שלום אנד גוד ביי
לעורכת שלו הוא הדביק מגהץ לפנים, לתחקירנית קרא "כוס ממורמר" ועל אחת העוזרות איים שישבור לה את המשקפיים. הוא טרק דלתות, שבר מקלטי טלוויזיה והשתולל כשארוחת הצהריים הגיעה בלי סכין. וכל זה לפני שמדברים על כישלון תוכנית היחיד היקרה והיוקרתית שלו. איך הפך אלי יצפאן, קומיקאי עתיר כישרון ותורם קבוע לצדקה, לאיש שהעובדים תחתיו קראו לו "הצורר מבגדד"
מי שהפך את הצרפתים לאויבים מושבעים, את חוסני מובארק לנשיא בחרדה ואת אריק שרון לסבא משעשע, זוקף לזכותו שני עשורים של עשייה שיכולים לגרום לצביקה הדר להתקפל בחזרה לבאר שבע.
כל זה עד השנתיים האחרונות. התוכנית שלו בהוט ירדה לאחר שבע עונות, בעקבות דעיכת עניין בולטת של הקהל; התפקידים התיאטרליים שלו פנו בעיקר לילדים בחנוכה, ותוכנית הדגל של קשת, "שלום אנד גוד איבנינג", שהייתה אמורה להזריק אותו מחדש היישר לתוך העורק הראשי של המיינסטרים - מתה טרם זמנה.
אלי יצפאן פרץ לתודעה הטלוויזיונית הרחבה כשהצטרף ב-1992 לצוות תוכנית המתיחות "פספוסים". כישרון החיקויים יוצא הדופן והחוש הקומי המוטרף הפכו אותו במהירות למרענן הרשמי של הבידור הישראלי.
ב-2001 זכה יצפאן לתוכנית משלו בערוץ 3 של הכבלים, ובחמש השנים הבאות גרף שלושה פרסי "מסך הזהב" ואת פרס האקדמיה לטלוויזיה. על אף שהשנתיים האחרונות שלו בהוט קרטעו, הוחלט בקשת להמר עליו, לאחר שסקר פנימי שביצע הזכיינית קבע כי הוא הטאלנט האהוב ביותר בישראל.
הוא אמנם ירד משכר של 1.3 מיליון דולר לעונה בהוט ל-780 אלף דולר לעונה בקשת (תמורת פחות תוכניות), אבל הדרך לפסגה נראתה סלולה. פחות משנה אחרי, הפסגה כנראה מעולם לא הייתה רחוקה יותר.
כישלונה של "שלום אנד גוד איבנינג" הוא אחד העלבונות הצורבים ביותר שסבלה קשת בשנים האחרונות, בוודאי ביחס להשקעה הכספית. כשרק החלה העבודה על הקונספט, היה ברור לכולם כי שחזור תוכנית האירוח של יצפאן מהכבלים, בתוספת מערכונים וחיקויים, לא יעבוד הפעם. בוודאי לא כש"ארץ נהדרת" בסביבה. הוחלט ללכת לכיוון של גרסה ישראלית ל"בוראט", עם מערכונים ומתיחות שיצולמו בחו"ל.
"יוצרי התוכנית כיוונו גבוה", מספר אדם שעבד בהפקה מתחילת הדרך, "הם דיברו על שלוש שאיפות גדולות: אחת, לקבל השראה מדמותו של בוראט. שתיים, ליצור תוכנית סאטירית. שלוש, לבנות עוד עוגן ברמה של 'ארץ נהדרת'.
"שום דבר מזה לא קרה. התאכזבנו מאוד לראות שיצפאן לא מסוגל לספק את הסחורה והתוצאות היו מביכות. בוראט התנהג
"יצפאן סתם השפיל אנשים בלי שום אמירה, ובכך רק הבליט את הנומך שלו עצמו. ההומור שלו לחלוטין לא היה סאטירה, אלא משהו נמוך יותר מנונסנס. עורכי התוכנית אמרו שהם רוצים להוציא צד אחר של יצפאן. למרבה הצער התברר שליצפאן אין צד אחר".
"הבעיה עם הטלוויזיה בכלל ועם קשת בפרט, היא סחיבת שטיקים מעבר לחיים שלהם", אומר מפיק הטלוויזיה הוותיק בנצי שירה, "זה מה שקורה גם עם 'כוכב נולד', שהייתה צריכה לרדת מזמן. כבר המון שנים שיצפאן חוזר לעייפה על אותם גימיקים - אומר ברצינות גמורה שהוא טייס, ממציא שפות שלא קיימות ועושה חיקויים.
"הוא ממחזר את עצמו לדעת. יגאל שילון שלח אותו לפני שנים לעשות שטויות בחו"ל, בדיוק כמו מה שנעשה עכשיו ב'שלום אנד גוד איבנינג'. בנוסף , סוג ההומור שלו חסר אמירה. כל הדברים האלה פשוט גרמו לצופים להתעייף ממנו. חבל, כי הוא באמת בחור כישרוני".
גולת הכותרת של "גוד איבנינג" הייתה אמורה להיות הצילומים בחו"ל, אבל מעבר לסיפוק אהבתו של יצפאן לנסיעות, הם הניבו רק מערכונים דלים שספק אם היו עוברים את רף הכניסה ל"פספוסים".
"הצילומים האלה היו אמורים לעשות את התוכנית, ולכן אלעד קופרמן (מפיק התוכנית) השקיע תקציב גדול מאוד", מספר חבר מערכת. "הגענו אפילו עד אלסקה. ואז לאט לאט זה הצטמצם יותר ויותר. כל הזמן דיברנו על זה שצריך להמציא את יצפאן מחדש, והתוכנית הזו עשתה בדיוק את ההפך".
כשתקציב ההפקה תפח למאה אלף דולר לתוכנית במשך 15 תוכניות, אבל הרייטינג זחל לכיוון ההפוך (תוכנית הפתיחה עוד הניבה 22 אחוז, אבל המספר ירד מדי שבוע והתוכנית האחרונה כבר הסתפקה ב15.8 אחוזי צפייה), התחילו בקשת לקפל זנבות וחזרו לקונספט הישן של יצפאן מימי הוט, שכלל בעיקר אורחים וחיקויים לרוב.
אלא שגם המהלכים האלה לא הרשימו את האוחזים בשלט, ולא עזר גם הפינג פונג שביצעו בתוכנית על לוח השידורים-במשך עשר תוכניות הוחלפה משבצת השידור שלוש פעמים (מיום שלישי מול "הישרדות" ליום ראשון ולבסוף לשני).
כשהציעו ליצפאן לבחור דמויות נוספות שיעטרו את התוכנית, הוא דחה את הרעיון בתוקף. "בכל פעם שרצינו להביא לו סייד קיק סטייל הדמויות ב'ארץ נהדרת', הוא סירב כי זה היה גונב לו את ההצגה", מספר גורם בכיר בהפקה.
יריב יפת, יזם ומפיק טלוויזיה עסוק ("שידורי המהפכה", "ערב אדיר", "גריז", "אחד העם 1" ), לא מופתע מכישלון התוכנית: "אין מישהו שמטיל ספק בכישוריו הגאוניים של יצפאן וביכולתו לרתק צופים, אבל ב'גוד איבנינג' השתבשו כמה דברים.
"ראשית, הייתה טעות קשה לא ללכת על הקונספט של מהדורה עולמית עד הסוף. הפרק היחיד בתוכנית שצולם בשלמותו בחו"ל, בלוס אנג'לס, היה מצוין ומקסים, אבל קשה מאוד לשנות רייטינג באמצע עונה.
"הטעות השנייה הייתה החזרה למה שיצפאן עשה בערוץ 3. מה שהתאים בעבר לתוכנית יומית נישתית, שהייתה מעין מכולת שכונתית, לא מתאים בהווה לפריים טיים של ערוץ 2, שהוא הסופרמרקט הכי גדול".
מבקרי הטלוויזיה תמיד אהבו לשחוט את יצפאן. טענות על הומור נמוך וגזעני, שטחיות אינטלקטואלית ומחזור היו מתכון קבוע ("אלי יצפאן מנסה לעשות בוראט. לרוב זה פשוט לא עובד, וברגעים שזה עשוי רע - גם גובל בגזענות לא נעימה", כתבה אריאנה מלמד ב-ynet; "פואנטות המיועדות לרפי שכל", החמיא חגי חיטרון ב"הארץ" ).
אבל הציבור הישראלי אימץ אותו בחום, וזה אולי מה שעזר לו להימלט מחשיפת יחסו כלפי אנשים שעבדו איתו. שמועות על התנהגות קפריזית אופפות אותו שנים, אבל כל עוד הוא נהנה מהחממה האינטימית של הכבלים, נשמרו הסיפורים בתוך הברנז'ה.
המעבר לפריים טיים הגדול הפך את האיפול למסובך הרבה יותר, ומשיחות עם עשרות אנשים במהלך הכנת הכתבה הזאת, עולה תמונה קשה של התנהגות בוטה ומבזה. כך למשל, במהלך ישיבה שגרתית של צוות "שלום אנד גוד איבנינג", איים יצפאן לשבור את המשקפיים להילה בצלאלי, העוזרת של דנה אדרי (עוזרתו האישית של יצפאן ויד ימינו במשך שנים). בצלאלי בתגובה: "יצפאן הוא אהוב לבי, אני חולה עליו והוא היה בחתונה שלי".
"הוא איש קשה וההתנהגות שלו מאוד בוטה", מספרים אנשים בהפקת "שלום אנד גוד איבנינג", "הוא צועק, מקלל ומשתולל. הוא חסר סבלנות באופן קיצוני. באחת הישיבות הוא ניפץ את הטלפון על השולחן, כי אמא שלו עצבנה אותו בטלפון. הוא היה צורח בקולי קולות במהלך קריאות תסריט וימי צילום. הוא קפריזי ומלא גינונים של כוכב".
"יצפאן מאוד אוהב לנסוע לחו"ל. בכל נסיעה חברי הצוות היו ישנים במלון אחד פשוט, והוא היה נוסע למלון הכי יוקרתי. פעם שמענו את דנה אדרי יוצאת מהמשרד שלו בצווחות ולא הבנו מה קרה. בסוף התברר שהארוחה שהוא קיבל בטייק אוויי מהמסעדה לא הגיעה עם סכין. על זה היו כל הצרחות". "בהתחלה הייתי ממש בהלם מהקללות והצרחות", אומר גורם אחר בהפקה, "אבל עם הזמן הבנתי שהוא פשוט לא שולט בזה, והשתכנעתי שהוא לא עושה את זה מכוונה רעה. יש לו לב טוב".
אחת הטענות שחזרה על עצמה במהלך הכנת הכתבה הייתה כי דמותו הטלוויזיונית של יצפאן השתלבה באופן מבהיל למדי עם האיש האמיתי. מסיבה זו ממש היו לא מעט אנשים שהתרגלו לצורת העבודה מולו, על אף שזו כללה אינספור עלבונות והתפרצויות זעם.
"הוא היה קורא לנו 'כוס ממורמר'", מספרת תחקירנית שעבדה עם יצפאן במשך שנים בתקופת הוט. "אני אישית ראיתי אותו מצמיד מגהץ לפנים של העורכת, לימור ארבלי. הוא היה זורק טלוויזיות, טורק דלתות. פעם אחת טרק את הדלת כל כך חזק, שפשוט נוצר חור בקיר. זה נכון שחלק מהטירוף קשור לכישרון שלו, אבל טל פרידמן לא פחות מוכשר והוא בחיים לא יתנהג ככה לאנשים סביבו". לימור ארבלי סירבה להגיב לכתבה.
למען הסר ספק, לא מדובר במספר מועט של אנשים נוטרי טינה המחפשים נקמה ביצפאן. עשרות מרואיינים תוחקרו לכתבה זו (שמות כולם שמורים במערכת) והם עדיין נשמעים כעוסים. "מעל הכול, הוא שונא נשים", ממשיכה התחקירנית.
"על המפיקים הגברים וצוות הכותבים הוא כמעט לא צעק אף פעם. אותי הוא לא אהב כי הייתי פולנייה ואחת אחרת הוא לא אהב כי היא הייתה תימנייה. זה היה כל כך מעליב. היינו מתאבדים על אייטמים, עובדים בטירוף וכל מה שהוא היה עושה כל הזמן זה לקלל אותנו. בכל פעם שהתסריטאים היו רואים שהוא מגיע, היינו אומרים ש'הנה בא הצורר מבגדד'".
דמות בכירה נוספת שעבדה עם יצפאן בהוט, והלכה איתו דרך ארוכה, סבלה גם היא מההתפרצויות שלו: "אולי הגיע הזמן לשים סוף לאנשים מהסוג הזה. הציבור כאילו יודע שיצפאן מופרע, אבל לא יודע עד כמה הוא כזה גם במציאות. במובן מסוים נוצרה סלחנות כלפיו כי אמרו שהטירוף זה הכישרון שלו, אבל אני לא חושבת שאפשר להתייחס לדבר כזה בסלחנות".
אם סבלתם כל כך, למה לא יצאתם נגדו?
"יש הרבה אנשים שמוכנים לספוג את כל ההתנהגות הזו כדי להיות חלק מהמערכת. אסור לשכוח שפעם זו הייתה אחת התוכניות הכי פופולריות בישראל. היה כבוד לעבוד אצל יצפאן. היתה מישהי שספגה ממנו קללות כל היום וכששאלתי אותה למה היא מוכנה לעבור את זה, היא אמרה שהיא אוהבת אותו ככה. אין מה לעשות, אנשים צריכים להתפרנס ולפעמים חייבים לסבול בשביל זה".
הוא היה מנסה לעדן לפעמים את ההתנהגות שלו? לבקש סליחה?
"לבחור יש המון קסם אישי. אם הוא היה מבין שעשה משהו רע, הוא היה נכנס עם פנים עצובות כאלו ומנסה להיות נחמד יותר, אבל הוא לא יודע להתנצל".
"יצפאן מודע לזה שהוא אדם לא קל ולכן הוא עובד עם אנשים שיוכלו לסבול אותו", אומר יחצן שביקר באופן קבוע על הסט. בהוט דני וסלי (המפיק דאז) היה בא לכל תוכנית כדי לשמור עליו שלא יתפוצץ. זה היה מחזה די מוזר. יצפאן היה מגיע לאולפן ובגלל החום של התאורה פשוט הקפיא את המקום. אנשים היו הולכים עם כפפות וסוודרים כשבחוץ 40 מעלות. הוא יכול היה לעבור במסדרון, לראות אנשים שעובדים מולו עונה שלמה ולהתעלם מהם לחלוטין. אבל אם היה עובר מולו טאלנט, הוא מיד היה עוצר וניגש לומר שלום". דני וסלי סירב אף הוא להגיב.
אחת המהלומות הקשות שספגה "שלום אנד גוד איבנינג" הייתה עזיבתו של איש התוכן המוערך, חגי לפיד ("החרצופים", "היורש"), את עמדת העורך הראשי באמצע העונה, בעקבות מתחים וחילוקי דעות מקצועיים עם יצפאן שהעמיקו עם הדעיכה בהצלחת התוכנית.
"היה חוסר תקשורת משמעותי בין חגי לאלי", מספר מקורב להפקה, "ההומור של חגי הרבה יותר מתוחכם, ציני ובעל אמירה. היו צעקות באולפן ובמהלך הצילומים יצפאן דיבר בגסות בוטה וגלויה כלפי חגי, מול עשרות אנשים בקהל ואנשי צוות. בשלב מסוים חגי התעייף. לא קל לעבוד עם טאלנט לא ממושמע, שלא מקבל את הדעה שלך". חגי לפיד סירב להגיב לכתבה זו.
ניסיון ההצלה הנואש ביותר של התוכנית הגיע לקראת סיום העונה, כשהסרט "בופור" היה מועמד בטקס פרסי האוסקר. המערכת, שהבינה כי זה הקרב האחרון, החליטה להפיק ספישל מיוחד שבמסגרתו יטוס יצפאן לביקור בלוס אנג'לס במקביל לטקס.
המטרה: להפציץ את המסך הקטן בסדרת צחוקים בלתי נגמרת על חשבון הוליווד, שתחזיר את אהבת הקהל ותציב מחדש את המאסטר במקום הראוי לו. בלחץ זמן היסטרי עלו על מטוס ללוס אנג'לס כ-15 אנשי צוות - השקעה כמעט הזויה במונחים של הפקות טלוויזיה ישראליות - מצוידים במכשירי החייאה. התוצאה הייתה תוכנית משמימה וחסרת טעם, כשהדובדבן בקצפת היה נזיפה מהאן-בי-איי, ליגת הכדורסל האמריקנית, בעקבות צילומים בעייתיים שהתקיימו על הפרקט במהלך משחק של הלוס אנג'לס לייקרס.
"אני חושב שבקשת קרה לו דבר נורא", אומר גורם בכיר בעולם יחסי הציבור, שנפגש עם יצפאן עשרות פעמים במהלך השנים. "בפעם היחידה שהגעתי לשם, נדמה היה שמשהו קפא בו. הוא לא הצליח לפתח דיאלוג כמו שצריך והאולפן נורא לא התאים לו. הוא התרגל לאולפן קטן וצנוע ועכשיו הביאו לו משהו גרנדיוזי. מה שקרה ליצפאן הוא תופעה מאוד מוכרת בעולם הבידור שנקראת 'תסמונת חוזה טאלנטים'. אדם הופך לכוכב בערוץ קטן, עובר לערוץ גדול יותר, ושם הוא מתרסק".
אלעד קופרמן, מפיק התוכנית, דווקא לא נשמע מאוכזב: "לעבוד עם יצפאן זה כמו ללכת ללונה פארק, הוא הקומיקאי הכי גדול שעבדתי איתו. איש מאוד מיוחד ואמן אדיר. הוא באמת פרפקציוניסט שיכול לשים לב לכפתור על החולצה שהביאו לו ולצבע הכוס שמונחת על השולחן. אנחנו אמורים לתת שירות לטאלנט שלנו, ואני לא חושב שהיו לו דרישות חריגות.
"צריך לזכור שבסופו של דבר כל האחריות מוטלת על כתפיו. זו משימה מאוד כבדה בשביל אמן. אפשר להגיד המון דברים על יצפאן, אבל אתה יודע מה אתה מקבל כשאתה קונה אותו. אם אתה אוהב - אחלה. לא - לא צריך. אני מקווה לעבוד איתו גם בעתיד".
גם עם גורל התוכנית קופרמן נשמע שלם: "לפעמים אתה חושב שיש לך את המוצר הכי טוב ביד ולפעמים אתה מתבדה. קיבלנו גב מדהים מקשת וזו הייתה חוויה מרתקת".
כמעט כל מי שהתראיין לכתבה זו, הצטייד גם במילים טובות על יצפאן. "מדובר באיש אינטליגנט, דעתן ומבריק". מלבד זאת, הוא נדבן לא קטן וידוע בתרומותיו לארגוני צדקה. כך קרה שיש גם אנשים שסבלו ממנו באופן יומיומי, ומוכנים להתייחס לכך בסלחנות.
דמויות אהובות מעולם הבידור, שמתגלות כמשהו אחר לגמרי בחיים האמיתיים, הן תופעה מוכרת. מספיק להיזכר בהתפרצות הזעם של טוביה צפיר לפני כשנתיים (שבמסגרתה החטיף אגרוף לעוזרת הפקה ב"טלנובלה בע"מ" ) כדי להבין עד כמה דק הגבול בין טירוף להומור.
אצל יצפאן, הדברים האלה הולכים הרבה שנים אחורה. אדם שעבד על אחת מתוכניות הבמה שלו לפני כעשור, זוכר עדיין את המקרה הבא: "פעם אחת רבנו, הוא התעצבן ואמר לי 'חבל שהיטלר לא לקח את כל המשפחה שלך'. אצלו החיים והבמה הפכו לדבר אחד, ולכן לא ידעתי אם הוא משחק או לא. נתתי לו את הקרדיט שהוא לא באמת התכוון לזה, אבל מאוד נפגעתי והיה לי קשה מאוד לחיות עם האמירה הזאת".
התחנה הבאה בקריירה של יצפאן תהיה תיאטרון הבימה, שם הוא ישחק לצדו של יעקב כהן בהצגה "הזוג המוזר". אי אפשר היה למצוא לו נישה מתאימה יותר כרגע, וההתרחקות מההפקות הראוותניות של הטלוויזיה המסחרית יכולה לעשות לו רק טוב. אפשר רק לקוות שהפעם הדמות תישאר רק על הבמה.
דנה אדרי עוזרתו האישית של יצפאן: "אני עובדת איתו 11 שנים, ולא הייתי נשארת שם חמש דקות אם הייתי סובלת. מי שמכיר אותו יודע שהוא איש גדול בכל רמ"ח איבריו ובמקצוענות שלו. יותר משהוא פרפורמר ענק, הוא בן אדם גדול.
הוא החבר הכי טוב שלי ואנחנו מתחברים הרבה בגלל הטוטאליות של שנינו. נכון, אנחנו לא מושלמים, אבל צריך לזכור שאלי יצפאן תמיד נמצא בפרונט. אתם הרי לא תכתבו על חוסר המקצוענות של הפקה מסוימת, אלא על יצפאן עצמו. בסופו של דבר הוא זה שמקבל את הצרורות מכל הכיוונים.
אם הוא מתעצבן לפעמים, זה בעיקר בגלל הפרפקציוניזם הזה שלו. הוא הולך כבר דרך ארוכה עם הצוות שלו. המאפרת, איש הסאונד והמלבישה נמצאים איתו שנים. הרבה אנשים שעבדו איתו על התוכנית הזו ישמחו לעבוד איתו שוב, ואני בטוחה שכל מי שעבד איתו עושה את זה מתוך בחירה".
בועז בן-ציון, סוכנו של יצפאן: "'מעריב' מוליך באחרונה, ועליי להודות שבהצלחה רבה, את העיתונות הצהובה בישראל לשיאים חדשים. הנושאים שעלו בכתבה מביישים את התואר 'עיתונאי' ש'מעריב' מצמיד לכותבי הכתבה. אני מקווה שעורכי העיתון החדשים יהפכו אותו לראוי בין בני אדם".
תגובת קשת: "אנו מרוצים מנתוני הצפייה שהשיגה 'שלום אנד גוד איבנינג'. למעלה מ-2.7 מיליון איש נחשפו לתוכנית שנכללה בין עשר התוכניות הנצפות מתחילת 2008, ושמרה על יציבות לאורך העונה עם 521 אלף צופים בכל שידור.
הנתונים מכיחים כי יצפאן הוא אחד ממגישי הטלוויזיה האהודים על הצופה הישראלי. יצפאן עתיד לקחת חלק בפרויקטים נוספים וישתתף בתפקיד מרכזי בדרמה קומית חדשה שעתידה להצטלם בחודשים הקרובים".
נא להמתין לטעינת התגובות
