פסק דין תקדימי: מותר למכור חמץ בבתי עסק
בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים ביטל את כתבי האישום כלפי בתי עסק שונים בעיר, בתואנה שמותר למכור חמץ, כל עוד הדבר לא נעשה בפומבי
השופטת ביטלה שורה של כתבי אישום מצד עיריית ירושלים כלפי בתי עסק שונים בעיר, בטענה שהם אינם נכללים בהגדרת "פומבי": "לא יכולה להיות כל מחלוקת שחנות מכולת, מסעדה או פיצרייה, באות בגדרו של "מקום ציבורי", השאלה היא אפוא, אם ניתן לומר שמקומות אלו הן בגדר מקום "פומבי".
אני סבורה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה. מקומות אלו הן "מקום ציבורי", אך לא ניתן לומר לגביהן כי אלו מקומות שלגביהם "אדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא". אפילו אמרנו – ולא אמרנו – כי מכולת, מסעדה או פיצרייה הן בגדר "מקום שאינו ציבורי",
גם אז אין לומר שחלה לגביהן ההגדרה המתאימה, שלפיה "ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה".
בהכרעת הדין, השופטת צבן מתפלפלת בשאלת הפומביות, שהיא בבסיסו של חוק החמץ ולבסוף מחליטה כי תכליתו של החוק אינו לאסור מכירת חמץ בציבור, אלא הצגתו בפומבי, במקום הנראה לעין כל.
"למרות העובדה שנאמר ש"הולך וגואה גל מכירת החמץ בפסח", הצעת החוק, וכך גם החוק שהתקבל, אינם אוסרים מכירת חמץ, אלא נועדו רק "למנוע הצגת לחם, לחמניות ופיתות בפומבי". זו אפוא, תכליתו של החוק, מניעת הצגת חמץ, למכירה או לצריכה, בפומבי, בפרהסיה. החוק לא נועד לעסוק במצוות אכילת מצות, ואף לא נועד לעסוק באיסורי חמץ כפי שנקבעו בהלכה. כל תכליתו למנוע הצגת חמץ בפומבי".
לקריאת כתב האישום המלא לחץ כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
