חברים בשקל: החיים בפייסבוק ומחוצה לו
גם אחרי שאבינועם הרש נכנע למפלצת של מארק צוקרברג, הוא בז לאלו שחיים בפייסבוק, אבל ממש רוצה שתאשרו לו חברות. לייק?
קבוצה בפייסבוק צילום מסך
וואלה, חשבתי אז על אפרת, גם יפה וגם אופה וידעתי שמצאתי את האהבה הראשונה שלי. השבוע חשבתי על אפרת בעקבות החלטתי להביא לעולם פייסבוק.
הוא נולד בניתוח קיסרי, פג קטן וחמוד במשקל 14 חברים ותמונת פוסט מורטם צנועה בשחור לבן.
בהתחלה, כשמלאתי את טופס הלידה קצת נבהלתי מכמות השאלות האינטימיות שהקוסמוס דורש שאחשוף בפניו: תוכנית טלוויזיה אהובה? יש לי כמה, אבל איך זה לעזאזל קשור אליכם?
יש דברים שרק אמא שלך, אשתך לעתיד ואלוהים אמורים לדעת ואני לא חושב שזה עניינו של מישהו אם קמתי או לא בגיל ההתבגרות בשש בבוקר רק בשביל לראות את גברת פלפלת ולגלות את מקור משיכתי הכמוסה לאדמוניות חריפות שמסובבות את העולם על הכפית הקטנה שלהן.
ואז הגיע השלב המביך, בו אתה מגלה שנהפכת ברגע אחד מבחור חברותי פלוס לזוטר בשרשרת המזון האבולוציונית של הרשת. קחו למשל את מוטי כאפות, החבר שלי מהתיכון, טיפוס מאתגר חברתית כמו נעל בית עיראקית: למדבר הזה יש 640 חברים! איך הוא הגיע ל-640 חברים? כאילו מה, את כולם הוא מכיר באופן אישי? ומתי בכלל יש לו זמן לשבת איתם על בירה או כוס קפה? מה נסגר לעזאזל?
וכאן מגיע משבר הזהות, הרגע בו
אתה מביט בבועתך המשתקפת לעיניך ואין בה כי אם עלבון ובושה על דבר מעמדך האפסי.
שמישהו יסביר לי איך עד עכשיו שרדתי את העולם החברותי שלי, מוקף בסביבות ה14 חבריי הטובים, האמיתיים, כאלו שהסלולארי שלי מכיר כבר בעל פה ואתה יודע שהם יהיו שם מתי שתצטרך ופתאום, במחשבה מפגרת אחת, נכנסתי לג'ונגל הווירטואלי הזה מביט בעיניים כלות איך שכל זב חוטם משיג לעצמו 640 חברים ואני אנא אני בא.
פייסבוק 1
"זאת אומרת" ניסיתי באמת להבין "שאם אתה נתקע בסילוואן בשלוש לפנות בוקר עם פנצ'ר והמון ערבי זועם, אין מצב שמישהו מבין 640 החברים שלך יקום בלילה, יצא מהמיטה ויעזור לך?"
שתיקה נשמעה מעבר הקו. "לא" הוא אמר "ומצטער, אבל אני חייב ללכת לחוג שלי, קרמיקה סינית, תבוא פעם, יש שם דברים מאוד מעניינים".
ואז הבנתי כמה דברים: הראשון שמסתבר שעם כל הכבוד לצעצוע של מארק צוקרברג, חברים בשקל עם פרופיל וירטואלי וזהות מורכבת לא יכולים להוות תחליף לדבר האמיתי והשני הוא שהצורך הבסיסי שיקשיבו לכל ציוץ וטראש טוק שלנו ואם גם אפשר על הדרך ללקייק לנו את זה, נהיה ממכר ותלותי ובעיקר שואב ומפחיד.
עכשיו תסלחו לי, אבל יש לי פער להשלים. אז מה אומרים, רוצים להיות חברים?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם