטחון התזונתי בקרב כלל האוכלוסיה, ללא קשר לשאלה האם ההורים עובדים או לאו. על-פי מחקר שנערך לפני מספר שנים במכון ברודקייל, 22% מהמשפחות בישראל סובלות מחוסר ביטחון תזונתי. 14%, שהם 250 אלף משקי בית, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמה מתונה ו-8%, שהם 150 אלף משקי בית, סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמה חמורה.
העניים ביותר לא מגיעים לעמותות. בית תמחוי; צילום: אמיר מאירי אמיר מאירי
הממשלה אחראית?
היום יוגש לשר הרווחה יצחק הרצוג דוח שחיברה ועדה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ, שבחנה את שאלת אחריות המדינה להבטחת הביטחון התזונתי לאזרחיה. בדוח שורת המלצות לשיפור המצב הקיים, בו חלק גדול מהאחריות מוטל על כתפיהן של עמותות פרטיות.
בעמותות לחלוקת מזון מספרים כי משפחות של עניים עובדים הן תופעה שכיחה, אך ההערכה בקרב פעילי השטח היא שהמשפחות החלשות ביותר אינן מגיעות כלל לעמותות הסיוע. "למסעדה שלנו בירושלים הגיע ממש לאחרונה אדם שהעובדים במסעדה ידעו שהוא חשמלאי", מסביר דודי
זילברשלג, יושב ראש עמותת "מאיר פנים" שמפעילה רשת בתי תמחוי.
"בהתחלה רצינו להעיף אותו, אבל בסוף נתנו לו לאכול ודיברו איתו אחרי. הוא סיפר שהוא עצמאי, ויש לו ירידה דרסטית במספר העבודות, ועם שתי משכנתאות - על העסק ועל הבית - הוא לא מסוגל לקנות מינימום מצרכים הביתה. הוא סיפר לעובדים שילדיו מתביישים לבוא לאכול איתו בבית התמחוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
