שלום רוזנפלד הלך לעולמו
רוזנפלד, חתן פרס ישראל לעיתונות, ממקימי "מעריב" ועורכו הראשי בשנות השבעים, נפטר אתמול בגיל 93. הנשיא לשעבר יצחק נבון: "עיתונאי ישר וחכם, מתמצא ובקי, בעל אישיות מקרינה"
נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר, ידידו של רוזנפלד עוד בתקופת פעילותם באצ"ל, אמר אמש כי רוזנפלד היה "דוגמה ומופת לעיתונאי בעל השקפה מעוצבת, ישרה והוגנת, שהצטיין באחריותו הציבורית והציג רמה פובליציסטית גבוהה ביותר, שמאמריו נקראו בעניין ובהנאה לא רק בשל תוכנם אלא גם הודות לסגנונם". לדברי שמגר, אופיו וגישתו של רוזנפלד השפיעו על איכותו של מעריב כעיתון יוצא דופן במהותו, ששירת את הציבור הן ברמת דיווח ותחקיר גבוהה והן ברמת מאמריו.
רוזנפלד נולד בפולין ב-1914, עלה ארצה בגיל 20, החל ללמוד באוניברסיטה העברית, ובמקביל עבד כעיתונאי בעיתון הרוויזיוניסטי "הירדן". הוא שימש כמפקד פלוגת בית"ר בגליל, והיה מפקדו של שלמה בן-יוסף, ראשון עולי הגרדום שנידון למוות לאחר שהשתתף באפריל 1938 בהתקפה על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת, בתגובה לשתי התקפות של ערבים על מכוניות שבהם נרצחו שמונה יהודים באותו אזור. רוזנפלד המשיך בפעילותו באצ"ל – ונעצר פעמים אחדות על ידי שלטונות המנדט במקביל לעבודתו בעיתונים, בהם "המשקיף" ו"ידיעות אחרונות". ב-1938 נשלח לפולין כדי לערוך שם במשך כשנה שבועון יהודי שראה אור בעיר קרקוב.
ב-1948 נמנה עם קבוצת הכתבים והעורכים, בראשותו של ד"ר עזריאל קרליבך, שהחליטו לעזוב את "ידיעות אחרונות" ולהקים את "מעריב", עיתון שהפך תוך זמן קצר לנפוץ ביותר בישראל ולאמצעי התקשורת הבולט
ביותר במדינה בשנות החמישים והשישים. ככתב בירושלים טווה רוזנפלד מערכת קשרים עם אישים בכירים, שהניבה לעיתון ידיעות בלעדיות רבות. אחד מידידיו הקרובים באותה תקופה היה מזכירו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, יצחק נבון, לימים הנשיא החמישי, שסדר יומו היה מתחיל מדי בוקר בצלצול הטלפון מרוזנפלד. נבון הביע אמש צער על פטירתו של "עיתונאי ישר וחכם, מתמצא ובקי, בעל אישיות מקרינה".
ב"מעריב" היה רוזנפלד בין היתר עורך חדשות, כתב פרלמנטרי, ראש מערכת העיתון בירושלים וסגן עורך. לאחר שסיקר בהרחבה את משפטו של ישראל קסטנר, שהיה לדיון משפטי ומוסרי נוקב על התנהגותה של ההנהגה היהודית בתקופת השואה, כתב את הספר "תיק פלילי 124" על המשפט. ב-1974 מונה לעורך הראשי של "מעריב", תפקיד אותו מילא במשך שש שנים.
"היתה לו אהבה עמוקה לעיתונאות", אמר אמש פרופ' איתמר רבינוביץ, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב, שבמסגרתה הקים רוזנפלד ב-1983 את התוכנית הראשונה בישראל ללימודי תעודה עיתונאית, שרבים מבוגריה מצאו את מקומם בעולם התקשורת.
"הוא הביא עמו לכתיבה את המסורת הגדולה של העיתונות היהודית בפולין", אמר פרופ' רבינוביץ. "על אף השליטה המרשימה שלו בעברית אני חושב שבסתר לבו הוא נהנה יותר לדבר אידיש".
בשנות החמישים כתב רוזנפלד מישראל לכמה מהעיתונים היהודיים החשובים ביותר בעולם באידיש, בהם "פארווערטס" בניו יורק. לימים הקים באוניברסיטת תל אביב את המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית, והיה בין מייסדי הפרס ליצירה באידיש על שם המשורר האידי איציק מאנגר.
הוא יובא למנוחות היום בבית העלמין בנחלת יצחק בתל אביב בשעה 15:00. הותיר אלמנה, אילנה, ובת, תמי גיא, מנכ"לית לשכת המסחר ישראל-אמריקה. בנו יורם ז"ל נפטר ב-1997.
עם מנחם בגים ומשה דיין
צילום: ארכיון מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
